פורים בערים רמלה - לוד

משוש דורים

אין חיבור של ק"מ אמה בין רמלה לבאר יעקב, ובודאי שלא לצריפין ולראשל"צ.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 10, 2021 2:41 am

לא הרבה פחות, אפשר לבדוק היטב בגוב-מאפ למי שיודע לבדוק.

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » ד' פברואר 10, 2021 10:58 am

משוש דורים כתב:אין חיבור של ק"מ אמה בין רמלה לבאר יעקב, ובודאי שלא לצריפין ולראשל"צ.

לא ק"מ ולא אמה אלא מיל.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 10, 2021 12:01 pm

הכוונה היתה ל-140 אמות (ק"מ אמה ושליש, שהם שתי קרפיפות),
שהרי רמלוד והסביבה הם סמוכות ללוד העתיקה, ואין דינם כעיר מופקת אלא כעיר סמוכה למוקפת, וכל שיש חיבור קרפיפות אליה, אזי זו אותה עיר סמוכה

תיקון קמ"א אמה ושליש.
שזה פעמיים מידת קרפף, שהיא שבעים אמה ושיריים (שיריים= אלו ארבעה טפחים ועוד תוספת קרוב ל-2/3 אצבע).

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » ד' פברואר 10, 2021 12:29 pm

סליחה, לא הכרתי.

אחרון התלמידים

אחרון התלמידים

קו ירוק כתב:
אחרון התלמידים כתב:
קו ירוק כתב:1. ציינתי כמ"פ שיש תוך מיל (של החזו"א, מקצה גני יער לתל לוד המוגבה). מיל רומי לא יעזור אחרי שהרמב"ם כותב להדיא ש'סמוך' זה אלפיים אמה. אף אם יש מה לדון בכך לפלפולא ש"ת (ואדרבא הרמב"ם הבין שכאן הגמרא משתמשת במידת 'מיל' לקביעת מידת אלפיים אמה - וכמידה מושאלת ממיל רומי).
2. א"צ יב"ט למקרא מגילה בברכה, כנפסק בירושלים שבין תש"ח לתשכ"ז (והגרי"ז החמיר וקרא בלא ברכה גם בי"ד).
3. הדגשתי שהמפה הארכאולוגית לא מתיימרת לשרטט את תחומה של לוד העתיקה, אלא הינה מפת תפרוסת חפירות הצלה מיקריות בלבד, שבה נחשפו השרידים העתיקים. וכל בר דעת מבין שהתל המלאכותי שנוצר משכבות עתיקות זו ע"ג זו, היא עצם התהוותה של העיר הקדומה, לא רק איפה היכן שנאלצו לבצע חפירות הצלה (וכן רמזו את הדבר הפשוט הזה במאמרים - לוד, כרך 2).

ב"ה
כבוד הרב ק"י שליט"א
חן חן לכת"ר הרמה שהאיר עיני ישראל במחקרו המקיף ענין לוד.
אבל יצאתי קצת מבולבל האם כבודו טוען שעדיין אחיסמך אינה נראית ולא סמוכה? והאם יש הבדל בינה לבין רמת שלמה בירושלים? והאם יש שכונה חרדית בלוד שיהא כן סמוכה ונראית?
ועוד, נראה שלא צירפו כאן את סברת מרן הגרשז"א זצ"ל שאם הוא אותו מטרופולין לגבי שם העיר ולדעתו ברמות בזמנו דינה ט"ו.
לענ"ד סברה גדולה היא משום שלא מסתבר שבימי חז"ל היו עושים את כל חישובי הדיוקים של המיקום לגבי קריאת מגילה אלא דנו על עיר או כפר הסמוך לעיר.
אודה לך אם תתייחס לכך.

קשה עתיקי מחדתי, כבר עברה שנה..
אחיסמך לא נראית ללוד העתיקה בשום אופן גם לא מבתיה הגבוהים. אבל היא סמוכה לשכונת 'גני יער' הסמוכה ל'תל לוד' תוך מיל. ואם 'אחיסמך' מחוברת לשכונת גני יער אזי היא סמוכה ג"כ. יתכן שבמשך השנה האחרונה היו שינויים ובניה, ואולי נוסף חיבור אל גני יער - השכונה שמצפון לאחיסמך.
אם עירוב זה חיבור, יש לבדוק את המציאות בלוד, והאם היא דומה לרמת שלמה. כמובן בזה לא משתווים דעות הרבנים, ואילולי שתשובי רמת שלמה ורמות רוצים להרגיש ירושלמים לא נראה לי שהיו מתייחסים לחיבור כזה כעיר מוקפ"ח..

יוצא פוניב'ז ציין לפני, שיש מי שכתב שעיר המחוברת לעיר מוקפ"ח דינה כעיר עצמה והסמוכות לשכונות המחוברות לכרך חשיבי סמוכות לכרך. אין לזה מקור בש"ס, וזה מופרך מסברא. ממילא זה שאחיסמך סמוכה לעיר לוד המורחבת אין לזה שום משמעות הלכתית.
אמנם לוד ורמלה דהיום וסביבותיהם כולה עיר אחת מחוברת, וכל יהודי חרדי בלוד, חייב לנהוג פורים בט"ו, לכה"פ מצד עיר מסופקת.
לכאורה גם בזמן חז"ל מטרופולין לא היווה משקל בהלכה אלא א"כ הוא סמוך מיל. לא ידוע לי שהתקבלה סברתו של מרן הגרשז"א.

ב"ה
ייש"כ לכבודו על דבריו בענין זה. וכמה תיקון גדול יש בדבר שיהודי יר"ש לוקח ענין כה נשגב שהוא מדברי קבלה, ולא מניח לשמועות לבלבלו, ובודק וחוקר עד שמוציא סולת מתוך הפסולת, ולא מסתמך על סברת פלוני ואלמוני וגם פלמוני שאל וכו' (כמובן ללא זלזול בת"ח ח"ו וח"ו, אלא שעל פי תוה"ק קודם כל צריך לדעת את המציאות, ועל פי זה לדון הלכה).
אשרי העם שככה לו, אשרי יולדתו, ה' אלוהיו עמו!

כת"ר שליט"א העלה כמה נקודות:
א. לגבי סברת מרן הגרש"ז, לא באתי לעיקר מכח סברתו! כי הוא זצ"ל סבר שגם אם אינו סמוך ואינו נראה כלל, אלא המטרופולין הוא אחד, (ואמרו בשמו על דרך צחות: אם על פחי הזבל כתוב ירושלים.. זו ירושלים). אבל כאן מדובר על סמוך לסמוך, כלומר בסופו של דבר מדובר בעיר אחת מחוברת, אלא שבימות יהושע ב"נ החומה הקיפה חלק מסוים של העיר, והרי ודאי שגם במי חז"ל היתה מציאות כזו. (ועוד להלן) ועל זה כתבתי שלא משמע בדברי רבותינו חכמי התלמוד בבלי וירושלמי, שבאותה עיר עצמה חלקם קראו כך וחלקם אחרת, כל מה שדיברו הוא בכפר הסמוך או בעיר הסמוכה. ונכון, שצריך לצרף את סברת הגרש"ז, כי לולי הכי גם הכפר שדברו חז"ל הוא חלק מהעיר, אלא שעדיין יש הבדל גדול בין סמוך לסמוך בתוך עיר אחת, לבין עיר אחת שאינה סמוכה ולא נראית (סברת הגרש"ז).

ב. ברמת שלמה אמנם יש המפקפקים, אבל כולם שם קוראים בט"ו מדין נראה בעיקר. (ולא באנו עתה לדון בענין זה, די שדנו בזה ברמות, אי"צ להוסיף לכך את לוד... אלא שרציתי לשאול אם במציאות רמת שלמה הוא באותו מצב של אחיסמך או לאו).

ג. הרי גם בירושלים הקדומה ירושלים שבזמן בית ראשון ובית שני לא היתה מוקפת מימות יב"נ! הרי גורן ארונה היבוסי היה מחוץ לעיר ואח"כ קדשוה, וחומת חזקיה היתה מחוץ למקום, אם כן צריך לומר שירושלים בזמן המקרא קראו בט"ו משום שהיא סמוכה לירושלים של יב"נ! וביותר בעיר העליונה בזמן חז"ל, שהיתה רחוקה יותר מירושלים של ימות יב"נ. וזה תמוה מאוד מאוד בסברא!

ד. וזה לאו דוקא בהתייחס לדברי כבודו: בני כרך אסור להם לעשות יומיים וכל שכן לברך בי"ד! זו טעות נוראה שהתפשטה היום שאם יש כאן בעיית 'השקפה', מצאנו פיתרון: 'נקרא יומיים, נברך בי"ד שהרי בדיעבד יצא, וכך הסתדרנו'. זו טעות ממש! והעושה כן בזמן קריאתו עבר על דברי חז"ל המפורשים בירושלמי שאסור לעשות כן לכתחילה, ומצדד מרן החז"א שלא יצא אף בדיעבד (כלומר שאמנם יצא בקריאתו בט"ו אבל ברכתו בי"ד ברכה לבטלה היא ועוונו ישא! והרי לא בירך בט"ו וביטל תקנת חכמים בשנית בט"ו), ולדעת המרדכי עבר על בל תוסיף! ואולי אעלה מה שכתבנו בעניותינו בענין.
כל מה שדיברו הוא בערי הספקות שהוא ספק אמיתי השקול. אבל לא בודאי או כמעט ודאי ט"ו.
וייתכן שהחושש יוכל לקרוא בי"ד ולעשות תנאי שאם אינו מחויב הוא קורא בתורה, אבל לא יברך בי"ד.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' פברואר 14, 2021 12:15 pm

א. הגרשז"א יצא לחדש בסברא שעיר סמוכה הוא כפי שכתבת; שכתוב על פחי הזבל ירושלים (הכוונה שזו ממש עיר אחת בהתנהלותה). וא"כ כל העיר החדשה על שכונותיה המרוחקות והקרובות כולם סמוך לירושלים של ימי יהושע. ומסברא אין זה מופקע, שהרי סברת סמוך ונראה הוזכר בראשונים שזה משום שמגנייא ביה, וכ"ש אם כל העיר כולה (גם שכונותיה המרוחקות) היא חלק אחד.
אלא שיש לעיין הרי אין לנו אלא דברי חז"ל, וכי האם בגלל שכיום נוסעים ברכב נאמר שאפשר גם יותר ממיל? וכמדומה שלא סומכים על זה.
מן הסתם גם בזמן חז"ל היו ערים כמו ירושלים דהיום (אנטיוכיה למשל), אבל לא מצאנו חילוקים אלו אלא סמוך ונראה לפי מידה שנתנו חז"ל.

