הדמות שאינה מוזכרת במגילת אסתר

[היא שיחתי]

כתבו כמה אחרונים שדריוש בנה של אסתר מאחשורוש היה בן חמש בזמן סיפור המגילה, ולא הוזכר במגילה אפי' ברמז שילדה אסתר בן לאחשורוש!

להלן ציטוט ממאמר של ר"מ פרזיס

אלא שראיתי להגאון רבי רפאל שלום חי הכהן זצ"ל בספרו תפארת בחורים בחידושיו למגילה (שם) דס"ל שלעולם אסתר שימשה במוך עם מרדכי, ששם בתחילת דבריו הקשה על דברי התוספות הנ"ל היאך מותר לשמש במוך והרי לא שרו כי אם לג' נשים כדאיתא בכתובות (דף לט.), ותירץ די"ל שהתוס' ס"ל כדעת ר"ת שם, אלא לרש"י שם שחולק על דעת ר"ת וסובר שדוקא לג' התירו קשה כאן קושית התוס', ואסיפא דמילתא סיים בזה"ל: וזה אין סברא לומר דמשמשת במוך עם אחשורוש וצ"ע. עכ"ל. ומבואר דפשיטא ליה ששימשה עם מרדכי במוך. ומ"ש בסוף דבריו שאין לומר ששימשה עם אחשורוש במוך, נראה שלמד כן ממה דאיתא במדרש ויקרא רבה (פרק יג ס"ה דף יט ע"ב) שדריוש האחרון היה בנה של אסתר מאחשורוש. וכן ממה דאיתא במדרש אסתר רבה (פרק ח ס"ג) על הפסוק ותתחלחל המלכה מאוד "מלמד שהפילה עוברה ומשעה שהפילה שוב לא ילדה". ואם שמשה במוך עם אחשורוש כיצד נתעברה ממנו . וע"ע בקונטרס טוב להודות (עמוד מו). ולפי זה יש כר נרחב לומר שבאמת אסתר שימשה במוך עם מרדכי. מה גם שמ"ש המהרש"א הנ"ל "ומה שנתעברה ממנו היינו לאחר שנאסרה על מרדכי, כדלקמן כאשר אבדתי אבדתי וכו'", אינו מובן אחה"ר, כי בגמרא (מגילה דף יב:) מבואר שאחשורוש מלך רק י"ד שנים, ואחריו מלך דריוש בנו, ועוד שנה אחת לבבל והשלימה דריוש בנו. וכ"כ התוס' (ר"ה ג:) ד"ה שנת עשרים, שהיא שנת עשרים לכורש הראשון, ג' דכורש, וי"ד דאחשורוש, ושתים דדריוש בן אסתר, ובשנת העשרים בקש נחמיה על בנין העיר. ע"ש. ומעתה כיצד אפשר לומר שאסתר התעברה בדריוש רק לאחר שנאסרה על מרדכי, והרי גזרת המן היתה בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש (אסתר ג, ז) ונמצא שהיה דריוש כשמלך, בן שנה, ובן שנתיים שלש נתן הוראה לבנין בית המקדש. וזה לא יתכן, ובע"כ שמיד שנלקחה אסתר לאחשרוש ונשאה בשנת שבע למלכותו, מיד הרתה בדריוש, ובן שבע שנים היה במלכו. וכ"כ בסדר הדורות. וכבר העיר עליו בזה בספר יערות דבש ח"ב (דף קכו ע"א) שלדבריו יהיה דריוש בין שנתיים כשבנה בית המקדש לאחר מות אחשורוש וזהו מן הנמנע. ע"ש. וגם בשו"ת בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאה"ע סימן מד אות לו) העיר כן וזה יצא לו ממה ששמע להקשות על דבריו הטור אבן הנ"ל, שהרי י"ל שמה שנתעברה מאחשורוש היה לאחר שנאסרה על מרדכי, ודחה כאמור. ע"ש. וכנראה שמחמת קושיא זאת לא תירץ הטורי אבן כדברי המהרש"א הנ"ל.

אתה הראת לדעת שרבתה המבוכה בנושא זה, והדברים צריכים עיון גדול וחיפוש מחיפוש לראות מה שכתבו בזה שאר הגדולים, כי לפי מה שלפנינו נחלקו בזה המפרשים, וקשה להגיע להכרעה ברורה כי יש פנים לכאן ולכאן, מכל מקום הנה מרן הראש"ל נר"ו בספר מאור ישראל (שם) אחר שהביא דברי המהרש"א הנ"ל ומה שהעירו עליו האחרונים סיים בזה"ל: ומיהו אפשר שאפילו אם תיכף לאחר נישואיה שימשה במוך עם אחשורוש, עכ"ז נתעברה, כי אין המוך בטוח כל כך למניעת הריון, וגם אם נתהפכה אימור לא נתהפכה יפה יפה, כמ"ש ביבמות (לה.) [והוא כמ"ש לעיל בעניותין] ובפרט כאן שהיתה השגחה מן השמים שיולד דריוש שנבנה בית המקדש על ידו. ולפ"ז ל"ק קושית הטורי אבן הנ"ל. וכן תירץ החתם סופר (חיו"ד סימן קעב). עכ"ל. ומתוך ריסי דבריו ניכר שנוטה לומר שאסתר שימשה במוך עם אחשורוש

[היא שיחתי]

מאת: הרב אליהו מאלי
את החשבון הנכון מצא דניאל - שבעים שנה לחורבות ירושלים. בשנת שתיים לדריוש מלאו שבעים שנה לגלות צדקיהו. שמונה עשרה שנים לאחר הפסקת הבנייה בא חגי ודורש מהעם ומנהיגיו לחדש את הבנין (חגי א1-8): "בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר ד’ ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר.... עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו וְאֶכָּבְדָ אמר ד’."

