מלבב כתב:אחרון התלמידים כתב:קו ירוק כתב:א. תל גרישה אינו מיושב. ועל כן הוא מונח במחלוקת הפוסקים.
ב. הוא אינו עדיף מיפו שהיא לכל היותר ספק.
בס"ד
א. דעת הרשב"א בברור והריטב"א (כפי שהבינו רבינו החזו"א) והגר"א שבירושלמי אמרו להדיא שהסמוך לכרך שמם דינו בט"ו. וכבר כתב החזו"א שלאחר דברי הראשונים המפורשים אין מקום לצד שהעלה הברכי יוסף. והחזו"א הביא ראי' מהבבלי, ויש מקום לחזק טובא את ראייתו ואין הפנאי כעת.
הטיעון היחיד שיש הוא מדברי הרשב"א, שמשמע בדבריו שצריך שבזמן מסויים היתה העיר הסמוכה לכרך בחיי חיותו. אבל על פי חשבון אינו מסתדר בחשבון הסוגיא. וצריך לבאר אחרת בדברי הרשב"א. וגם בזה אין את הפנאי.
ב. ערבך ערבא צריך.
viewtopic.php?f=26&t=49643#p827894
בס"ד
א. נפלא ביותר! יישר כח.
עוד הערה: הרי כתב מרן החזו"א שלא ייתכן שהסמוך לכרך הוא רק בזמן שסמוך לחומה שא"כ נפל כל דין סו"נ לבירא, שצריכים לדעת שלא רק העיר שהיתה מוק"ח מיב"נ על גם הסמוכה לה? ובודאי לא בזה דברו. (זה תוכן דבריו).
ודברי החזו"א כאן, ברור שאף אחד לא חלק ולא יחלוק על כך, שסו"נ אין צריך שהיתה בזמן יב"נ.
ועתה תא חזי, אם הירושלמי דיבר על כרך ששמם ו/או נעשה של גויים כפי שהבינו רו"ר, האם הירושלמי מדבר על כרך מסויים שראינו את חומתו בזה"ז ואח"כ חרב? ברור שמדבר על כל כרך שדינו ט"ו, והוא שהיתה חומתו מזמן יב"נ ועתה שקק חיים ללא חומה כמפורש שעל זאת היתה התקנה משום כבוד א"י.
א"כ הסמוך לו - גם אם נאמר שבזמן חיי חיותו היתה סמיכות, הרי חומה לא היתה. א"כ מה כוונת הרשב"א שכיוון שמיגנו? הרי לא הוגנה מעולם ע"י הכרך?
ושאלה זו כבר העליתם שם. ולענ"ד הביאור הוא שונה במקצת.
כי מה שחזינן בכל סוגיא זו - גם מהבבלי שדיבר על מיגנו ועל איך אמור להיראות החומה וכו', שאנו מביטים על המקום כמוקף חומה בפועל אע"פ שאינו עתה כלל. וממש כך דנו, איך דינה של הסמוכה לחומה, ומה הטעם וכו'. שכן קראו למקום. וא"כ כאשר דן הירושלמי על מוק"ח הוא שאנו רואים כביכול את המקום שכזה אע"פ שאינו כזה. ואחר שפשטו מה שפשטו מעתיקים זאת לכל מקום שאינו מוקף כלל אלא היתה מוקפת מזמן יב"נ.
וזו ג"כ כוונת הרשב"א שכך למד את הירושלמי, שדנו על מציאות מוקפת חומה בפועל והיתה עיר סמוכה לה. ולאחר שנאמר הדין, מעתיקים כן לכל מקום שאינו מוקף כלל ולא שייך טעם זה, כפי שמעתיקים את עצם החומה שלא קיימת עתה.
אמנם זה נראה דוחק גדול, אבל לולי זה הסוגיות לא מתיישבות בחשבון הדברים.
אבל לדינא אי"צ לכל זה, כפי שכתבתם שם בתחילת הדברים, אחר שלמעשה פסק הירושלמי לדעת הראשונים שגם הכרך ששמם עצמו דינו בט"ו ברור שהסמוך לו נשאר על עמדו.
ומה שכתב הרשב"א הוא רק לבאר מניין פשיטא לירושלמי שבחוצה לו קורין שמשם הוכיח שגם בו קורין. אבל אחר שגם בו קורין, דינו של הסמוך הוא מצד הכרך עצמו כעת. וכפי שאין הו"א שסמוך לכךר שלא שמם לא יקרא בט"ו משום שאין חומה כנ"ל, שאחר שאמרו דין סמוך הוא לכ מקום שבפועל דינו בט"ו.
ב. מה שכתבתי ערבך ערבא צריך, כוונתי שבפשטות יפו דינה לט"ו מעיקר הדין. שיש לנו ידיעות הסטוריות רצופות שזה המקום. אלא שיש שסברו שימה חומתה ודינה כטבריא - ספק, אבל לפי הידוע (לפי מה שבררתי, מי שיודע אחרת אנא שיאמר דבריו), חומתה לא כללה את הים התיכון אלא היתה מוקפת לגמרי.