חג הפורים והשתלשלותו במהלך שלוש השנים. אסתר ט'.
שנה ראשונה קיימו את החג מבלי ציווי.
שנה שנייה נעשו תוספות וציוויים באיגרת מרדכי.
שנה שלישית תוספות וציווים באיגרת השנית של אסתר [ומרדכי].המהר"ל -בשלישית הוה חזקה.
אבל מה בדיוק השתנה, ומה היה סדר הדברים: עלה\ ירד, נוסף \נעדר,הורחב \צומצם, זוהי כבר סוגייה עמומה ורבו השיטות בכך.
ולהלן בכותרות בלבד-ויש לסדרם ולעורכם, אך נדחה: מפני דוחק חובות היום. ומשום בל תאחר הועלה לכאן.
1. מה היה ובוטל ?
2. מה נעדר - ונוסף ?
3. מה היה - וטעמו השתנה ?
4. מתי זה היה ? .
5. היכן היתה הסכנה\והנס הגדול ביותר ?
6. מה עבר מהסוף להתחלה ?
7. מה קיימו - ומה קיבלו ?
8. ויכתוב מרדכי [פסוק כ] מה כתב ?
9 חתימה על מה ?
10. המשומדים - חזרו למקורם. מאבל ליום טוב.
11. מה ההבדל בין משתה- ל משתה ושמחה ?
12. מה נעשה כ 'שמחה מתפרצת' ? ומה עשו כ'זכר טוב' .ומה- כמצווה שקיבלו ?
13. האם יהודי אפריקה ספרד [ ואמריקה]- שלא היו תחת ממשלת וגזירת אחשורוש - חייבים בפורים ?
14.מדוע ריבוי של מילות ציווי \חיוב על פורים : לקיים , קיימו,[5 פעמים] קיבלו, לא יעבור, להיות עושים,לא יסוף.
15. התערבות המדינה ושלטון החוק.
16. מה דחק את אסתר שיכתבו את המגילה [כט] ותכתוב אסתר..וגם: הם התחילו ...
17. את כל האמת! " מאמר אסתר 'קיים' דברי הפורים". במה עדיפה האיגרת השנייה של אסתר על האיגרת של מרדכי ?
18. לפייס ולהרגיע ," דברי שלום" אבל את מי ועל מה ? האיגרת של אסתר- השנית.
19. ספר - משום מה ?
20. כמה מגילות אסתר כתבו ?
21. גם\ לא, פה ושם.
22. עוד אחד ! ספר - חדש , על הכרת הטוב. כך לדברי החת"ס:
23. המצווה הנעלמת שבראש צועדת- מהי ? יחסים משתנים.
תשובות
--------------
1. איסור מלאכה כיו"ט.שנהגו הפרזים. אך כשמרדכי רצה בתחילה ששני הימים יהיו יו"ט לכולם ,לא רצה לאסור במלאכה את העם שני ימים- וביטלו. [דבר ישועה]. אמנם זה רק לפי פשוטו של מקרא ולהוה אמינא בגמרא שכוונת מרדכי היתה לעשות יומיים חג לכולם.
ויש ירושלמי שמדבר על יומיים חג ,ורידבז הדן בכך ועל משמעותו עיין כאן.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=32428
2. מתנות לאביונים נוסף רק בשנה השנייה,על ידי מרדכי- בפסוק כ, ולא נהג בשנים קודמות,
3. משלוח מנות נהג כבר מההתחלה מדיני יו"ט. [שבכל יוט היו שולחים מנות איש לרעהו,כמו בנחמיה ח,י 'ושלחו מנות' שהוא מנהג כללי לימים טובים.]
אבל כשמרדכי ביטל את [איסור מלאכה] , יום טוב. חידש את משמעותה של מצוות משלוח מנות
[ ומתנות לאביונים] מדיני מצוות פורים. והנשאר לנו מדיני יו"ט :קריאת התורה, ועל הניסים, [איסור הספד ותענית- בשל דין שמחה]. ואיסור מלאכה נשאר כמנהג .
4. מתי זה היה ? יש בכך מחלוקת בין הר"ן לרמב"ן.
לרמבן הנס אירע כשרוב ישראל כבר עלו חזרה לא"י לאחר שיבת ציון ויש ערים מוקפות חומה בארץ ישראל. ולר"ן הנס אירע בעודם בגלות. וארץ ישראל עדיין הייתה חרבה באותו הזמן.
5. כך גם בעניין הסכנה לרמבן... ולרן.. ויש עוד ריטבא ובית יוסף ואחרים. והזהויים נעים למקומות שונים: בא"י\ בשושן\ בפרזים\ במוקפין. ויש להרחיב בכך.
