חכמת המשפט כתב:יש לדון טובא בדעת מרן הגריש''א, כעת שבעזרת השי''ת עומד לקום שכונה חדשה בלוד, שאין לה שום מנהג, ואיננה חלק מהעיר ממש, שמא אין טעם שיתחילו לנהוג בה י''ד, דהלא לא היה שם מנהג
אין משיבין את הארי לאחר מיתה. כוונתי שמרן הגריש"א לא ראה את עצמו מסוגל להכריע. וכך מובן ממה שאמר להרב אורטנר שאפילו אם אתה יכול להישבע שישאר המנהג שנהגו. כי הרי הוא לא מילל סתם 'אף אם אתה יכול להישבע', ולא חשב שהרב אורטנר מדמיין, אבל הוא לא ראה את עצמו מכריע בזה, ככל שהרב אורטנר בא לדבר עמו.. ולפ"ז גם ל"ש לומר שאחיסמך היא עיר ללא מנהג, כי המנהג הוא עקרוני, כמו בכל לוד וגלילותיה, ואף בשאר ערי הארץ. (מעניין מה היה קורה אם היה ישוב יהודי בבית לחם..)
מאידך, כאמור יש להקשות, שאין המנהג דאז נקבע לפי הכרעה, אדרבא המנהג דאז נתקן בגלל שלא ידעו, ואמרו שאסור לזלזל וצריך להחמיר, אך לא שללו בירור לגבי לוד. אמנם הגריש"א לא קבע דבריו בגלל המנהג אלא שנוח היה לו להחזיק במנהג ההוא.
ויש לקחת בחשבון מה רוצה ה' מאתנו. מי שיכול לקחת על עצמו הכרעה או שברור לו הדבר, שיכריע, מי שנשען על גדולי הפוסקים ולא רואה את עצמו מורה לבד, הקב"ה לא רוצה ממנו יותר מזה, בפרט שהרי להגר"א יוצאים גם בני כרכים בי"ד בדיעבד.
ובאשר ל
נראה לוד-אחיסמך. א"א לראות מלוד את אחיסמך ואיפכא.
ארשום מה שכתבתי בענין אחרי שכבר העליתי את המאמר לעיל:
לענין ראיית שכונת אחיסמך שמדרום לתל לוד (שאינה סמוכה ללוד העתיקה, וגם עדיין איננה מחוברת לגני יער
הסמוכה לתל לוד); יש בין שכונות רמז ונווה ירק (תל לוד) לבין שכונת אחיסמך שמדרום להם, גבעה רחבה שעליה בנויות השכונות נווה נוף וגבעת הזיתים שגובהם כ-70 מטר מפני הים והם המשך אחד עם העיר לוד העתיקה. לעומת זאת תל לוד גבוה רק כ-55 מטר מפני הים, ומשכך א"א לראות ממנה את מתחם אחיסמך ולא את גני יער, לא היום ולא בעתיד.
אלא שיש לדון דבפשוטו חומות העיר ומגדליה זהו הכרך עצמו, וכל שרואים מבתים גבוהים אפילו אם נבנו מאוחר יותר שפיר דמי, שכולו נחשב ככרך. וגובה הבתים בתל לוד הינם כ-15 מטרים, וגם בתי שכונת אחיסמך כנראה גבוהים לכה"פ כ-18 מטר מעל הקרקע. וא"כ יתכן לראות את אחיסמך שרחוקה מרחק ניכר לדרום משכונת גבעת הזיתים, וגובהה כ-60 מעט מעל פני הים.
אלא שבמציאות גם בשכונות הגבוהות נווה נוף וגבעת הזיתים יש בתים גבוהים המסתירים בפועל את הראיה, ובזה יש לדון האם יש סברא להחשיב רק הבתים הגבוהים של לוד ואחיסמך שרואים זא"ז, ומנגד את הבתים של השכונות הגבוהות המפריעים את הראיה בפועל, נדון כמאן דליתא, שהרי 'יושבת בנחל' אינה נחשבת נראית, ומאי נ"מ אם זה מעשה אדם או מעשה בראשית, העיקר שאינה נראית.
אולי על דבר כזה נצרף את סברת הגריל"ד והגריח"ז דסמוך הינו לבתים שברצף אחד עם החומה, ולא יעכבו בתי גני יער המסתירים את ראיית הבתים מאחיסמך ללוד (ואף החזו"א שחולק על סברתם באופן כזה יודה במקרה כזה). ויש לעיין.