ב. אין לי מושג האם רמת שלמה נראית לירושלים של ימי יהושע, והאם ישנו חיבור ממשי, על אף הדרך הרחבה של כביש 1 המפרידה משכונת סנהדריה.

ג. אינני יודע איזה חלק מירושלים של ימי יהושע היה מוקף חומה, אבל מסתבר שזה כל עיר דוד והעיר העליונה (הרובע היהודי והארמני, ומורדות העיר לכיוון גיא בן הינום).
וירושלים של ימי בית שני התרחבה עד לחומה השלישית - אלו בצעים של ירושלים (ואין המסגרת להרחיב בזה).

ד. אכן. אבל במקום מסופק, כשהספק הוא מכל סיבה שהיא, הרי אין ברירה, ואינו שונה מדינא דגמ' דטבריה.

אחרון התלמידים

ב"ה
א. כמדומה שאין ויכוח בינינו, רק שהגרש"ז רצה לחדש שגם אם יש מרחק מיל לגמרי זה מזה, נחשב עיר אחת, ואנכי הקטן רוצה לומר שדוקא אם סוף סוף מחוברים הם גם זה סמוך לסמוך לחומה שבימי יב"נ. כי אי לאו הכי למה דיברו בכפר הסמוכה לעיר או עיר הסמוכה לעיר, שיאמרו שגם באותה העיר עצמה חלקה י"ד וחלקה ט"ו. ולעומת חידוש הגרש"ז שאין ראי' מדברי חז"ל כי ייתכן שבימי חז"ל כזה מרחק נחשב כב' ערים.
אם ידוע שגם בימי חז"ל בכאלו מרחקים היתה נחשבת עיר אחת - אין הכי נמי.
ב. מה שכן ידוע שאת שאת העיר העתיקה יש מקומות ברכס שאפשר לראות.
ג. לא יודע לי כך, מה שידוע לכאורה שרק מתחם הר ציון היתה בזמנם. ייתכן שאני טועה.
ד. נכון. כוונתי על הלוד המקורית.

רעואל המדייני

הנה הנתונים על חיבור אחיסמך ללוד,
עם פירוט השינויים בין תש"פ לתשפ"א:

שמואל שלומוביץ

רעואל המדייני כתב:הנה הנתונים על חיבור אחיסמך ללוד,
עם פירוט השינויים בין תש"פ לתשפ"א:

יישר כח!!

הבאר ההיא · הודעהעל ידי **הבאר ההיא** » ד' פברואר 17, 2021 5:38 pm

קו ירוק כתב:
יושב ירושלים כתב:
קו ירוק כתב:המיל משמש בחז"ל בשתי מידות אורך. המיל הרומי שהוא בקרוב 1481 מטר בממוצע, וחז"ל השתמשו בו להוראת מרחק כפי המדובר בימיהם.
והמיל ההלכתי לגבי עירובין שהוא 2000 אמה (1150-1100 מטר, לפי השיעור הגדול המוכרח מהמציאות).

ההגדרה 'מיל הלכתי' מתמיהה כאשר לא הוזכר בשום מקום בחז"ל ששיעור תחום שבת הוא מיל, רק שכך יוצא מחשבון הסוגיא ביומא סו. [בדרך אגב!].
הצעה מעניינת ששמעתי מת"ח אחד היא ששיעור המיל הרומי מקביל בערך לאלפיים אמה ואלכסונן, ולכן למעשה אדם יכול ללכת שיעור מיל, ובפרט לדעת ר"ת שכשאינו בעיר יכול לברור הרוחות.

לא הוזכרה להדיא בחז"ל אבל הוזכרה בכל הראשונים והפוסקים עד לאחת, עד שכותב הטורי אבן ריש מגילה: 'קשה לי למה תלה שיעורא דמיל בדבר שאין ידוע לכל, הא שיעור קצוב שהוא אלפים אמה כדאמרי' בכולא תלמודא'.

הצעה זו של המנהדס הייזלר מבלגיה אין לה על מה שתסמוך, וראה תוס' עירובין מה שהקשו על ר"ת. ואמר לי ר"ז קורן שבירושלמי עירובין אמרו שתחום שבת הוא ארבעים חבלים, וחבל להדיא במתני' הוא חמישים אמה וע"כ חבל שהוא כלי מדידה אינו ענין לאכלסון או ביושר.
ועוד ראיה מהספרי שלמדו שגבולות יחזקאל הם 25,000 קנים לשבט, וקנה הוא ו' אמות, שהם 75 מיל. ואיך שייך לומר באלכסון.

ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו לגרסינהו אלא בטלו דיני קנסות מישראל שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם

מבואר שבגזירה נכלל גם שכל עיר במרחק מסוים מהמקום שסומכים בו תעקר, ואח"כ נכתב שריב"ב התרחק תחום שבת מאושא ומשפרעם.

וצ"ע איזה מידת מרחק רומית היתה אלפיים אמה, וצ"ל שהגזירה היתה על מרחק מיל (רומי כמובן) ולכן נמשכה הלשון לומר שישב בין שתי תחומי שבת שגם הם נקראו מיל בלשון חז"ל.

