כתב השולחן בהלכות מגילה (סי' תרפט סעיף ו'): מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה.
וביאר במשנה ברורה: כדי לחנכם במצות פרסומי ניסא ומטעם זה נוהגין הקהל לקרות אלו הפסוקים בקול רם (כדלקמן בסימן תר"צ סי"ז) שהם עיקר התחלת הנס וסופו והם איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים. כי מרדכי. כדי לעורר הקטנים שלא יישנו ויתנו לבם על הקריאה ומקרין אותם הפסוקים כדי לחנכם [לבוש].
ואילו לקמן כתב הרמ"א בסימן תרצ' (סעי' יז'): הגה: יש שכתבו שנוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש יהודי וגו', ומרדכי יצא וגו', ליהודים היתה אורה וגו', כי מרדכי היהודי וגו'; וכן נוהגין במדינות אלו (הגהות מיימוני פ"ח וכל בו ואבודרהם); והחזן חוזר וקורא אותן.
ובמשנה ברורה שם כתב הטעם לאמירת ד' פסוקי הגאולה בקול רם: 'משום שמחה' וצ"ע.