6. מתנות עניים - היא האחרונה שנצטוו ממצוות פורים . אך בשו"ע ערוך היא מייד אחרי קריאת מגילה ולפני האחרים.
7. לכשירחיב.
8. לכשירחיב.
9. לקיים עליהם" [כא] בלקח טוב- שקיום היינו חתימה על הכתבים ששלח מרדכי ,כמנהג עושי ההסכמות.
10. כאשר היתה הגזירה יהודים רבים השתמדו כדי להינצל . וכשבוטלה "רבים מעמי הארץ 'מתייהדים' ולא מתגיירים. שחזרו ליהדותם, ולכן גם לא רק מיגון לשמחה על ביטול הגזירה. אלא גם " מאבל ליום טוב " על איחוד המשפחות.
11. שישה [עשרה] משתאות ערכו אחשוורוש ושתי ואסתר . ובכולם מוזכר רק 'משתה' , ובמילים אחרות שתיינות \שכרות\ הוללות. ואילו בכל פעם שמוזכר משתה אצל מרדכי והיהודים הוא מצורף עם 'שמחה' , שמחת הנפש הודייה, התעלות ורוממות. וכבר כתב האבודרהם שמשתה הוא כנגד המשתאות שלהם.
12. הפרזים :באותה שנה של הנס- חגגו מתוך שמחה מתפרצת. לשנה הבאה- מיוזמתם: שמחה לזכר הנס. שנה שלישית מציווי מרדכי. [כג] וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר מרדכי כתב אליהם", אבן עזרא.
13. מפסוק כח, באיגרת הראשונה "בכל דור ודור ..מדינה ומדינה ועיר ועיר".בגמרא דרשינן נפקותות מכל מילה בפסוק . והרחיב ע"כ בנחל אשכול: מכאן שאף מי שלא היה תחת ממשלת אחשוורוש חייב בדיני פורים, כיון שבכל דור במועדי השם מתגלית הארה זו בשמיים ממעל. ומדור ודור למדים לרבות אף דורו של משיח כך בח"ס.
14. כל זה מפני שבדיני פורים בתקופת המגילה - הצטרכו לחיזוק. שכן היו מקומות וקהילות שרפתה ידם בקיום המצוות, מסיבות שונות , אם בשל שלא היו \חשו בסכנה , אם בשל שהאשימו את מרדכי ,ואם מפני שטענו שאין לחדש מצוות \בל תוסיף ועוד.
וכבר כתב ע"כ האב"ע שזאת הסיבה לכתיבת האיגרת השנייה - המלכותית. וגם 'בדבר ישועה' שאל : מדוע נאמר 'בכל' דור ודור. ולא נכתב 'בכל' משפחה ומדינה ועיר ? מפני שאכן היו משפחות ,ערים,ומדינות שהיה צורך לבסס ולצוות שוב ושוב על קבלת חג הפורים.
ולכם גם כתוב 'לא יעברו מתוך היהודים' . שבכל דור היו יהודים שקיימו את הפורים. אך לא כל היהודים.
ולכן גם בהמשך באיגרת אסתר נאמר 'בתוקף' היינו בתוקף וכוח הממשלה והחוק.[בלקח טוב "חיזוקים ואיומים,].
וברמ"ע שעיקר הרפיון היה למוקפים , ולכך הכוונה באיגרת השנית= הפורים ביום השני היינו בט"ו.
15. אילולא חוק המדינה -היו יהודים שחששו לקיים את הפורים.מחשש התגרות בשלטון ובגויים.
ובאיגרת אסתר - הפורים קיבל גם תוקף והרשאה מכוח המלכות. וכך במנות הלוי :שהמגילה נכתבה בתוקף המלכות .
16. אסתר חששה שיטילו בה פגם שנישאה לערל, ולכך בכתיבת \קריאת וזכירת כל המסופר במגילה ,יווכחו שהיה זה מהשמיים כדי שתוכל להושיע את היהודים.
ולתמיהת חזל "קנאה את מעוררת עלינו בין האומות ", השיבה: שהם כבר כתבו\פרסמו זאת בעצמם בדברי ימיהם.
17.החיסרון ב'קיצור' שבאיגרת מרדכי, [ באשכול הכופר: שכתב רק ראשי פרקים] שנתנה פתח לחלק מהאנשים להבין- שלא נס היה - אלא מהלך רגיל היה כאן,[ האלשיך -קרוב לדרך הטבע] ומשום כך לא חגגו את הפורים. ורק לאחר שאסתר פירטה את השתלשלות כל המאורע ,הבינו וקיבלו את הדברים.
וזוהי ההדגשה כאן: דברי שלום "ו א מ ת". כל האמת. והיא המגילה שלפנינו.
18. שלום בין מרדכי והסנהדרין \ ישראל, שהאשימוהו בכל הצרה שנחתה עליהם. ועכשיו עוד עושה לנו תורה חדשה, וכל זה מבלי הסכמת הסנהדרין .
ואסתר בסמכותה כמלכה, ובמעמדה כמושיעה ומצילה,פייסה וביקשה :כתבוני לדורות+ שיכלל בתנך, וכאשר החכמים מצאו אסמכתא לדברים - הדבר התבצע.
ולכך נאמר "ותכתוב אסתר". וגם נאמר "ונכתב בספר" שעל פי בקשתה נכלל בכתובים.
19. מסיפור הנס בע"פ לכותרות \איגרת, וממנו לספר -[ כבד ומכובד, לא פתקית או תזכיר] כדי ש...לא יאבד ! כך באשכול הכופר.
20. לדברי איילת השחר ,כתיבת מרדכי היתה אומנם מגילה - אבל מקוטעת :הנס ומצוות היום.[ולא כותרות בלבד].. אך חסרו בה כל עלילותיו \מעשי תקפו וגבורתו של אחשורוש.
ורק באיגרת השנית = המגילה המלאה , אז הוצרכו לכותבה עם כל הדינים המחודשים של כתיבת וקריאת המגילה על הלכותיה.. וכעת שנתחדשה מצוות כתיבת וקריאת המגילה.היא נשלחה מחדש לקיים בה את מצוות המגילה. ולכן נאמר: וישלח הספרים [חדשים] ,ולא 'את' הספרים שכתב מוקדם יותר.
21. כבר יצאה מכלל מגילה ולא באה לידי 'ספר תורה'. יש הקבלה רחבה בין הלכות כתיבת מגילה להלכות כתיבת ספר תורה[אפילו שרטוט], אבל לא לגמרי.
המגילה היא ספר,והיא הראשונה שנתחייבו לקרוא בה . מה שהיה מקודם רק לספרי תורה. אך היא גם 'אגרת'. ספר כאחד מכתבי הקדש, ואגרת ביטוי על היותה תקנה מחכמים, ויש בה דינים שונים.
וכך הסביר זאת השפת אמת (פורים שנת תרמ"ו):
ומגילה זו נקראת "אגרת" ונקראת "ספר". והיינו שהוא ענין ממוצע וחיבור מתורה שבכתב לתורה שבעל פה. שהרי אז התחיל שורש תורה שבעל פה, אנשי כנסת הגדולה, ובית שני.
22. "וישלח ספרים אל כל היהודים". בפסוק ל.
זה לא הספר שאסתר כתבה ומרדכי שלח. אלא זה ספר נוסף וחדש שכתב מרדכי ליהודים שיש להם לחוש הכרת הטוב , ולהחזיק את שלום המלכות ככל האפשר, ע"כ שאחשוורוש נתן להם שוויון זכויות. ולכך הכוונה ב"דברי שלום ואמת " שבפסוק ל. וזאת - כתב הוא ,שאין טעם שתכתוב זאת אסתר המלכה.
23. די מפתיע שמצוות קריאת מגילה שאינה מפורשת במגילה,ורק נרמזת ב" נזכרים ונעשים" .ולעומת זאת היא שליטה בלשון חזל ואף שם המסכת" מגילה" ותוכנה נסובים לרוב על מצווה זו. ויש בחזל גם שכך נתכנה שמו של היום: "יום מקרא מגילה".
גם מצוות מתנות לאביונים שנוספה [במפורש] כאחרונה למצוות פורים. הרי בחזל היא קודמה ונזכרת יחד עם קריאת המגילה [משניות מגילה א,ד] .ודינים שונים נידונים ונגזרים יחסית אליה [זמני קריאת מגילה והסעודה ].
גם בטור דיניה קודמים לדיני סעודת פורים ומשלוח מנות. וגם הרמבם מציין את מרכזיותה ומעלתה של מצוות מתנות לאביונים לעומת האחרות[מגילה ב,יט. ראה למטה]
לעומת זאת מצוות משתה ושמחה שהיתה המצווה הראשונה והיחידה המוזכרת בפורים הראשון, כלל אינה מוזכרת במשנה\ תוספתא [ התנאים]. ומוזכרת רק בגמרא.
רמבם , ב.
יט מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים, מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוֹדָתוֹ וּבִשְׁלֹחַ לְרֵעָיו, שְׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֲרָה, אֵלָא לְשַׂמַּח לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְּשַׂמֵּחַ לֵב הָאֲמֵלָלִים הָאֵלּוּ מִדַּמֶּה בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז,טו).