ואם כנים הדברים רואים כאן דבר מענין שלא רק המושג שיש שטח שנטפל לעיר היה אצל הרומאים אלא גם שיעורו היה מיל כמו לגבי דידן רק שחז"ל בכל דבר הלכתי שיערו את המיל קטן יותר.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 17, 2021 10:18 pm

ההערה יפה מאוד, אך לענ"ד עדיין חידוש לומר הכי,
כי צריך להניח שתי הנחות: א. שיש מושג תחום עיר מנהלי רומי שהוא מיל רומי (על דרך מגרשי ערי הלוים אלפיים אמה), ולא מוכר דבר כזה.
ב. שמה שאמרו תחום שסומכין בו יעקר הכוונה לתחום שסביב העיר.

ולענ"ד תחום/חוט/גבול, זו לשון המשמשת בכמה פנים. ומה שאמרו תחום שסומכין בו היינו אזור מנהלי ולא עיר שעליה כבר אמרו שתעקר זו שיסמכו בה.
'תחום עיר' במונחים הרומיים, זה תחום פוליס שהוא תחום שלטוני (מזכיר את ההגדרה בימינו של תחום שיפוט עיריות ומועצות איזוריות).

מלבד זאת מספרת הגמרא שישב בין שתי הערים אושה ושפרעם שבמציאות היו ביניהן שני תחומי שבת, ואכן זהו המרחק בין שתי תחומי העיירות הללו (באמה הגדולה כשיעור החזו"א, כמובן). אבל לא שזה היה מידת מרחק כלשהיא כלשהיא שבגינה לא תחול בה הגזירה, אלא שזה היה אזור שלא היה בתחום שיפוט שום עיר. ומתאים שזה היה בנחל ציפורי העובר בין אושה לשפרעם (לא באמצע בדקדוק).
(אגב, מוסר השכל: ללא סמיכה אין קביעות מועדות, ותשתכח תורה מישראל, ואעפ"כ אין המטרה מקדשת את האמצעים; אי אפשר לקיים את התורה על חשבון הזולת שתיעקר עירם).

הבאר ההיא · הודעהעל ידי **הבאר ההיא** » ה' פברואר 18, 2021 2:23 am

ייש"כ הרב קו ירוק.
חיכיתי שיבואו הבקיאים ויאמרו אם זה נכון הסטורית או לא.

אבל ההסבר שאתה מציע שתחום הכוונה לתחום שיפוט עירוני הוא כן ידוע במשפט הרומי ?
כלומר שלעיר יש תחום שיפוט מלבד השטח של העיר עצמה
ואם כן האם יש איזה תחום קבוע לזה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' פברואר 18, 2021 2:50 am

אשמח בכ"ז לסיכום קצר אודות דין גוש־דן ע"פ הממצאים (מלבד הקבצים אליהם הפנו לעיל).

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 18, 2021 2:52 am

הבאר ההיא כתב:ייש"כ הרב קו ירוק.
חיכיתי שיבואו הבקיאים ויאמרו אם זה נכון הסטורית או לא.

אבל ההסבר שאתה מציע שתחום הכוונה לתחום שיפוט עירוני הוא כן ידוע במשפט הרומי ?
כלומר שלעיר יש תחום שיפוט מלבד השטח של העיר עצמה
ואם כן האם יש איזה תחום קבוע לזה

אין תחום קבוע. אבל לכל פוליס יש התחום הגדול שלה (מושפע ממקורות המים או מסחר וכיו"ב), ולכל עיר את המושבות הסמוכות לה (אם יש), או לכל קבוצת כפרים.

הבאר ההיא · הודעהעל ידי **הבאר ההיא** » ה' פברואר 18, 2021 2:59 am

קו ירוק כתב:אין תחום קבוע. אבל לכל פוליס יש התחום הגדול שלה (מושפע ממקורות המים או מסחר וכיו"ב), ולכל עיר את המושבות הסמוכות לה (אם יש), או לכל קבוצת כפרים.

ולגבי אושא ושפרעם ניתן למצוא מידע על התחום שלהם ?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 18, 2021 9:10 am

לא יודע. הן לא היו 'פוליס' (כך במפת טיבולה אימפרי רומני) כך שלא היה להן תחום גדול משלהם. מהגמרות שהבאת רואים שלא היה להם תחום נרחב משלהן.

ידוע תדע · הודעהעל ידי **ידוע תדע** » ה' פברואר 18, 2021 9:26 am

https://hebrewbooks.org/57185

ספר על כל עניני הפורים בערים המסופקות

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 18, 2021 9:42 am

עבודה גדלה. אבל מאריך מדי, ב"ה שהמהדורה הבאה תהיה שליש מהחומר בדרך קצרה.
אין שם רשימות ערי א"י, אלא נידונים שונים.

רעואל המדייני

: unnamed (2).jpg (60.91 KiB) נצפה 9980 פעמים

יוצא פוניבז'

השמיט שני הלכות חשובות:
א. שצריך (עכ"פ לכתחילה) עשרה בקריאת המגילה.
ב. שבשבת שואלין ודורשין בענינו של יום.

גם קיצר מאד, ולא הזכיר שיש מקום להחמיר בשבת להוסיף לכבוד פורים, וכן השמיט כל ענין מתנות לאביונים.

עצם הענין שפסק לקרוא בשבת כרגיל, (נגד מה שהנהיג הרב אורטנר), הוא דלא כמו שאמר אשתקד שבשבת שאין חשש ברכה לבטלה אין לו בעיה שיקראו ויבא עמלק ויפטירו פקדתי.

יוצא פוניבז'

: הרב יצחק יוסף פורים בלוד.JPG (72.82 KiB) נצפה 9934 פעמים

: פורים משולש בלוד - בית מרן תרומה תשפא.jpg (77.06 KiB) נצפה 9934 פעמים

(קבלתי מהרב לבי במערב, ויישר כוחו)

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' פברואר 19, 2021 11:55 am

יוצא פוניבז' כתב:השמיט שני הלכות חשובות:
א. שצריך (עכ"פ לכתחילה) עשרה בקריאת המגילה.
ב. שבשבת שואלין ודורשין בענינו של יום.

גם קיצר מאד, ולא הזכיר שיש מקום להחמיר בשבת להוסיף לכבוד פורים, וכן השמיט כל ענין מתנות לאביונים.

עצם הענין לקרוא בשבת כרגיל, הוא דלא כמו שאמר אשתקד שבשבת שאין חשש ברכה לבטלה אין לו בעיה שיקראו ויבא עמלק ויפטירו פקדתי.

אם מדברים על 'מנהג' - הרי לא התקבל ספיקו של מרן הגרי"ש כצורתו, מה שלא אבא להסתמך כלל שזו לוד (אלא רק מצד הידור וחמרא). והרבנים האידנא כן מסכימים בכך.
גם מן ההגיון היות ואין מי שלא מסכים שמעיקר הענין לוד ודאי רק בט"ו, אלא שאין בכח רבנים כיום להחליט דברים. א"כ קרא"ה דפורים בשבת, ודאי שאין כאן ברכה לבטלה.
ומה ש'משנים' מתקנ"ח של הפטרה דשבת, לא חשיב שינוי, שהרי היו קורין גם לחתן בהפטרה שוש אשיש, וק"ו בעניננו. ופסוקי התורה דמפטיר אין נחשב שינוי במה יקראו בשביל הברכה.
ויש הפסד בכך בקריאת שבת בשבתו, שהרי לכה"פ יש כאן ספק תקנ"ח בקריאת התורה בכרכים בשבת. ועוד שההתעלמות מכך גומרת שלא יחשיבו את יום הפורים דלוד בט"ו בזמן שזה מוסכם כיום שעכ"פ הוא קרוב לעיקר הדין.

שמואל שלומוביץ

דומני, שהשאלה היא עקרונית האם יש מציאות כזו שקובעים קריאה ליום מסויים, רק אם יחול בשבת או בשני וחמישי.
ודאי שלפי החשבון הפשוט היה צריך לקרא שהרי חשש ברכה לבטלה אין כאן,
אבל הגיוני שיצירת חריגות כזו צריכה שיקול דעת מקדים.

מענין למה לא חוששים לברכה לבטלה בקריאה בי"ד?
לכאו' זה חשש סביר יותר. לא?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' פברואר 19, 2021 3:24 pm

אי ההכרעה הוא רק מצד לאו דלא תשא, לא להזכיר השם לבטלה בקריאת ט"ו.
וה"ה בקרה"ת בחול.

אחרון התלמידים

קו ירוק כתב:אי ההכרעה הוא רק מצד לאו דלא תשא, לא להזכיר השם לבטלה בקריאת ט"ו.
וה"ה בקרה"ת בחול.

בס"ד
והאמת שהמברך בי"ד כשהוא ודאי ט"ו עובר על ברכה לבטלה ועל דברי חז"ל המפורשים בירושלמי שלא ייעקר זמן כרכים. ובבבלי 'ואימא אי בעי בארביסר אי בעי בחמיסר'. ואין שום היתר למוקף לעשות פורים י"ד אם לא באנוס.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' פברואר 21, 2021 12:49 am

בדבר שמסופקים בו, אף אם זה רק מצד יראת הוראה, א"ז עוקר.
אלא שאינני חושב שיראת הוראה היא קביעת הלכה. אלא נחשב כאי מנהג, באופן שאם יקום בעל כתפיים ויורה, אין המנהג שקדם לו נחשב מנהג.

אחרון התלמידים

קו ירוק כתב:בדבר שמסופקים בו, אף אם זה רק מצד יראת הוראה, א"ז עוקר.
אלא שאינני חושב שיראת הוראה היא קביעת הלכה. אלא נחשב כאי מנהג, באופן שאם יקום בעל כתפיים ויורה, אין המנהג שקדם לו נחשב מנהג.

ב"ה
כבר הסכמתי שספק מציאותי כרוב ככל הערים שבזמן מרן הב"י ותלמידי הגר"א שעשו יומיים, או ספק הלכתי כטבריא של הגמרא - נחשב ספק. ולא זהו הנידון.

אבל מוקף שחושש לשינוי 'מנהג' -אינו ספק ואין שום היתר לברך בי"ד, והעושה כאן מברך ברכה לבטלה ועוקר תקנת מרדכי ואסתר כפי שאמרו (ב:)'ואימא אי בעי בארביסר אי בעי בחמיסר'.
ואפילו במקום חומרא שהמוקפים חוששים וקוראים בי"ד אין להם לברך בי"ד, דוגמא לדבר: כתב רבינו המשנה ברורה (תרפ"ח ס"א סק"ב) לגבי אין בהם עשרה בטלנים: "ויש מהראשונים שחולקין ע"ז וס"ל דבכרך המוקף חומה אם אין בה עתה עשרה בטלנין קורין בה בי"ד וביד אפרים מצדד דיש לחוש לשיטתם לקרות גם בי"ד", עכ"ל.

והייתכן שבכה"ג כוונת המ"ב שיברך בי"ד?

שמואל שלומוביץ

מצו"ב ר' יעקב לנדו לענין שכונת אחיסמך:

שיעורי הלכה בדיני פורים בגני איילון.pdf: (540.52 KiB) הורד 317 פעמים

יוצא פוניבז'

משנה לירושלים (מהדו"ח תשפ"א עם מעט תיקונים)

קונטרס משנה לירושלים תשפא.pdf: (698.68 KiB) הורד 312 פעמים

יוצא פוניבז'

ולשוחרי הספיקות והחששות, שעדיין לא הוכרע אצלם אם לוד בט"ו או כערי הספיקות, יוכל להועיל הקובץ הרצו"ב, סדר פורים המשולש לפי כל הצדדים והספיקות

פורים המשולש בעיר לוד תשפא.pdf: (102.76 KiB) הורד 259 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 25, 2021 9:46 am

יוצא פוניבז' כתב:משנה לירושלים (מהדו"ח תשפ"א עם מעט תיקונים)
קונטרס משנה לירושלים תשפא.pdf

סברתך בקונטרס אודות דברי הגריש"א שיסודו נשען על המנהג הקדום בלוד, צודקים.
לא היה מנהג בלוד - למעט מה שעוררו בישוב מתחדש שלא ידוע מהותו, ועל מנת להחמיר.
ממילא כיום שהוברר שלוד העתיקה בנויה, לוד לכל דיניה היא לכל הפחות עיר מסופקת שקרובה לודאי. ולא עיר מסופקת בעלמא.

יוצא פוניבז'

מישהו יודע מקור או פרטים למובא כאן בסוגריים?

: מוסף שבק בחקותי תשעט.png (46.19 KiB) נצפה 8245 פעמים

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ג' מרץ 15, 2022 10:03 pm

כעת יצא קונטרס מהרב אי"ש שפירא (מח"ס מנחת איש),
לברר שזמן קריאת המגילה בלוד ובאחיסמך הוא בט"ו בלבד
ורצו"ב

פורים בעיר לוד ובשכונת אחיסמך תשפב.pdf: (6.75 MiB) הורד 216 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' מרץ 15, 2022 10:10 pm

אחד החידושים הפשוטים בתוך רוב דברי הספר, על אודות הטענה שלא משנים המנהג, הנה המנהג אצל הראשונים שלוד מוקפת חומה. ולא השתנה דבר בעיר מאז ימי הראשונים ועד היום. היא על מקומה המדויק של זמניהם, ובתי ציבור רבים שבזמניהם עומדים על עמדם ופעילים גם היום.
זה שלא גרו שם מישראל באיזה תקופות, או שנשתכח מבני הישוב הישן-חדש אודותיה, לא הופך את לוד לבעלת מנהג אחר.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ד' מרץ 16, 2022 12:54 pm

