פורס מפה ומקדש - פורים דמוקפין

[כדכד]

על כב' להביא ראיה להיפך מדברי.

וכי למה?
הרי הלכה מפורשת היא שהדלקת הנרות צריכה להיות במקום האכילה בליל שבת.
מה לי דאשתו אוכלת ומדליקה במקום אחר?
המוציא מהסברא הפשוטה שעליו הראיה הוא מר ולא אני.

מה גם שמר הוא זה שכתב שכדבריו מבואר בפוסקים ואם כן צריך הוא לציין באילו פוסקים זה מבואר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

תשובות והנהגות כרך ב סימן קנז אות י
וכשהייתי השנה באמריקא הייתי נבוך טובא איך לקיים מצות הדלקת נר שבת, שמקודם הייתי קבוע אצל בעל אכסניא, ובזה אין צריך להשתתף שאני כב"ב ויוצא ממילא בהדלקת בעה"ב שמה. אבל אחר כך נסעתי למק"א לשבת לבד, ובבחור כה"ג צריך להשתתף, רק בנשוי שאשתו מדליקה בבית לא צריך, רק מעיקרא פקפקתי אם מועיל אז מטעם אחר, כיון שאשתי תחי' הלא הדליקה בארה"ק בשעה שבאמריקא אינו אפילו חצות דערב שבת ואז לא שייך לצאת חובת הגוף דהדלקה, כיון שלא שייך אצלי אז כלל גדר הדלקה, או נימא כיון שהאשה מדלקת משלי, ומקיימת האי חובה בעידן מצותה, קיימתי בזה אז חובת הגוף גם למקום אחר, ואין צריך טפי, - וזהו העיקר לע"ד. וכש"כ הא שחוזרים לבתיהם ופשוט הוא.

[כדכד]

הוא אכל אז במקום שמישהו או מישהי הדליקה נרות או שאכל בחושך?
מלשונו נראה שהיה מי שהדליק נרות אלא שהוא סובר שיש גם חובת הגוף הינו דלא סגי שיהיה נר דולק אלא יש מצוה להדליק בפועל או להשתתף בהדלקה

[יוסף חיים אוהב ציון]

הדברים פשוטים ואיני מתווכח יותר.

[כדכד]

וד'אי שהדברים פשוטים
הם פשוטים לכיוון שאני כתבתי
יש מצוה להדליק נר במקום שאוכלים
אדם שאוכל עם אשתו היא מדליקה את הנרות במקום הזה
כשאוכלים כמה אנשים בלי נשותיהם א' מהם צריך להדליק נר ובברכה.
הדבר פשוט בפוסקים
ממה שהביא כת"ר מהרב שטרנבוך נראה שהוא סובר שיש גם חובת הגוף להשתתף בעצם ההדלקה גם כשמישהו מדליק במקום שאוכל ועל כך דן בתשובה שהביא מר

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב שטרנבוך אומר שהאשה פוטרת זה כ"כ מסובך?

[כדכד]

בעצם
לאחר שבדקתי שוב בפוסקים
הדברים אינם פשוטים כלל
יש מקום לסברת הרב יוסף חיים אוהב ציון ויש מקום לסברתי
עינתי בשו"ע או"ח רסג סעיף ו ובמשנה ברורה שם ובשמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מה סעיף ג ובהערות שם.
מהשש"כ משתמע שרק אם יש חושך במקום האכילה או הלינה של אלו שנשותיהם מדליקות עליהם במקום אחר אז צריך להדליק נר בברכה במקום זה אך אם יש אור גם אם לא מנרות שבת אז אינם צריכים להדליק נרות כי נפטרו בהדלקת נשותיהם.
כיוון שמסתבר שבביהכ"נ לא היה חושך אזהרב יוסף חיים אוהב ציון צודק שנפטרו בהדלקת נשותיהם.
אבל יתכן שהמציאות היתה שונה וכן היה חושך ויתכן גם שיש מי שחולק ומחייב בהדלקת נרות בברכה כאשר אוכלים במקום אחר מהנשים גם כאשר יש אור במקום האכילה כשאינו נובע מנרות שבת

[עזריאל ברגר]

האם יש מקום לברך מדין "תוספת אורה" למרות שנפטר בהדלקת אשתו?
וכעין "מהדרין מן המהדרין" דנר חנוכה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם יש מקום לברך מדין "תוספת אורה" למרות שנפטר בהדלקת אשתו?
וכעין "מהדרין מן המהדרין" דנר חנוכה.

די לנו בדלקה שבבית שהגרשז"א תמה איך מברכין? וייישב שכך נהגו בנות ישראל.
אז נוסיף הדלקה בבהכ"נ?

[כדכד]

איפה הגרשז"א תמה כן?
זו מחלוקת שו"ע ורמ"א ולפי הרמ"א יש לברך על כל תוספת הדלקה

[שומע ומשמיע]

האם יש מקום לברך מדין "תוספת אורה" למרות שנפטר בהדלקת אשתו?
וכעין "מהדרין מן המהדרין" דנר חנוכה.

זו ראיה יפה שלכאורה אפשר, אבל אין ענין יותר מהבית שהבעל לא מדליק.

ואף בנר חנוכה אפשר שבבני זוג אין הידור, כדמשמע מר' זירא שאמר שמדליקים עליו בביתו ולא רצה להיות מהמהדרין. ועיין שו"ת מהרשל סי' פה.

[שומע ומשמיע]

האם יש מקום לברך מדין "תוספת אורה" למרות שנפטר בהדלקת אשתו?
וכעין "מהדרין מן המהדרין" דנר חנוכה.

ואף בנר חנוכה אפשר שבבני זוג אין הידור, כדמשמע מר' זירא שאמר שמדליקים עליו בביתו ולא רצה להיות מהמהדרין. ועיין שו"ת מהרשל סי' פה.

שו"ר שנעלם ממנו נידון שלם בפוסקים, עיין ב"י וט"ז ריש סי' תרע"ז.

[עזריאל ברגר]

האם יש מקום לברך מדין "תוספת אורה" למרות שנפטר בהדלקת אשתו?
וכעין "מהדרין מן המהדרין" דנר חנוכה.

ואף בנר חנוכה אפשר שבבני זוג אין הידור, כדמשמע מר' זירא שאמר שמדליקים עליו בביתו ולא רצה להיות מהמהדרין. ועיין שו"ת מהרשל סי' פה.

שו"ר שנעלם ממנו נידון שלם בפוסקים, עיין ב"י וט"ז ריש סי' תרע"ז.

יישר כח. וכמובן שיש לחלק בין נר חנוכה לבין נר שבת - להאי גיסא ולאידך גיסא.