הודעהעל ידי זיז שדי » ה' פברואר 16, 2023 5:48 am
נחלקו הרמב"ם והגה"מ אימתי נוהגת מחית עמלק, שיטת הרמב"ם שנוהג אפי' בזמן הזה, ושיטת הגה"מ שנוהג רק לימות המשיח.
והקשה ה"ה על הגה"מ ממלחמת שאול בעמלק.
ועיין במכילתא על הפסוק כי מחה אמחה את זכר עמלק שנחלקו תנאים אי זכר זה המן, או זכר זה אגג, ועמלק כשמועו, וצ"ב פלוגתתם. (וידוע מה שאמר הרי"א וצ"ע טובא ממסכת סופרים)
וי"ל דאיכא ב' דינים במחית עמלק, אחד מטעם עמלק ואחד מטעם 'זכר עמלק' ויש חילוק בין שניהם, דדין עמלק הוא למחות כל העם כמשמעו, אך מדין זכר יש למחות כל המזכיר לנו את זכר עמלק.
והיה מקום לומר דמצד דין מחית עמלק אם לא היה נמחה כל עמלק מה יועיל לנו הריגת אחד או שניים, אך מצד דין 'זכר' יש להרוג כל המזכיר לנו וכל עמלקי בכלל.
ויש לבאר דבזה נחלקו במכילתא, דודאי הריגת המן לא היה בו דין עמלק, ולא היה אז מלך וכל דינו היה מדין זכר, אך באגג נחלקו בפלוגתא דהגה"מ והרמב"ם.
ובזה יש לתרץ קושית ה"ה דודאי מודה הגה"מ שיש דין מחית זכר במלחמת שאול אך לא היה על זה עיקר מצוות מחית עמלק.
והנה נחלקו שאול ושמואל, שאול אומר הקימותי את דבר ה' ושמואל אומר לו יען מאסת את דבר ה'. וצ"ב
ולפי דברינו אתי שפיר, דלשיטת הרמב"ם י"ל דשאול סביר"ל כהגה"מ ולכן סבר שכל הדין שנצטווה הוא מטעם זכר וכל אחד שהרג קיים מצוות תמחה את זכר, (ולגבי הצאן יש לומר דסבר דהקדש מועיל להפקיע זכר עמלק ממנו וכמו שכתב היעב"ץ ב"ב מו) וקאמר ליה שמואל דדינא כהרמב"ם ונצטווה למחות את כל העם וגם בדינא דמחית עמלק לא יועיל הקדש. (ויש לפרש לפי"ז הסתירה אי מקבלים גרים מעמלק, דכשדין ההריגה מדין זכר מועיל גירות להפקיע זכרו של עמלק. ומב"ב של המן למדו תורה וכשהדין מדין עמלק לא מועיל גירות דסוףסוף עמלק ננהו)
ולשיטת הגה"מ י"ל דלכו"ע הדין היה מדין זכר ולפיכך היה מועיל הקדש להפקיע זכרו, אך עיין רש"י בשמואל שכתב דעמלקים מכשפים היו ועושים עצמם כבהמות, ודלא כמו שכתב בפירושו על התורה, ואולי סבר כהגה"מ דדינא דמחית עמלק ובהמותיו הוא רק לימות המשיח ושמואל צווה מדין זכר ובעצם היה מועיל הקדש אם לא שהיו עמלקים מכשפים, ודו"ק.