התפרסם

השכונות החדשות בעיר לוד המאכלסות בחובן אלפי אברכים ומשפחות בני תורה, נתונות בימים האחרונים בעיצומה של סאגה הלכתית מרתקת.
ברקע ההתיישבות החרדית המואצת בשכונת גני איילון - אחיסמך, שאלת קביעת ימי הפורים במקום, האם לחוג אותו רק ביום יד' לחודש, או גם ב-טו' מעסיקה את תושביה החרדים של השכונה עוד מתחילת חודש אדר, אברכי המשי והלומדים נשמעים כל העת עוסקים ומתפלפלים בדין 'סמוך ונראה', ומתעמקים במחקרי מטמוניה של העיר לוד ועתיקותיה.
אחד מתלמידי החכמים בעיר פורס בפני 'בחדרי חרדים' את הפולמוס שמעסיק את הציבור החרדי ובני התורה בחודש האחרון בעיר לוד: כידוע, לוד הינה אחת מהערים העתיקות עליה נאמר בגמרא שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ודינה כירושלים לקרוא בט"ו.
אך מכל מקום, כיון שאין מסורת יהודית מובהקת על כך שהיא אכן לוד המקראית, הורו גדולי הפוסקים לנהוג בה את דין ערים המסופקות, שקוראים בהן מגילה בשני ימי הפורים, ביום י"ד בברכה וביום ט"ו בלי ברכה, כמו גם שאר מצוות החג שנוהגים בשני הימים.
לאחרונה, עם אכלוס השכונות הסמוכות ללוד – שכונת גני איילון אחיסמך החרדית, ועוד שכונות באזור, עלתה שאלת חגיגות הפורים בשכונות אלו על שולחנם של פוסקי ההלכה, מצד אחד הן סמוכות ונראות לעיר לוד העתיקה. אך מאידך גיסא, ביניהן לעיר לוד מפריד כביש 40 הסואן, ומפאת כן נוצר מרחק של קמ"א אמה, מרחק הנחשב דיו על פי ההלכה בכדי להתייחס לגני יער וגני איילון כעיר נפרדת שאינה חלק מעיר לוד אלא סמוכה לה.
בדרך כלל, במקרה שכזה ההכרעה תלויה במחלוקת החזון איש והמשנה ברורה בדין 'סמוך לספק', אך גם לדעת המשנה ברורה שמקל בעניין, מסתבר שבמקרה הנוכחי, כיון שקרוב לוודאי העיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בין נון השאלה האם לחוג פורים כפול בשכונות אלו - נותרת על כנה.
למען הסר ספק נועדו רבני העיר כבר לפני שבועיים במטרה ללבן את הסוגיא, שם עלה פתרון אותו הציע רבה הראשי של לוד הגרש"מ ביטון והוא, לאחד את השכונות לעיר עצמה באופן ודאי, לפי כל ההגדרות ההלכתיות, כך שיהיה דין אחד ללוד ולכל השכונות הסמוכות לה.
האיחוד נעשה על ידי הנחת 'בורגנין', וכך לקראת חג הפורים הונחו שני קרוואנים מרווחים משני צידי כביש 40. קראוונים שיביאו לרצף בין הבתים משני צידי הכביש באופן שלא יעלה על מרחק שבעים אמה בין בית לבית, כפי שדורשת ההלכה.
יצויין כי הסאגה בעיר לוד היא לא הראשונה, כבר לפני עשרות שנים עלתה שאלה דומה על שכונת רמות בירושלים שם הורו גדולי הפוסקים דאז, מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף זצ"ל לחבר את רמות בבורגנין לירושלים וליצור קו רצוף של מבנים מהשכונה לעיר ע"י הנחת קראוונים.
תכף עם העלאת הפתרון, ההצעה ירדה למישור המעשי ולשם כך גייסה העירייה עובדים שהחלו בשינוע הקראוונים ובהנחתם במקומות המיועדים.
הרב הראשי ללוד הגאון רבי שמעון מאיר ביטון יחד עם הגאון רבי יעקב לנדו מרבני שכונת גני איילון הסמוכה ללוד יצאו גם הם לשטח לבחון את המקום המדוייק בכביש 40 בו יונחו הקראוונים, לפקח מקרוב אחרי העבודות ולוודא שהבורגנין שיחברו את שכונת גני איילון וגני יער ללוד העתיקה - ימוקמו בצורה הראויה.
הביצוע הלוגיסטי כאמור, נעשה בתיאום עם כל גורמי העיריה, וכך בערבו של חג הפורים נצפו הרבנים הרב ביטון והרב לנדו על הכביש הסואן והמרכזי מול משאיות ומנופי תובלה כשהם בוחנים את מקום הנחת הקרוואנים באופן מדויק.
יצויין כי עם אכלוסה של השכונה לפני כשנתיים הוציאו רבני השכונה מכתב מפורט על ההנהגה בשכונה בימי הפורים לנהוג ביום ט"ו את דיני פורים מספק, כאשר למכתב הצטרף גם שר התורה הגר"ח קנייבסקי. אך כעת עם הנחת הבורגנים נפתרו כל הספקות והחובה לנהוג מספק את דיני הפורים גם ביום טו התיישבה על ליבם של כלל הפוסקים והלומדים.

האם יש פרטים על הענין?
יש להם חיבור חשמל ומים?
יש בהם דיורים?
מה המרחק ביניהם?

(לכאו' למי שלא מברך בט"ו גם בלוד עצמה אין כל נפק"מ בזה, השאלה היא לאלו שמברכים בט"ו ולא רוצים לסמוך על שאר החיבורים שיש כאן)

בברכה המשולשת

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היא לאלו שמברכים בט"ו

יש כאלו?

