הקשר הוא רק בכותרות ! אלה אזכרה..

[יהודהא]

הקשר הוא רק בכותרות !

א.
יוצר לפרשת שקלים.

אוֹר עוֹלָם בְּאוֹצַר חַיִּים אוֹרוֹת מֵאֹפֶל אָמַר וַיֶּהִי:
´.
אופן.
כְּבוֹדוֹ יִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא. בְּגוֹי אֲשֶׁר לְפָנָיו מַתְמִידִים וְהוּא לָהֶם מַחֲסֶה. וְעַל פִּשְׁעֵיהֶם אַהֲבָה מְכַסֶּה. וְהַכֹּל יְרוֹמְמוּהוּ כְּסוֹבְבִים כִּסֵּא:
וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ. וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ. וּשְׂרָפִים יָרֹנּוּ. וְאֶרְאֶלִּים יְבָרֵכוּ. פְּנֵי כָל-חַיָּה וְאוֹפַן וּכְרוּב לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים.
בָּרוּךְ כְּבוֹד-...: לאל ברוך עד זולתך סלה.

זולת.
אַתָּה אָהַבְתָּ עַמֶּךָ. ...

..... מלך עוזר ומושיע ומגן,
רשות
מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים. וּמִלֶּמֶד דַּעַת מְבִינִים. אֶפְתְּחָה פִּי בְּשִׁיר וּרְנָנִים. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים:
אָז מֵאָז זַמּוֹתָ בְּכָל פּוֹעַל....

אתה גבור עד להחיות מתים.
מַעְתִּיק פְּלוּסִים ....
יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדוֹר וָדוֹר הַלְלוּיָהּ:
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְֹרָאֵל אֵל נָא:
מִי יוּכַל לְשַׁעֵר כָּל הַפְּקוּדִים. ...
חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ:

חתום בראשי החרוזים אלעזר בירבי קליר
אֹמֶן בְּשָׁמְעוֹ כִּ...
אֵל נָא. לְעוֹלָם תָּעֳרָץ. וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ. וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלוֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא. הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מַלְכוּתוֹ נֶצַח. נוֹרְאוֹתָיו שִֹיחוּ. סַפְּרוּ עֻזּוֹ. פָּאֲרוּהוּ צְבָאָיו. קַדְּשׁוּהוּ רוֹמְמוּהוּ. רוֹן שִׁיר וָשֶׁבַח. תּוֹקֶף תְּהִלוֹת תִּפְאַרְתּוֹ: [על בסיס הפסוק בדניאל ב, לז...אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתׇקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃ והוא קטע קבע בקדושתאות לשבתות ולימים טובים]

חו"ק: עַד אֶשָּׂא רֹאשׁ. כְּמוֹ מֵרֹאשׁ. לְהַקְדִּישׁ לְקָדוֹשׁ:
חו"ק: עַד בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק. יַכְרִיעֵנִי לְצֶדֶק. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ:

אֵלֶה אֶזְכְּרָה אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָֹה. בִּהְיוֹתִי בֶטַח וְשָׁקֵט בְּנָכוֹן וְנִשָּׂא.... שִׁבְעָה וּשְׁמוֹנָה עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ תָּרִים:
חזן: עַד אֶשָּׂא רֹאשׁ. כְּמוֹ מֵרֹאשׁ. לְהַקְדִּישׁ לְקָדוֹשׁ:
סלוק.

וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדוּשָׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ:
ל"ט לשונות כנגד ל"ט מלאכות שבת (הגר"א).
אָז רָאִיתָ וְסִפַּרְתָּ. וְהֵכַנְתָּ וְחָקַרְתָּ.... וְנִקְדָּשׁ בְּאַלְפֵי רִבְבוֹת תַּחְתּוֹנִים: ככתוב על יד נביאך וכו´.

ב.
אז אכן לפנינו פסוקים משפטים וביטויים שמזכירים לנו את הנוסח של הימים הנוראים.
ואין בכך כל פלא שכן המחברים שחיברו את היוצרות[יוצרות: אופן,מאורה,אהבה, זולת,גאולה. והקרובות לשמו"ע: מגן,, מחיה משולש,וסילוק, ויש גם "רשות" ] וכאן מדובר בר"א הקליר. חיברום באותה מתכונת,
למרות שבמנהגים וקהילות שונות- אין אנו אומרים את כולם.

. .אבל במקור דומים כנל. ואין להיות מופתעים מכך ש"אלה אזכרה" שבתודעתנו נקשר עם "עשרת הרוגי המלכות " . מופיעים כאן בנוסח שונה התואם לפרשת שקלים, וכלל אינה עוסקת בהרוגים הנל.
כמו גם כל שאר הכותרות הרגילות לברכות השמו"ע ,אבל מלבדם תוכן ההמשך של הפיוט תואם לפרשיות ולמועדים בהם הם נקראים.

וגם המשפט הבא - מוכר לנו ממקום אחר :
לעיל : שִׁבְעָה וּשְׁמוֹנָה עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ תָּרִים... מחנוכה: דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:
בשתי הפיוטים הכוונה לאותם שבעה רועים ולשמונת נסיכי אדם , המוזכרים במיכה ה,ד. ובסוכה נב,ב.

[יהודהא]

חלק ב' , חמש או שש. 192 או 200 ?

א.
מַתְחִיל מִכִּכָּר עַד פְּרוּטָה הַקְטַנָּה:
.... נִמְצָא הזּוּז חָמֵשׁ מָעוֹת כֶּסֶף.
וְהַמָּעָה שְׁתֵּי פוּנְדְּיוֹנוֹת. בְּאִסָּר דָּת. ...

" נמצא הזוז חמש מעות כסף" בפיוט הנל.
כמה מעות בזוז [דינר] - חמש או שש ?
וכמה פרוטות בזוז- 192 -או 200 ?

נכון לפי המקובל יש בזוז שש מעה = 192 פרוטות. אז למה -
...הפייטן שלנו בשבת שקלים כותב שלזוז יש רק חמישה מעה ?

.כי מקור המחלוקת מתחיל בערך המעה, כמה איסרין יש במעה 24 או 25 ?
ב.
הקדמה:
באיסר 8 פרוטות,
בפונדיון 2 איסרים,
במעה 2 פונדיונים,
ובזוז 6 או 5 מעה. ע"כ.

אבל אם נחשבן את הנל אז השיטה הרגילה מסתדרת מצויין:
כי איסר שווה 8 פרוטות , ובשני פונדיון יש 16 פרוטות ,ובמעה יש 2 פונדיון=32 פרוטות,ובזוז יש
הרי 6 מעה = 192 פרוטות,מתאים . [1*8 *2*2*6 = 192.]

לשיטת הפייטן- החשבון אמור היה להיות כך: 1*8*2*2*5 = 160 ! הפרש גדול שקשה לקבל אותו. נכון.

ג.
ולהבנת שיטת הפייטן עלינו להשלים את קריאת הקטע הנוסף:
ובו הפייטן אומר "והמעה שתי פונדיונות- באיסר [כ]דת" היינו ועוד איסר [כדת -פירושו של 8 ולא של 6 פרוטות ,שכן בגמרא בקידושין יש בכך מחלוקת].

דהיינו המעה אינו 2 פונדיון עגולים, אלא כל מעה שווה 2 פונדיון [4 איסרין של 8 פרוטות = 32 פרוטות, ועוד איסר אחד של 8 פרוטות = 40 פרוטות!
ןלכן החשבון שלו הוא :(1*8*2*2 +8)*5=200 פרוטות.

ד.
ובקצרה: למקובל יש בזוז 24 איסרין [*8 פרוטות]= 192 פרוטות.
ולפייטן יש בזוז 25 איסרין[*8 פרוטות] = 200 פרוטות.
עדיין יש הבדל של 8 , אבל זה כבר קרוב.

[מילומיו]

לא כי אלא דינר של תורה לפני שהוסיפו עליו שתות היה 5 מעות והשקל עשרים גרה אבל המעה לא השתנתה מעולם

[מילומיו]

שוב ראיתי בפירוש רבינו שמעיה שכתב כדבריך כאן