ישנו עם אחד מפוזר בין העמים - מתי נתפזר?

[ארזא דבי רב]

האם יש למישהו מידע מתי נתפזרו בין העמים דבזמן בית ראשון לא ידוע שעם ישראל גלה לחול ובזמן חורבן הבית הגלו אותם לבבל ומתי נתפזרו במאה ועשרים ושבע מדינות
ראיתי שמציינים לרמבן ואתכם אזרה בגויים דקאי הבית ראשון

[חכם באשי]

סנחריב הגלה את עשרת השבטים לחלח וכו'.

[אדג]

בפשטות: ישבו יהודים מחוץ לארץ ישראל הרבה קודם חורבן הבית הראשון, כמו כל שאר עמי הסוחר, ולא גרו רק בא"י.

והנה, כל זמן שהיתה א"י מיושבת, הרי אי אפשר לומר שהם מפוזרים בין העמים, אך מאז שגלו מארצם (ולא נשארו כי אם הכורמים והיוגבים, ואף שארית הפליטה נפוצה לאחר מות גדליה בן אחיקם), הרי אפשר לומר עליהם "מפוזר ומפורד בין העמים".

אך החידוש הוא "בכל מדינות מלכותך", שכבר הגיעו למאה עשרים ושבע מדינות! וזה לא יתורץ רק בהגליית עשרת השבטים, שגלו למספר מדינות מוגבל. אלא ההכרח כדברינו, ודוק.

[כרם]

וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב. (עובדיה א,כ)

[אדג]

אף אני חשבתי לכתוב כתוב זה, אך, נמנעתי, כי אין משם ראיה, שהרי אף לדברי חז"ל שהוא עובדיה בימי אחאב (סנהדרין לט), וכש"כ לדברי האב"ע שכתב שאין לדעת דורו, הרי לא ניבא לדורו ממש, וא"כ אין כל הוכחה על איזה זמן קאי, וייתכן שלא נתפזרו לשם אלא בזמן מאוחר.

ושוב הדרינן לעיקרא, שמקרא זה מוכח שהיו ישראל נפוצים בכל קצוי תבל עוד בזמן הבית הראשון, עד שהמן (שהיה למעלה מכל השרים, ובוודאי לא שיקר למלך, ואכ"מ) כבר ידע על כך ואמר בבירור "בכל מדינות מלכותך", וכתבו זה ברוח הקודש (כמוכח במגילה ז, א).

זאת ועוד, שמפשטא דקרא אין כל כך ראיה, שהרי 'צרפת' שבקרא פירשה רש"י בתחילה על צרפת שבמקרא, הלא היא בלבנון, שלשם ברח אליהו. ואף ספרד יש לפרשה ע"ד זה. ורק יב"ע תרגמה על אספמיא, וא"כ אין כ"כ הכרח מפשוטו של מקרא שאכן גלו ישראל עד לאירופה. (ואף שכן דרשו חז"ל, הרי ודאי כן הוא האמת, אך מקרא אין כ"כ ראיה).