בהררי קדם הביא מהגרמ"ס שנהג כאשר עלה לתורה בפרשת זכור שלא לקרוא ביחד עם הבעל קורא בלחש וטעמו דכיון דבעינן קריאה בעשרה אינו נחשב כן רק כאשר אחד קורא ועשרה שומעים
[וכן היתה דעת הגרי"ז כידוע לענין קריאת המגילה שלא בזמנה דבעינן עשרה]
אכן לכאו' בחנם נכנס לחשש ברכה לבטלה שהרי אפשר גם לשמוע וגם לאמר ביחד כמבואר ברא' לגבי האוחז מגילה שאינה כשרה בידו דמעיקר הדין יכול לקרוא בעצמו וגם לשמוע הקריאה [ורק צריך ליזהר לקרוא בלחש ובלא"ה דעת הב"י שהקורא עם הבע"ק צריך לא להשמיע לאוזנו]
עוד יש לדון דמהא דחזינן דיכול העולה לברך על קריאתו בתורה אף דודאי הברכה היא על קריאת הציבור א"כ על כרחך קריאתו מצטרפת לקריאת הציבור ג"כ [אכן צ"ב היאך] אכן בזה אולי חשש הגר"מ להנך דפליגי אשי' הרא"ש וס"ל דאין העולה קורא