מי הוא דריוש המלך שחידש את בנין המקדש? חז"ל מזהים אותו כבנה של אסתר! "את השפן זו מדי, רבנן ור' יהודה ברבי סימון, רבנן אמרי: מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה, כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע. אמר רבי יהודה ברבי סימון: דריוש האחרון בנה של אסתר היה. טהור מאמו וטמא מאביו" (ויקרא רבה יג).
נמצאנו למדים, אחשורוש הוליד בן מאסתר, הוא דריוש, ונאסף לבית עולמו. דריוש מלך שנתים, ורק אז נתנו הנביאים הוראה לחדש את בנין בית המקדש. הבנייה ארכה ארבע שנים ובשנת שש לדריוש הושלם הבניין.

על אף מעמדו הרם כמשנה למלך אחשורוש, נזהר מרדכי שלא ללחוץ על חידוש הבנייה. יכול להיות שבשלב הראשון הוא פעל בתוך בני הגולה, להגביר את העליה לארץ ולהגביר את התודעה של בית המקדש. אולם אפשר שהכרותו את המצב הפוליטי בחצר מלך פרס, הביאוהו למסקנה שיש להמתין עד עת רצון. זו באה כשמלך דריוש בן אסתר. יש להניח שמרדכי ואסתר דאגו לחנוכו של דריוש כראוי.
מכל מקום גם דריוש היה זהיר בנתינת האישור לחידוש הבנייה. הוא אינו יוזם אישור מחודש לבנייה. כאשר מגיעה לפרס המשלחת של צרי יהודה, המנסים לבטל את בנית המקדש, ומתלוננת על בנית המקדש, דריוש מתיחס אליהם בכובד ראש. הוא מצוה לבדוק את הארכיון הממלכתי ואינו מעניק אישור אוטומטי [אולי נהג כך בעצת מרדכי]. בארכיון מוצאים את הצו המלכותי הראשון של כורש (עזרא ו). בעקבות צו זה ניתנת ההוראה להשלים את בנית בית המקדש. דריוש דואג לקיום הצו הראשון של כורש. בכך הוא מסיר מעליו תלונות אפשריות, כאילו הוא סותר את המדיניות של קודמיו.

חז"ל מספרים לנו ששריו של דריוש ניסו לעכב: "באותה שעה נכנסו כל סנקליטין שלו אצלו, אמרו לו אביך גזר עליו שלא יבנה, ואת גוזר עליו שיבנה? וכי יש מלך מבטל גזירות מלך? אמר להם הביאו לי קינסין הנעתקין, מיד הביאו לו, הה"ד (עזרא ו') “והשתכח באחמתא בבירתא, מה כתיב: כען שימו טעם לבטלה”. אמר להם: ומי כתיב לעולם? לא כתיב אלא “עד מני טעמא יתשם”! מי אמר לי שאילו היה אבא קיים לא היה בונה אותו" (אסתר רבה א א).

יש לזכור שדריוש היה צעיר מאוד באותה תקופה.
כזכור, לפי חשבונו של אחשורוש, שבעים השנים התחילו מגלות יכניה. החשבון הנכון היה לחורבן ירושלים. הפרידו ביניהם אחת עשרה שנות מלכות צדקיהו.
אחשורוש השתמש בכלי המקדש בשנת שלש למלכו. משנה זו אנו סופרים את אחת עשרה השנים. אסתר מלכה בשנת שבע לאחשורוש - "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו (אסתר ב טז). עברו אם כן כארבע שנים. אם נאמר שבאותה שנה נולד דריוש, ובתחילת השנה השניה למולכו חודשה הבנייה, נמצא שהוא היה בערך בן שש או שבע.
חז"ל אומרים שבמנין השנים, היו שנים שנמנו לשני מלכים. "אמר רבא: שנים מקוטעות הוו". רש"י מפרש: "שנים מקוטעות היו - אותן שנים שמנינו למעלה, יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון, כגון לדריוש המדי וכורש שמנינו להן חמש שנים לא תמצא אלא ארבע, דכתיב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו', ותניא בסדר עולם: לא מצינו למדי שנה בכתובים אלא זו בלבד, ולכורש מצינו שלש שנים בספר דניאל (ט) בשנת שלש למלכות כורש וגו', ותניא נמי בסדר עולם: כורש מלך שלש שנים מקוטעות - הרי שמנית שנה יתרה, וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה, וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים לדריוש" [רש"י מגילה יא ב].
גם לפי חשבון זה היה דריוש כבן תשע לכל היותר, וניתן להניח שמרדכי היה היועץ בדיון עם השרים.