האויצרניק · הודעהעל ידי **האויצרניק** » ו' מרץ 18, 2022 8:50 am

יוצא פוניבז' כתב:התפרסם
השכונות החדשות בעיר לוד המאכלסות בחובן אלפי אברכים ומשפחות בני תורה, נתונות בימים האחרונים בעיצומה של סאגה הלכתית מרתקת.
ברקע ההתיישבות החרדית המואצת בשכונת גני איילון - אחיסמך, שאלת קביעת ימי הפורים במקום, האם לחוג אותו רק ביום יד' לחודש, או גם ב-טו' מעסיקה את תושביה החרדים של השכונה עוד מתחילת חודש אדר, אברכי המשי והלומדים נשמעים כל העת עוסקים ומתפלפלים בדין 'סמוך ונראה', ומתעמקים במחקרי מטמוניה של העיר לוד ועתיקותיה.
אחד מתלמידי החכמים בעיר פורס בפני 'בחדרי חרדים' את הפולמוס שמעסיק את הציבור החרדי ובני התורה בחודש האחרון בעיר לוד: כידוע, לוד הינה אחת מהערים העתיקות עליה נאמר בגמרא שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ודינה כירושלים לקרוא בט"ו.
אך מכל מקום, כיון שאין מסורת יהודית מובהקת על כך שהיא אכן לוד המקראית, הורו גדולי הפוסקים לנהוג בה את דין ערים המסופקות, שקוראים בהן מגילה בשני ימי הפורים, ביום י"ד בברכה וביום ט"ו בלי ברכה, כמו גם שאר מצוות החג שנוהגים בשני הימים.
לאחרונה, עם אכלוס השכונות הסמוכות ללוד – שכונת גני איילון אחיסמך החרדית, ועוד שכונות באזור, עלתה שאלת חגיגות הפורים בשכונות אלו על שולחנם של פוסקי ההלכה, מצד אחד הן סמוכות ונראות לעיר לוד העתיקה. אך מאידך גיסא, ביניהן לעיר לוד מפריד כביש 40 הסואן, ומפאת כן נוצר מרחק של קמ"א אמה, מרחק הנחשב דיו על פי ההלכה בכדי להתייחס לגני יער וגני איילון כעיר נפרדת שאינה חלק מעיר לוד אלא סמוכה לה.
בדרך כלל, במקרה שכזה ההכרעה תלויה במחלוקת החזון איש והמשנה ברורה בדין 'סמוך לספק', אך גם לדעת המשנה ברורה שמקל בעניין, מסתבר שבמקרה הנוכחי, כיון שקרוב לוודאי העיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בין נון השאלה האם לחוג פורים כפול בשכונות אלו - נותרת על כנה.
למען הסר ספק נועדו רבני העיר כבר לפני שבועיים במטרה ללבן את הסוגיא, שם עלה פתרון אותו הציע רבה הראשי של לוד הגרש"מ ביטון והוא, לאחד את השכונות לעיר עצמה באופן ודאי, לפי כל ההגדרות ההלכתיות, כך שיהיה דין אחד ללוד ולכל השכונות הסמוכות לה.
האיחוד נעשה על ידי הנחת 'בורגנין', וכך לקראת חג הפורים הונחו שני קרוואנים מרווחים משני צידי כביש 40. קראוונים שיביאו לרצף בין הבתים משני צידי הכביש באופן שלא יעלה על מרחק שבעים אמה בין בית לבית, כפי שדורשת ההלכה.
יצויין כי הסאגה בעיר לוד היא לא הראשונה, כבר לפני עשרות שנים עלתה שאלה דומה על שכונת רמות בירושלים שם הורו גדולי הפוסקים דאז, מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף זצ"ל לחבר את רמות בבורגנין לירושלים וליצור קו רצוף של מבנים מהשכונה לעיר ע"י הנחת קראוונים.
תכף עם העלאת הפתרון, ההצעה ירדה למישור המעשי ולשם כך גייסה העירייה עובדים שהחלו בשינוע הקראוונים ובהנחתם במקומות המיועדים.
הרב הראשי ללוד הגאון רבי שמעון מאיר ביטון יחד עם הגאון רבי יעקב לנדו מרבני שכונת גני איילון הסמוכה ללוד יצאו גם הם לשטח לבחון את המקום המדוייק בכביש 40 בו יונחו הקראוונים, לפקח מקרוב אחרי העבודות ולוודא שהבורגנין שיחברו את שכונת גני איילון וגני יער ללוד העתיקה - ימוקמו בצורה הראויה.
הביצוע הלוגיסטי כאמור, נעשה בתיאום עם כל גורמי העיריה, וכך בערבו של חג הפורים נצפו הרבנים הרב ביטון והרב לנדו על הכביש הסואן והמרכזי מול משאיות ומנופי תובלה כשהם בוחנים את מקום הנחת הקרוואנים באופן מדויק.
יצויין כי עם אכלוסה של השכונה לפני כשנתיים הוציאו רבני השכונה מכתב מפורט על ההנהגה בשכונה בימי הפורים לנהוג ביום ט"ו את דיני פורים מספק, כאשר למכתב הצטרף גם שר התורה הגר"ח קנייבסקי. אך כעת עם הנחת הבורגנים נפתרו כל הספקות והחובה לנהוג מספק את דיני הפורים גם ביום טו התיישבה על ליבם של כלל הפוסקים והלומדים.

האם יש פרטים על הענין?
יש להם חיבור חשמל ומים?
יש בהם דיורים?
מה המרחק ביניהם?

(לכאו' למי שלא מברך בט"ו גם בלוד עצמה אין כל נפק"מ בזה, השאלה היא לאלו שמברכים בט"ו ולא רוצים לסמוך על שאר החיבורים שיש כאן)

תמוה כל הסיפור הזה

צריך לדעת שלוד אינה מוגדרת כספק אמיתי, אדרבא, בגמ' היא מוזכרת כמוקפת חומה ודאי, וכל הספק היום היכן היתה לוד זו, והאם היא קרובה ללוד, וא"כ לא שייך לדום את אחיסמך כ"סמוך לספק" כיון שהיא עצמה נכללת באותה ספק (ולפי חוקרים ארכיאולוגיים היא מאוד קרובה ללוד העתיקה, הרבה יותר מאזורים אחרים בעיר), וא"כ תמוה למה היה צריך את כל ההשקעה הזאת, אם אכן הסיפור אמיתי..

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ו' מרץ 18, 2022 11:29 am

אדרבה, אינה לא סמוכה ולא נראית לשטח העיר המקודש, וכפי שנתבאר באורך באשכול זה. רק גני יער נראית ואולי גם סמוכה, ולאחיסמך יש כמה חיבורים לגני יער.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר