תורה מפוארת כתב:לכאורה החיוב אינו שהוא יקיים המצוהוהשאלה איך יש לו קנין בכסף, אלא החינוך הוא לחנכו ליתן כסף לשם מתנות לאביונים, כדין מחנכין לשעות ביוה"כ שאין זה תענית אלא שנעשה על מנת להרגילו לכשיגדל. כנ"ל ופשוט מאוד
סגי נהור כתב:למה אתה שואל על מתנות לאביונים ולא על צדקה בכלל - והא קא חזינן שמחנכים קטנים בנתינת מעות צדקה, כולל מדמי חנוכה וכיו"ב, ואין פוצה פה ומצפצף?
עזריאל ברגר כתב:אם מבוגר נותן לו כסף כדי שייתן לעני - מבחינה ממונית הקטן עושה מעשה קוף בעלמא, ומבחינת פורים - לכאורה מקיים את המצווה מדין עבד כנעני.
תורה מפוארת כתב:לדעתי יש לחלק ולומר כך: במצוות לולב ותפילין, החינוך לקטן הוא גם על הדינים, כלומר, החינוך הוא גם לחנך הקטן בלולב שרק בלולב שלו יוצאים יד"ח ולא בגזול ובשאינו שלו [ולכן נוצרת הבעיה של לכם], וכמו"כ בתפילין אין החיוב רק ללמדו שילך עם קופסאות, אלא ללכת עם פרשיות ולשמור גופו בטהרה. מה שאין כן צדקה ומתנות לאביונים [זכור לי שדנים בזה כבר הקדמונים מה נוסף החיוב של מתנות לאביונים שממצות צדקה הנוהגת בכל יום, ב"ה אחפש ואציין] החיוב ללמדו הוא לתת, ולא שייכי בזה האם זה שלו וכדו' והוא כמעשה קוף כמו שציינו.
לענין כתב:
ואגב
בילדותי הסתפקתי האם קטנים נוהג בהם חינוך לעשרה ראשונים, או דילמא אינם מביאים את השכינה וא"כ אין ענין שיקדימו.
למעשה הייתי מחמיר בזה, וכשהייתי רואה מבוגר הולך להכנס עשירי הייתי מבקש ממנו לעקוף אותו, בגלל שאני מקיים בזה מצוה מדין חינוך, ואילו הוא אינו מפסיד כלום כי עדיין אין כאן עשרה גדולים.
לענין כתב:ומה תגיד על תפילה שהוא מחוייב בחינוך ואע"פ שהוא לאו בר כוונה!
דיוניםבהלכה כתב:מה זה שונה מנטילת לולב שיש חיוב חינוך וידוע ד' הריטב"א הו"ד במשנ"ב סימן תרנ"ו דאין חיוב חינוך על פרטי המצוה - והעיקר שמחנכים לו ליתן מתנות לאביונים
ועוד יותר מה תאמר לענין מצה וחנוכה
הרי האשל אברהם בעצמו כתב לענין חנוכה לחנכו עכ"פ בנר א' אף שאינו שלו
דיוניםבהלכה כתב:מה זה שונה מנטילת לולב שיש חיוב חינוך וידוע ד' הריטב"א הו"ד במשנ"ב סימן תרנ"ו דאין חיוב חינוך על פרטי המצוה - והעיקר שמחנכים לו ליתן מתנות לאביונים
ועוד יותר מה תאמר לענין מצה וחנוכה
הרי האשל אברהם בעצמו כתב לענין חנוכה לחנכו עכ"פ בנר א' אף שאינו שלו
אליהו בן עמרם כתב:דיוניםבהלכה כתב:מה זה שונה מנטילת לולב שיש חיוב חינוך וידוע ד' הריטב"א הו"ד במשנ"ב סימן תרנ"ו דאין חיוב חינוך על פרטי המצוה - והעיקר שמחנכים לו ליתן מתנות לאביונים
ועוד יותר מה תאמר לענין מצה וחנוכה
הרי האשל אברהם בעצמו כתב לענין חנוכה לחנכו עכ"פ בנר א' אף שאינו שלו
בריטב"א סוכה דף ב: איתא להפך, וז"ל: "מהא שמעינן דקטן שמחנכין אותו במצוות, לעשות לו מצווה בהכשר גמור כגדול ... והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי חכמים טועים בזה."
ובמשנ"ב סימן תרנ"ח הביא פלוגתא בעניין ארבעת המינים שאולים לקטן, וז"ל:
"כיון שלא יצא מידו שפיר דמי — רוצה לומר דעל ידי זה אין הקטן קונה כלל ולכן מותר אפילו בלא הגיע לעונת הפעוטות והוא הדין אם לא מקנה ליה כלל לקטן או שאומר לו יהא שלך עד שתצא בו ואחר כך יהא שלי כבתחילה דהוה ליה כשאול כנ"ל בסעיף ג, אלא דבכל אלו העצות לא מהני רק לגדול שיהיה יכול אחר כך לצאת בו אבל הקטן לא יצא בנטילה כזה דהא אינו שלו ולא מקרי "לכם" ולא קיים בו אביו מצות חינוך ויש מאחרונים שסוברין דמצות חינוך מתקיים גם בשאול דהא גם בזה מתחנך הבן למצוות וכן משמע במרדכי בשם ראב"ן"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים