בגמ' (מגילה יב:) אמרו אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. וברש"י: שהיו ממהרין להורגן במצות המלך באגרות האמצעיות, ולא היו ממתינים ליום המועד.
אם כן למה באגרות האחרונות של מרדכי כן האמינו לזה והרי כתבי אחשורוש היו לצנינים בעיני כולם בעקבות האגרות של להיות כל איש? כלומר, למה מתייחסת הגמ' רק לעניין האגרות האמצעיות?