מה פשר השנוי בספרים האחרונים שנכתבו ע"י סופרי המלך במצות מרדכיאם אין לשנות מה שנכתב מקודם?
כמה תשובות מהמפרשים על כך
1. רש"י מפרש שגזרותיו של המן בטלו אולם "כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" פרושו שאין נאה לכתוב בפרוש שהדברים שנכתבו בשם המלך ונחתמו בטבעתו התבטלו ולכן יש להבין את תשובת אחשורוש לאסתר ומרדכי כך: זה שנתתי לאסתר את בית המן ותלו אותו על העץ זו ראיה שאני לא מסכים לגזירות של המן ואני חפץ בכם ולא בו. אולם, לכתוב ספרים שמבטלים את הראשונים זה דבר שלא יעשה מפני כבוד המלכות שנראות הגזרות הראשונות כמזוייפות. לכן אני מציע שתכתבו כעת על היהודים כטוב בעיניכם וכך הקוראים יבינו מאליהם לאילו אגרות יש תוקף אך לא נכתוב במפורש שהאגרות הראשונות מזוייפות.
2. גם הרי"ד וחכמי צרפת מפרשים שגזרותיו של המן אכן בטלו ופירוש תשובת אחשורוש לאסתר ומרדכי הוא: "הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ" - היות ונתתי את בית המן שהיה שר גדול וחשוב לאסתר – ודאי שאפשר לבטל את מחשבתו, שכן מחשבה היא דבר קל ופעוט לעומת כבוד ומעמד, אולם "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך ונחתום בטבעת המלך” משום שהדרך היחידה לבטל דברים שנחתמו בטבעת המלך היא ע"י כתיבה סותרת שתיחתם גם היא בטבעת המלך. פירוש הפסוק הוא: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" אלא ע"י כתב אחר שנכתב ונחתם בטבעת המלך!
3. הרס"ג מדגיש כי דברי אחשורוש שכתב שנכתב בטבעת המלך אין להשיב הם הסיבה לכך שהוא מזרז את מרדכי ואסתר לכתוב ולחתום בטבעת המלך ומכאן משמע שאין הענין הזה מפריע לבטול האגרות של המן. או שנאמר שתליית המן מספיקה כדי להוכיח שדבריו בטלים או שאחשורוש אינו מרגיש מחוייב למשפט הקודם כשהוא אומר את המשפט הבא.
4. הראב"ע ורבנו בחיי מפרשים שבאמת אין להשיב את גזירת המן כיוון שזה חוק יסוד בדתי פרס ומדי שאין לבטל חוקים שנחתמו בטבעת המלך ולכן אומר אחשורוש: אל תבטלו את הספרים הקודמים אלא תכתבו ספרים חדשים אשר יבהירו כי בספרים הקודמים צווה המלך את המן שהיה משנה למלך לכתוב שהיהודים יהרגו את אויביהם והמן הפך את רצון המלך וכתב שיהרגו את היהודים וכיוון שכך ניתלה המן וציווה המלך לכתוב ספרי הבהרה לחוק הקודם.
כיוצא בדבר מתרגם התרגום: אחשורוש מודיע שהוא מכיר בסגולה הרוחנית האלקית של ישראל ושביקש ממנו המן להרוג אומה אחת לא הבין שכוונתו על אומה זו ועכשיו שהבין שזו כוונתו מתברר שחתימת המן בטבעת המלך היתה בשקר ולכן אין לה תוקף אלא לאגרות שחותמים עליהן מרדכי ואסתר אהוביו.
5. הרלב"ג ומהר"ם חלאיו מפרשים שאחשורוש באמת אומר שאינו יכול לבטל את האגרות הראשונות כי זה חוק יסוד במדי ופרס ועל כן הוא מציע שיכתבו על היהודים שגם הם יכולים להקם מאויביהם ובחסדי ד' ניצחו בסוף בלי פגע.
6. האלשיך מפרש שהיה הבדל בין הספרים ששלח המן לשרים ולאחשררפנים של כל המדינות לבין פתשגן הכתב שהיה גלוי לכל העמים שכן המן חשש שאם כל העמים ידעו שיש להשמיד את היהודים הם לא יחכו לתאריך המוגבל וכך תופר מחשבתו שחשב על פי הפור שהיום המסוגל לכך הוא יג באדר וכן יתכן שהיהודים יארגנו התנגדות במהלך הזמן, לכן לשרים הוא הודיע שבתכניתו להשמיד את היהודים בי"ג אדר ושישמרו זאת בינתיים בסוד אולם הפתשגן שהיה גלוי לכל העמים היה רק שיהיו עתידים ליום י"ג באדר ולא פירש למה. רק הפתשגן שניתן בשושן היה מפורש בו שהוא להשמיד את היהודים כיון שאין לחשוש שהגויים יפעלו על דעת עצמם משום שהם יראים מהמלך השוכן בשושן.
לפי זה תשובתו של אחשורוש לאסתר ולמרדכי: “הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים" מתקנת את חששם מאנשי שושן שכן אף שאנשי שושן מודעים לגזרה על היהודים הרי שאף אחד לא יעז לפגוע ביהודים בעקבות מה שקרה להמן ששלח ידו ביהודים.
אולם, אחשורוש ממשיך ואומר שבנוגע למדינות הרחוקות אין לו פתרון שהרי אין לבטל את הנכתב בשם המלך ונחתם בחותמו ולכן הוא אומר: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" שכןלי אין עצה בשבילכם "ואז נועצו יחדיו מרדכי ואסתר לתקן הדבר בדרך ישרה באופן שלא יהפכו אגרות ראשונות, והוא כי אמרו הנה אל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר היה בכתבם מפורש להשמיד וכו' אי אפשר להפך, אך עשו בחכמה וכתבו להם אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם על פי הכתב הראשון, באופן שהקודם קיים אלא שנותן יד עתה ליהודים להתקומם נגדם, ובזה כל אחד יבין כי שב אפו מהם, וזהו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות וכו' אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם וכו'.
אמנם בפתשגן כתב הדת להעביר קול מפורסם וגלוי לכל העמים מצאו און להם, כי יאמרו בזה נוכל להפך בעצם שלא יורגש כי לא פירש בדת שניתן מתחלה רק להיות עתידים להיום הזה, עתה יהפכו ויכריזו כי פירוש הדבר אשר יהיו עתידים ליום הזה הוא להנקם מאויביהם, וזהו פתשגן הכתב להנתן דת שיהיה גלוי ומפורסם לכל העמים הוא ולהיות היהודים עתידים וכו', כי לא לבד הכריזו שיקהלו היהודים לעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם כאשר בכתב השרים, כי אם גם ולהיות מעצמם היהודים עתידים ליום ההוא להנקם מאויביהם, אף אם לא יתקוממו נגדם, ולא ירגישו המון העמים ההתהפכות, כי עד כה לא ידעו רק שיתעתדו ליום ההוא ולא נודע להם למה ... ועתה הנה בפירוש בעיניהם כי המכוון היה להנקם היהודים מאויביהם”.