ברצוני לעורר את תשומת לב ציבור יראי ה' המדקדקים במצוות בנושא כתיבת המגילה.
ידוע לכל בר בי ברב כי מגילה של אחת עשרה שורות היא מהודרת ועדיפה, זאת משום שעשרת בני המן נכתבים באותם השיטות של שאר המגילה בשווה ושלא יצטרך לכתוב אותיות "רבתיות" כמו שכתב הגר"א בסימן תרצ"א ס"ק כ"ה "דשיבוש הוא, דלא נמסר לנו לכתוב עשרת בני המן בא' ב' רבתא" ע"ש. וזה מוסכם על כל האחרונים שמגילה כזאת היא מהודרת ביותר.
בנוסף, כתב הרב הגאון בעל "משנת הסופר" שליט"א, שיש להחמיר ולהקפיד כדעת ר"ת [והביאו הגהות מיי' פב' מהלכ' מגילה אות ג'] שדינה כס"ת ויש להניח הגליון חלק למעלה ג' אצבעות ולמטה ד' אצבעות ובין עמ' לעמ' ב' אצבעות כדין ס"ת, ואע"פ שלפי דעת הרמב"ם ומרן המחבר דלא מדמינן מגילה לס"ת אלא למה שאמרו בהדיא, לכתחילה, יש לחשוש לדעת ר"ת ולעשות כן.
דא עקא, שמי שירצה לחוש לשתי ההידורים/השיטות דלעיל נתקל בבעיה והיא, שאם יכתוב בכתיבה רגילה באחת עשרה שורות ע"ג קלף עם רווחים למעלה ולמטה כס"ת, יוצא שהכתב הוא 11 ס"מ ו"החלק" הוא 14 ס"מ וידוע, דאין לעשות שיהיה החלק רבה על הכתב!
בכדי לפתור בעיה זו ולשלב את ב' ההידורים ביחד, הפתרון היחיד הוא להזמין יריעות עם רווחים של ספר תורה ואשר שורטטו ברוחב שיטה של 1.3 מ"מ לפחות ועובי הקולמוס יהיה כ0.7 מ"מ ובכך שטח הכתיבה ישתרע ע"ג 14.3 ס"מ ובכך יעבור את השטח החלק שלמעלה ולמטה. [ממולץ לעשות את רוחב השיטה 1.4 מ"מ בכדי לא להיות "גבוליים"] בשיחה עם כמה וכמה סופרים ואף עם מו"צ חשוב, הודו כולם, שלא עלתה על לבם, ואכן, מי שרוצה שמגילתו תקרא שהיא לכל הדעות יש לו לעשות כאמור לעיל.
אשמח לקבל תגובות בענין.
מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
Re: מגלת אסתר מהודרת
אוהב אוצר כתב: בשיחה עם כמה וכמה סופרים ואף עם מו"צ חשוב, הודו כולם, שלא עלתה על לבם, ואכן, מי שרוצה שמגילתו תקרא שהיא לכל הדעות יש לו לעשות כאמור לעיל.
אשמח לקבל תגובות בענין.
דברים עתיקים. ברשות ר' עמוס טבצ'ניק ישנה מגילה כזו שנעשתה לתשוקת מרן הסטיפלער (ואולי ר' חיים) וקוראים בה בלדרמן. אך באמת יש רק שתיים שלוש מגילות כאלו בכל העולם.
מאמר יפה על כל השיטות, עם תמונות מגילות של גדול"י, כתב ר' טוביה פריינד בספרו מועדים לשמחה החלק הנוגע לפורים.
-
אוצר החכמה
- מנהל האתר
- הודעות: 17371
- הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
גם אני מכיר מישהו שבידו מגילה כזאת
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
אמור מעתה שלוש ארבע...
-
גם זו לטובה
- הודעות: 2530
- הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am
Re: מגלת אסתר מהודרת
איש_ספר כתב:אוהב אוצר כתב: בשיחה עם כמה וכמה סופרים ואף עם מו"צ חשוב, הודו כולם, שלא עלתה על לבם, ואכן, מי שרוצה שמגילתו תקרא שהיא לכל הדעות יש לו לעשות כאמור לעיל.
אשמח לקבל תגובות בענין.
דברים עתיקים. ברשות ר' עמוס טבצ'ניק ישנה מגילה כזו שנעשתה לתשוקת מרן הסטיפלער (ואולי ר' חיים) וקוראים בה בלדרמן. אך באמת יש רק שתיים שלוש מגילות כאלו בכל העולם.
מאמר יפה על כל השיטות, עם תמונות מגילות של גדול"י, כתב ר' טוביה פריינד בספרו מועדים לשמחה החלק הנוגע לפורים.
ושם כתב בשם תלמידי החזו"א, שהחזו"א החזיק מגילה כזו.
יש גם נידון, שבמגילה י"א שורות בדר"כ הוי רחבו יתר על ארכו, ואולי במגילה הנ"ל הוי ארכו יתר על רחבו.
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
איני משוכנע ש11 שורות זה הידור.
אני מעתיק כמה דברים שקיבלתי בנושא:
חקרתי, בס"ד, איך יכתוב אדם את מגילת אסתר, וזאת אומרת כמה שורות יהיה בה, ואיך יכתוב עשרת בני המן, וישמור קו ההלכה ומנהג אשכנז, ומנהג רבותינו אשר מימיהם אנו שותים בצמא.
א. ראשית כל מובא בטור א"ח סי' תרצ"א שר"ת דימה את דיני המגילה לדיני ס"ת לכל דבר חוץ ממה שהקילו בה חכמים לענין ג' תפירות בגידין.
וכן הוא בכל בו הל' מגילה סימן [מה]. שם תשובה של מהר"ם מרוטנבורג בשם ר"ת, [וכן בתשב"ץ קטן [קפ], ובאור זרוע (שע"ג), ובמדרכי מגילה (תשצ"ה)], שם כתב בהדיא שצריך לכתוב מ"ח שיטין (בשם ספר התרומה, ואני לא מצאתי במקום זה שציינו ב' הל' ס"ת סי' קצ"ז) או מ"ב שיטין (בשם מסכת סופרים). ומסיים המהר"ם: 'ומיהו נראה שאין להקפיד במגילה במנין השורות'. ויתכן שההסבר בזה הוא שהמגילה נקראת אגרת ובפרט זה אין לדמותה לס"ת. ועוד שצריך למעט מנין השיטין כדי להגיע למה שאמרו חז"ל בספר תורה - משום נוי הספר - הקיפו כארכו. (ב"ב יד, א). בספר תורה יש הרבה עמודים ובמגילה מעט (דרך משל אם יש במגילה 42 שיטין יש 11 עמודים ובמגילה אחרת יש 21 שיטין, מספר העמודים בזאת האחרת יהיה כפול).
ולענין ס"ת עצמה כתוב במסכת סופרים (ב, ה) שעושים 48 שיטין כנגד המסעות או 60 כנגד ריבוא של ישראל. או 72 כנגד סנהדרין. ויש ב' גירסאות בענין המסעות לפנינו איתא 42 שיטין ובהגהות מיימוניות (הל' תפילין וס"ת ז, י) איתא 48 שיטין ובני אשכנז תפסו זה לעיקר (עיין פרישה יו"ד ער"ה, שו"ת חתם סופר, שו"ת בנין שלמה).
מצאתי שדיני כתיבת המגילה דומים לדיני ס"ת (לכל הפחות בעשר דינים): 1. הקף גויל. 2. צורת האותיות. 3. זיונין של אותיות. 4. חסרות ויתרות. 5. עמוד בתחילתו או בסופו. 6. מספר השותות כנ"ל. 7. שרטוט. 8. עבוד לשמה של העורות. 9. נכתבה בדיו. 10. רוחב העמוד.
אמנם הר"ן הלך בדרך אחר וזה לשונו (פרק ב' דמגילה ד"ה מסתברא):
"מסתברא דכי גמרינן מגילה מספר תורה היינו לדברים הפוסלים ספר תורה כתפירה בפשתן, אבל דברים שאין פוסלים ס"ת, כגון אורך השיטין ומנין הדפין וכיוצא בזה במגילה, כשר לכתחילה". (ע"כ).
ומכאן סמך גדול לאלה שאין כותבין מ"ח שורות לכל עמוד (או מ"ב שורות כמסכת סופרים).
אם כן יש כאן מחלוקת ראשונים אם לכתחילה יש לדמות את המגילה לס"ת או לא, ובדיעבד בודאי המגילה כשרה, הרי גם בספר תורה מספר השורות אינו אלא מנהג.
ונראה שפוסקים אשכנזים תפסו שיש לכתוב במגילה 48 שורות כס"ת,הם ר"ת, מהר"ם, והגהות מיימוניות שהוא תלמיד המהר"ם.
ב. ויש נפקא מינה ממספר השורות בענין כתיבת עשרת בני המן שכתוב בגמרא (טז, ב) שכותבים אותם כשירה אבל בצורה שונה משאר שירות, אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה. (עיין שם, כפירוש התוס' נמצא בהלכות גדולות בסוף הספר, הל' סופרים).
והנה מנהג הסופרים לכתוב עב"ה (עשרת בני המן) בעמוד מיוחד ובאותיות גדולות. דרך משל אם יש במגילה 21 שורות גודל אותיות עב"ה יהיה כפול וימלא כל העמוד.
והעירו המפרשים שלא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל לכתוב אותיות גדולות.
במסכת סופרים (פרק יג, ו) איתא: אמר רבי יוסי בר אבין בכתבן צריך שיהא איש בראש דפא ואת וסופא בששה שיטין [כן הוא בסמ"ג (ובראבי"ה?) ויש מגיהים ואחד עשר שיטין] עשרת בסוף דפא שחוץ תגין שמנוהון בהדין סקוטראק נטרו כדי שיפלו ולא תהא להם תקומה. (ע"כ).
(עיין שו"ת חתם סופר או"ח קפ"ט ק"צ שמפרש ברייתא דא).
וחלקו סופרים האחרונים על החכמים הראשונים. הראשונים פירשו איש בראש הדף זאת אומרת בתחילת השורה שהיא ראש הדף ברוחבו, הרי הם הגהות מיימוניות (מגילה ב), סמ"ג, בית יוסף (סימן תרצ"א) אור זרוע. והסופרים האחרונים פירוש בראש הדף בראש העמוד ממש ועשרת בסוף הדף ממש וממילא כתבו אותיות גדולות (הרי עדיין לא היה מנהג לכתוב י"א שיטין זה מנהג חדש שנוצר כדי לאפוקי נפשתנא מפלוגתא).
אציג במקום זה לשון הגהות מיימוניות והלבוש. בהגהות מיימוני (ב' מגילה[ ]):
'וכתב במסכת סופרים איש בריש דפא ואת בסופה ועשרת בסוף דפא ופר"י כזה [* בספרי הרמב"ם יש דוגמא] ומדקדק מלשון ואת בסופה דע"כ בסוף שיטה קאמר דאם ת"ל בסוף דפא הא קאמר ועשרת בסוף דפא אלא וודאי ראש שיטה וסוף שיטה קאמר, וכן כתב מהר"ם במגילת אסתר שכתב לעצמו'. (ע"כ)
בספר הלבושים (סימן תרצ"א, ג):
'וצריך שיהיה איש בתחילת העמוד בראש השיטה ואת בסופה עד שיהא גם תיבת עשרת בסוף העמוד כזה [*]. (ע"כ).
עיין במשא ומתן בזה בשו"ת חתם סופר (או"ח קפ"ט ק"צ) ומביא שם שו"ת ששה זרעוני ערוגה ומחזיק בפירושו לדחות מנהג הסופרים. עיין נשמת אדם (הלכות פורים) שדעתו כן כמנהג הסופרים. עיין ביאור הגר"א ומעשה רב (אות רמ"ג) הנהגות הגר"א, שדעתו שלא לכתוב אותיות גדולות שזה לא נמסר בשום מקום, כנ"ל.
וכן דעת החתם סופר בשו"ת שם לכתוב י"א שורות בסופו של העמוד בכתב שווה לשאר עמודים, והובא במשנה ברורה סימן תרצ"א בשער הציון.
ג. ויוצא לנו לפי האמור שבתחילה כתבו הסופרים כתב רגיל לעב"ה בשית או בחד סרי שיטין, בתוך עמוד גדול של הרבה שיטין ובאותיות רגילות.
ובתקופה של בעל הלבושים פירושו הסופרים את ההלכה 'איש בריש דפא' באופן אחר. הסופרים סומכו עצמם על ספר הלבוש הנ"ל וכתבו אותיות גדולות בעמוד המכיל מספר שורות מעט (היום נהוג 21 שורות). ושמעתי מסופר אחד שליט"א שכתב הוא מגילה אחת בת 48 שורות ויצא לו עב"ה באותיות ענקיות כי כתב אותם בי"א שיטין. ואחרי זה הפוסקים אישרו מנהג הסופרים או חלקו עליו כנ"ל.
ד. ולמסקנה, נראה לכתוב 48 שורות ושירת עב"ה בסוף העמוד בי"א שיטין כשו"ת החתם סופר. וכן כתב הר"וו היידנהיים בתיקון המגילה שלו (רק היכן י"א עמודים של 42 שיטין). וכן דעת הגר"א שלא לכתוב אותיות גדולות.
ויש לעיין אם לעשות לה עמוד בתחלתה או בסופה (להחזיקה גמרא ב"ב י"ד, א).
עיין מנהגי מהרי"ל, ט"ז סימן תרצ"א, ובהגר"א. שוב ראיתי בקונטרס אחד שלמרן הריש"א זצוק"ל היה עמוד בסופה.
ה. לעיון במנהג החתם סופר כמה מראה מקומות:
עתק מספר 'מנהגי חתם סופר (החדש)'. מגילה, תוספת לפרק ט' אות ז':
במגילתו נכתב עשרת בני המן באמצע עמוד ולפניהם ולאחריהם כמה שורות הערות (ז): שו"ת שבט סופר או"ח סי' כ"ז, וכן מגילתו של רבי דוד דייטש בעל גורן דוד שקיבל כן מרבו החת"ס.
והא בשו"ת חת"ס קפ"ט ק"ץ כתב דיפה נהגו לסיים בסוף העמוד, אלא הטעות במה שמתחילים בראש העמוד. (עיין ביהגר"א ומעשה רב רמ"ג, הנהגות הגר"א).
השבט סופר כתב שם שקיבל מרבו הגר"נ אדלר זצ"ל.
ועיין שו"ת עין הבדולח סי' ה'.
תשובה מאהבה ח"ב או"ח תרצ"א ג'
חמדת אריה ובשו"ת דעת סופר או"ח סי' קכ"ז.
שו"ת אור פני משה (זונטהיים), סי' י"ז:
הנה רבים מגדולי זמנינו אמרו לכתוב עשרת בני המן בכתב ואותיות כמו שאר המגילה, רק ו' דויזתא היא ארוכה ועבה יותר משאר אותיות, וגם שלא יכתב אותן על עמוד אחד מתחלה ועד סוף ואין דבר נכתב קודם להן, כאשר היה מנהגינו עד עתה, רק גם למעלה מהן נכתבו כמה שורות עד איש וכו' שנכתב אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה. ואנחנו לא נדע להכריע... אך אחרי ראינו שנתפשט המנהג ממש בכל קהלות אשכנז לקרות בצבור מתוך מגילה הכתובה בעמוד בפ"ע באותיות גדולות וגם בש"ע א"ח סימן תרצ"א כתב המחבר [כן]... לא מלאני לבי לבטל מנהגן, ולכללא דאיתא, כל מקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג.
רק ירא שמים יצא יד"ש, לקרות בביתו אח"כ מתוך מגילה הכתובה כפי גאוני זמנינו ויסמוך על הברכה שבירכו בביהכ"נ. כי בלא"ה אין הברכות מעכבות ולא יזיק ההפסק. וכן נ"ל לעשות אאחוז בזה וגם מזה לא אנח ידי.
[ועי"ש באורך ומ"ש מתיקוני רו"ו היידנהיים].
שו"ת עין הבדלח, סי' ה':
כמו שצויתי אנכי לסופר לכתוב כן נכתב מגילה של אמ"ו הרב הגאון אב"ד דק"ק פרעסבורג [החת"ס], אבל לא ידעתי טעם הדבר, אך שמעתי ממנו פעם אחת בדברי אגדה טעמא דמילתא, כדי שיהיה משא עליהן ולא על מה להשען, משו"ה נכתב העמוד בסוף העמוד. ולא ידעתי מנ"ל דבר זה... ואז כד הוינא טליא לא עלתה על לבי לשאול דעתו הרמה בזה. ועתה בעת שלמדתי הל' מגילה ראיתי... טעמא דמילתא באמת כמו שכ' הגאון אמ"ו דק"ק פ"ב נ"י, וזה הנכון וברור וממנו אין לזוז לפענ"ד, וזה טעמי ונמוקי שכתבתי לכתוב מגילה כזו, כי כן דעת הגאון מהר"א ווילנא ואדמ"ו הגאון נ"י, וכל דברי הראשונים כוותי.
[ועי"ש.
שו"ת שבט סופר, או"ח, סי' כ"ז:
בדבר שאלתו אשר הציע לפני, כי בא לגבולו תלמיד אחד לה"ג מו"ה דוד דייטש זצ"ל אב"ד דק"ק יארמוט, ובידו מגילה אשר נכתבו עשרת בני המן באמצע הדף, ולא בעמוד מיוחד, ושורות נכתבים לפניהם ולאחריהם. ומע"כ השתומם ע"ז, כי לא נכתב ככל המגילות הנהוגות גבן. ואותו תלמיד אמר לו שרבו ז"ל צוה לעצמו לכתוב מגילה על אופן זה, ואמר שקבל כן מרבו המובהק בעל ח"ס ז"ל, שצוה לכתוב כן לכתחילה, ומע"כ מפקפק בעדות זו. והנה אמת העיד התלמיד, כי המגילה אשר קרא בו אאמו"ז [בעל החת"ס] ז"ל, וגם עכשיו אנו קורין בה, נכתבים עשרת בני המן באמצע עמוד, ולפניהם ולאחריהם כמה שורות... ועיין מש"כ בח"ס או"ח סי' קפ"ט וק"צ... ובלתי ספק היתה לו ג"כ קבלה בזה מרבו חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל, ולא רצה לשנות, כאשר כ' הרבה פעמים בח"ס, שלא שינה ממה שמצא אף שהי' נוטה לדעת אחרת... ופוק חזו מה עמא דבר, שנוהגין הסופרין לכתוב בעמוד אחד, וכן ראיתי בסידר יעב"ץ שכתב שיש לכתוב בעמוד מיוחד, מ"מ אין בידינו כח לשנות ח"ו ממה שנהגו אאמו"ז בעל ח"ס זצ"ל, וטעמו ונימוקו עמו, וכן הולכין אחריו תלמידיו המובהקים.
וכן נכתבים בכל עמוד מ"ב שיטין כס"ת שנקרא ספר, ובמגילה שתחת ידי נכתוב הכל כדינו של ס"ת, ע"כ לא רצה לשנות ג"כ בעשרת בני המן...
[ועי"ש.
שו"ת דעת סופר, או"ח, סי' קכ"ז:
אודות המגילה שנמצאת שם [פרסבורג], ואומרין שהיא מגילת החת"ס זצ"ל, שעשרת בני המן כתובים באמצע הדף, ולפניהם ולאחריהם שורות, סף הכל מ"ב שורות כתובים, ומע"כ בשאלתו להודיעו אם אמת הדבר שמגילה זו נכתבה עפ"י הוראת הח"ס זצ"ל. ע"ז אגיד שבמגילה זאת קראו בשיעור-שטובען ק"ז הח"ס זצ"ל ואילך, כ"ז שהתפלל בשיעור-שטובען, והי' המגילה מונחת שם סגורה בשולחן, והמגילה היתה ברשותה של ישיבתנו הרמה או שהח"ס זצ"ל נתנה בהשאלה, כי אבותי הק' מעולם נהגו לשמוע מקרא מגילה בביהמ"ד של הישיבה ועמדו על הבימה בשעת קריאתה מצד ימין והגבאי מצד שמאל, מזה נראה שהמגילה היתה שייכת לאבותי הק' זיע"א. ומי יתן שאזכה לקרות מתוך מגילה זאת בעהי"ת. וראיתי שידידי שי' העיר שבתשובה ק"צ באו"ח מסיק הח"ס שעשרת בסוף העמוד ורק איש באמצע הדף, ובתשובה קפ"ט מסיק להלכה לסיים באמצע הדף עשרת ולכתוב אח"כ כמה שיטות... שח"ס רצה למעט בטעות המנהג דעלמא..., כמדומני... רק לביהמ"ד הישנה בלבד הי' המגילה כפי דעת הח"ס. ז"ל.
מלאכת שמים, כלל כ"ד, סעיף ב':
לכתחילה פשיטא שיזהרו הסופרים שלא לזוז מהמנהג הפשוט לכתוב עשרת בני המן, כמבואר לעיל, בדף בפני עצמו ולא יכתבו זולת אלה האחת עשרה שיטין שום דבר באותו דף בין בתחלתו בין בסופו...
[עי"ש].
שו"ת בנין ציון, ח"ב, סי' ט':
שאלה. עשרת בני המן אם צריך לכתוב בעמוד מיוחד.
תשובה, המנהג לכתבן בדף בפ"ע ועי"כ נעשה הכתב משונה משאר הכתב באותיות גדולות. אמנם כבר כ' הגר"א ז"ל (סי' תרצ"א) שאין קפידא רק לכתוב איש בתחלת השיטה ואת בסוף השיטה. ועשרת ג"כ לבסוף בסוף השיטה. אבל שלא יהיה כתוב מלפניו ומלאחריו באותו דף, בזה אין קפידא, שלזה לא כוונו הירושלמי ומ"ס. וכן נהגתי גם אנכי בכתיבת המגילה. אמנם בשו"ת בית אפרים חא"ח (סי' ס"ט וע') השיג על הגאון ורצה לפסלו אפילו בדיעבד אם יש למצוא מגילה אחרת. כנלע"ד הקטן יעקב.
אני מעתיק כמה דברים שקיבלתי בנושא:
חקרתי, בס"ד, איך יכתוב אדם את מגילת אסתר, וזאת אומרת כמה שורות יהיה בה, ואיך יכתוב עשרת בני המן, וישמור קו ההלכה ומנהג אשכנז, ומנהג רבותינו אשר מימיהם אנו שותים בצמא.
א. ראשית כל מובא בטור א"ח סי' תרצ"א שר"ת דימה את דיני המגילה לדיני ס"ת לכל דבר חוץ ממה שהקילו בה חכמים לענין ג' תפירות בגידין.
וכן הוא בכל בו הל' מגילה סימן [מה]. שם תשובה של מהר"ם מרוטנבורג בשם ר"ת, [וכן בתשב"ץ קטן [קפ], ובאור זרוע (שע"ג), ובמדרכי מגילה (תשצ"ה)], שם כתב בהדיא שצריך לכתוב מ"ח שיטין (בשם ספר התרומה, ואני לא מצאתי במקום זה שציינו ב' הל' ס"ת סי' קצ"ז) או מ"ב שיטין (בשם מסכת סופרים). ומסיים המהר"ם: 'ומיהו נראה שאין להקפיד במגילה במנין השורות'. ויתכן שההסבר בזה הוא שהמגילה נקראת אגרת ובפרט זה אין לדמותה לס"ת. ועוד שצריך למעט מנין השיטין כדי להגיע למה שאמרו חז"ל בספר תורה - משום נוי הספר - הקיפו כארכו. (ב"ב יד, א). בספר תורה יש הרבה עמודים ובמגילה מעט (דרך משל אם יש במגילה 42 שיטין יש 11 עמודים ובמגילה אחרת יש 21 שיטין, מספר העמודים בזאת האחרת יהיה כפול).
ולענין ס"ת עצמה כתוב במסכת סופרים (ב, ה) שעושים 48 שיטין כנגד המסעות או 60 כנגד ריבוא של ישראל. או 72 כנגד סנהדרין. ויש ב' גירסאות בענין המסעות לפנינו איתא 42 שיטין ובהגהות מיימוניות (הל' תפילין וס"ת ז, י) איתא 48 שיטין ובני אשכנז תפסו זה לעיקר (עיין פרישה יו"ד ער"ה, שו"ת חתם סופר, שו"ת בנין שלמה).
מצאתי שדיני כתיבת המגילה דומים לדיני ס"ת (לכל הפחות בעשר דינים): 1. הקף גויל. 2. צורת האותיות. 3. זיונין של אותיות. 4. חסרות ויתרות. 5. עמוד בתחילתו או בסופו. 6. מספר השותות כנ"ל. 7. שרטוט. 8. עבוד לשמה של העורות. 9. נכתבה בדיו. 10. רוחב העמוד.
אמנם הר"ן הלך בדרך אחר וזה לשונו (פרק ב' דמגילה ד"ה מסתברא):
"מסתברא דכי גמרינן מגילה מספר תורה היינו לדברים הפוסלים ספר תורה כתפירה בפשתן, אבל דברים שאין פוסלים ס"ת, כגון אורך השיטין ומנין הדפין וכיוצא בזה במגילה, כשר לכתחילה". (ע"כ).
ומכאן סמך גדול לאלה שאין כותבין מ"ח שורות לכל עמוד (או מ"ב שורות כמסכת סופרים).
אם כן יש כאן מחלוקת ראשונים אם לכתחילה יש לדמות את המגילה לס"ת או לא, ובדיעבד בודאי המגילה כשרה, הרי גם בספר תורה מספר השורות אינו אלא מנהג.
ונראה שפוסקים אשכנזים תפסו שיש לכתוב במגילה 48 שורות כס"ת,הם ר"ת, מהר"ם, והגהות מיימוניות שהוא תלמיד המהר"ם.
ב. ויש נפקא מינה ממספר השורות בענין כתיבת עשרת בני המן שכתוב בגמרא (טז, ב) שכותבים אותם כשירה אבל בצורה שונה משאר שירות, אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה. (עיין שם, כפירוש התוס' נמצא בהלכות גדולות בסוף הספר, הל' סופרים).
והנה מנהג הסופרים לכתוב עב"ה (עשרת בני המן) בעמוד מיוחד ובאותיות גדולות. דרך משל אם יש במגילה 21 שורות גודל אותיות עב"ה יהיה כפול וימלא כל העמוד.
והעירו המפרשים שלא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל לכתוב אותיות גדולות.
במסכת סופרים (פרק יג, ו) איתא: אמר רבי יוסי בר אבין בכתבן צריך שיהא איש בראש דפא ואת וסופא בששה שיטין [כן הוא בסמ"ג (ובראבי"ה?) ויש מגיהים ואחד עשר שיטין] עשרת בסוף דפא שחוץ תגין שמנוהון בהדין סקוטראק נטרו כדי שיפלו ולא תהא להם תקומה. (ע"כ).
(עיין שו"ת חתם סופר או"ח קפ"ט ק"צ שמפרש ברייתא דא).
וחלקו סופרים האחרונים על החכמים הראשונים. הראשונים פירשו איש בראש הדף זאת אומרת בתחילת השורה שהיא ראש הדף ברוחבו, הרי הם הגהות מיימוניות (מגילה ב), סמ"ג, בית יוסף (סימן תרצ"א) אור זרוע. והסופרים האחרונים פירוש בראש הדף בראש העמוד ממש ועשרת בסוף הדף ממש וממילא כתבו אותיות גדולות (הרי עדיין לא היה מנהג לכתוב י"א שיטין זה מנהג חדש שנוצר כדי לאפוקי נפשתנא מפלוגתא).
אציג במקום זה לשון הגהות מיימוניות והלבוש. בהגהות מיימוני (ב' מגילה[ ]):
'וכתב במסכת סופרים איש בריש דפא ואת בסופה ועשרת בסוף דפא ופר"י כזה [* בספרי הרמב"ם יש דוגמא] ומדקדק מלשון ואת בסופה דע"כ בסוף שיטה קאמר דאם ת"ל בסוף דפא הא קאמר ועשרת בסוף דפא אלא וודאי ראש שיטה וסוף שיטה קאמר, וכן כתב מהר"ם במגילת אסתר שכתב לעצמו'. (ע"כ)
בספר הלבושים (סימן תרצ"א, ג):
'וצריך שיהיה איש בתחילת העמוד בראש השיטה ואת בסופה עד שיהא גם תיבת עשרת בסוף העמוד כזה [*]. (ע"כ).
עיין במשא ומתן בזה בשו"ת חתם סופר (או"ח קפ"ט ק"צ) ומביא שם שו"ת ששה זרעוני ערוגה ומחזיק בפירושו לדחות מנהג הסופרים. עיין נשמת אדם (הלכות פורים) שדעתו כן כמנהג הסופרים. עיין ביאור הגר"א ומעשה רב (אות רמ"ג) הנהגות הגר"א, שדעתו שלא לכתוב אותיות גדולות שזה לא נמסר בשום מקום, כנ"ל.
וכן דעת החתם סופר בשו"ת שם לכתוב י"א שורות בסופו של העמוד בכתב שווה לשאר עמודים, והובא במשנה ברורה סימן תרצ"א בשער הציון.
ג. ויוצא לנו לפי האמור שבתחילה כתבו הסופרים כתב רגיל לעב"ה בשית או בחד סרי שיטין, בתוך עמוד גדול של הרבה שיטין ובאותיות רגילות.
ובתקופה של בעל הלבושים פירושו הסופרים את ההלכה 'איש בריש דפא' באופן אחר. הסופרים סומכו עצמם על ספר הלבוש הנ"ל וכתבו אותיות גדולות בעמוד המכיל מספר שורות מעט (היום נהוג 21 שורות). ושמעתי מסופר אחד שליט"א שכתב הוא מגילה אחת בת 48 שורות ויצא לו עב"ה באותיות ענקיות כי כתב אותם בי"א שיטין. ואחרי זה הפוסקים אישרו מנהג הסופרים או חלקו עליו כנ"ל.
ד. ולמסקנה, נראה לכתוב 48 שורות ושירת עב"ה בסוף העמוד בי"א שיטין כשו"ת החתם סופר. וכן כתב הר"וו היידנהיים בתיקון המגילה שלו (רק היכן י"א עמודים של 42 שיטין). וכן דעת הגר"א שלא לכתוב אותיות גדולות.
ויש לעיין אם לעשות לה עמוד בתחלתה או בסופה (להחזיקה גמרא ב"ב י"ד, א).
עיין מנהגי מהרי"ל, ט"ז סימן תרצ"א, ובהגר"א. שוב ראיתי בקונטרס אחד שלמרן הריש"א זצוק"ל היה עמוד בסופה.
ה. לעיון במנהג החתם סופר כמה מראה מקומות:
עתק מספר 'מנהגי חתם סופר (החדש)'. מגילה, תוספת לפרק ט' אות ז':
במגילתו נכתב עשרת בני המן באמצע עמוד ולפניהם ולאחריהם כמה שורות הערות (ז): שו"ת שבט סופר או"ח סי' כ"ז, וכן מגילתו של רבי דוד דייטש בעל גורן דוד שקיבל כן מרבו החת"ס.
והא בשו"ת חת"ס קפ"ט ק"ץ כתב דיפה נהגו לסיים בסוף העמוד, אלא הטעות במה שמתחילים בראש העמוד. (עיין ביהגר"א ומעשה רב רמ"ג, הנהגות הגר"א).
השבט סופר כתב שם שקיבל מרבו הגר"נ אדלר זצ"ל.
ועיין שו"ת עין הבדולח סי' ה'.
תשובה מאהבה ח"ב או"ח תרצ"א ג'
חמדת אריה ובשו"ת דעת סופר או"ח סי' קכ"ז.
שו"ת אור פני משה (זונטהיים), סי' י"ז:
הנה רבים מגדולי זמנינו אמרו לכתוב עשרת בני המן בכתב ואותיות כמו שאר המגילה, רק ו' דויזתא היא ארוכה ועבה יותר משאר אותיות, וגם שלא יכתב אותן על עמוד אחד מתחלה ועד סוף ואין דבר נכתב קודם להן, כאשר היה מנהגינו עד עתה, רק גם למעלה מהן נכתבו כמה שורות עד איש וכו' שנכתב אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה. ואנחנו לא נדע להכריע... אך אחרי ראינו שנתפשט המנהג ממש בכל קהלות אשכנז לקרות בצבור מתוך מגילה הכתובה בעמוד בפ"ע באותיות גדולות וגם בש"ע א"ח סימן תרצ"א כתב המחבר [כן]... לא מלאני לבי לבטל מנהגן, ולכללא דאיתא, כל מקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג.
רק ירא שמים יצא יד"ש, לקרות בביתו אח"כ מתוך מגילה הכתובה כפי גאוני זמנינו ויסמוך על הברכה שבירכו בביהכ"נ. כי בלא"ה אין הברכות מעכבות ולא יזיק ההפסק. וכן נ"ל לעשות אאחוז בזה וגם מזה לא אנח ידי.
[ועי"ש באורך ומ"ש מתיקוני רו"ו היידנהיים].
שו"ת עין הבדלח, סי' ה':
כמו שצויתי אנכי לסופר לכתוב כן נכתב מגילה של אמ"ו הרב הגאון אב"ד דק"ק פרעסבורג [החת"ס], אבל לא ידעתי טעם הדבר, אך שמעתי ממנו פעם אחת בדברי אגדה טעמא דמילתא, כדי שיהיה משא עליהן ולא על מה להשען, משו"ה נכתב העמוד בסוף העמוד. ולא ידעתי מנ"ל דבר זה... ואז כד הוינא טליא לא עלתה על לבי לשאול דעתו הרמה בזה. ועתה בעת שלמדתי הל' מגילה ראיתי... טעמא דמילתא באמת כמו שכ' הגאון אמ"ו דק"ק פ"ב נ"י, וזה הנכון וברור וממנו אין לזוז לפענ"ד, וזה טעמי ונמוקי שכתבתי לכתוב מגילה כזו, כי כן דעת הגאון מהר"א ווילנא ואדמ"ו הגאון נ"י, וכל דברי הראשונים כוותי.
[ועי"ש.
שו"ת שבט סופר, או"ח, סי' כ"ז:
בדבר שאלתו אשר הציע לפני, כי בא לגבולו תלמיד אחד לה"ג מו"ה דוד דייטש זצ"ל אב"ד דק"ק יארמוט, ובידו מגילה אשר נכתבו עשרת בני המן באמצע הדף, ולא בעמוד מיוחד, ושורות נכתבים לפניהם ולאחריהם. ומע"כ השתומם ע"ז, כי לא נכתב ככל המגילות הנהוגות גבן. ואותו תלמיד אמר לו שרבו ז"ל צוה לעצמו לכתוב מגילה על אופן זה, ואמר שקבל כן מרבו המובהק בעל ח"ס ז"ל, שצוה לכתוב כן לכתחילה, ומע"כ מפקפק בעדות זו. והנה אמת העיד התלמיד, כי המגילה אשר קרא בו אאמו"ז [בעל החת"ס] ז"ל, וגם עכשיו אנו קורין בה, נכתבים עשרת בני המן באמצע עמוד, ולפניהם ולאחריהם כמה שורות... ועיין מש"כ בח"ס או"ח סי' קפ"ט וק"צ... ובלתי ספק היתה לו ג"כ קבלה בזה מרבו חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל, ולא רצה לשנות, כאשר כ' הרבה פעמים בח"ס, שלא שינה ממה שמצא אף שהי' נוטה לדעת אחרת... ופוק חזו מה עמא דבר, שנוהגין הסופרין לכתוב בעמוד אחד, וכן ראיתי בסידר יעב"ץ שכתב שיש לכתוב בעמוד מיוחד, מ"מ אין בידינו כח לשנות ח"ו ממה שנהגו אאמו"ז בעל ח"ס זצ"ל, וטעמו ונימוקו עמו, וכן הולכין אחריו תלמידיו המובהקים.
וכן נכתבים בכל עמוד מ"ב שיטין כס"ת שנקרא ספר, ובמגילה שתחת ידי נכתוב הכל כדינו של ס"ת, ע"כ לא רצה לשנות ג"כ בעשרת בני המן...
[ועי"ש.
שו"ת דעת סופר, או"ח, סי' קכ"ז:
אודות המגילה שנמצאת שם [פרסבורג], ואומרין שהיא מגילת החת"ס זצ"ל, שעשרת בני המן כתובים באמצע הדף, ולפניהם ולאחריהם שורות, סף הכל מ"ב שורות כתובים, ומע"כ בשאלתו להודיעו אם אמת הדבר שמגילה זו נכתבה עפ"י הוראת הח"ס זצ"ל. ע"ז אגיד שבמגילה זאת קראו בשיעור-שטובען ק"ז הח"ס זצ"ל ואילך, כ"ז שהתפלל בשיעור-שטובען, והי' המגילה מונחת שם סגורה בשולחן, והמגילה היתה ברשותה של ישיבתנו הרמה או שהח"ס זצ"ל נתנה בהשאלה, כי אבותי הק' מעולם נהגו לשמוע מקרא מגילה בביהמ"ד של הישיבה ועמדו על הבימה בשעת קריאתה מצד ימין והגבאי מצד שמאל, מזה נראה שהמגילה היתה שייכת לאבותי הק' זיע"א. ומי יתן שאזכה לקרות מתוך מגילה זאת בעהי"ת. וראיתי שידידי שי' העיר שבתשובה ק"צ באו"ח מסיק הח"ס שעשרת בסוף העמוד ורק איש באמצע הדף, ובתשובה קפ"ט מסיק להלכה לסיים באמצע הדף עשרת ולכתוב אח"כ כמה שיטות... שח"ס רצה למעט בטעות המנהג דעלמא..., כמדומני... רק לביהמ"ד הישנה בלבד הי' המגילה כפי דעת הח"ס. ז"ל.
מלאכת שמים, כלל כ"ד, סעיף ב':
לכתחילה פשיטא שיזהרו הסופרים שלא לזוז מהמנהג הפשוט לכתוב עשרת בני המן, כמבואר לעיל, בדף בפני עצמו ולא יכתבו זולת אלה האחת עשרה שיטין שום דבר באותו דף בין בתחלתו בין בסופו...
[עי"ש].
שו"ת בנין ציון, ח"ב, סי' ט':
שאלה. עשרת בני המן אם צריך לכתוב בעמוד מיוחד.
תשובה, המנהג לכתבן בדף בפ"ע ועי"כ נעשה הכתב משונה משאר הכתב באותיות גדולות. אמנם כבר כ' הגר"א ז"ל (סי' תרצ"א) שאין קפידא רק לכתוב איש בתחלת השיטה ואת בסוף השיטה. ועשרת ג"כ לבסוף בסוף השיטה. אבל שלא יהיה כתוב מלפניו ומלאחריו באותו דף, בזה אין קפידא, שלזה לא כוונו הירושלמי ומ"ס. וכן נהגתי גם אנכי בכתיבת המגילה. אמנם בשו"ת בית אפרים חא"ח (סי' ס"ט וע') השיג על הגאון ורצה לפסלו אפילו בדיעבד אם יש למצוא מגילה אחרת. כנלע"ד הקטן יעקב.
-
יהודי של פעם
- הודעות: 23
- הצטרף: ש' מרץ 05, 2016 11:35 pm
Re: מגלת אסתר מהודרת
איש_ספר כתב:אוהב אוצר כתב: בשיחה עם כמה וכמה סופרים ואף עם מו"צ חשוב, הודו כולם, שלא עלתה על לבם, ואכן, מי שרוצה שמגילתו תקרא שהיא לכל הדעות יש לו לעשות כאמור לעיל.
אשמח לקבל תגובות בענין.
דברים עתיקים. ברשות ר' עמוס טבצ'ניק ישנה מגילה כזו שנעשתה לתשוקת מרן הסטיפלער (ואולי ר' חיים) וקוראים בה בלדרמן. אך באמת יש רק שתיים שלוש מגילות כאלו בכל העולם.
מאמר יפה על כל השיטות, עם תמונות מגילות של גדול"י, כתב ר' טוביה פריינד בספרו מועדים לשמחה החלק הנוגע לפורים.
במגילתו של ר' עמוס טבצ'ניק קוראים בבית הכנסת צא"י רמת אהרן של הגר"נ קרליץ.
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
בקובץ עץ חיים (באבוב 45) גליון כא (ישנו באוצר), מובא מאמר ארוך בענין הזה. (ראה עמ' רז ואילך).
שם מובא שנשאר לפליטה המגילה שכתבה הבני יששכר זי"ע בכתב ידו, והיא מגילה בת י"א שיטין עם גליונות רחבים.
שיעור גובה המגילה כ 32 ס"מ, הגיליונות למטה כ 9.6 ס"מ, ולמעלה כ 6.7 ס"מ, ובין העמיודים כ 3.8 ס"מ.
עיי"ש ובגליונות בחודשים שאחרי כן (משום מה חסר באוצר גליון כג) שדנו ושקלו וטרו בענין זה באריכות מעניית.
שם מובא שנשאר לפליטה המגילה שכתבה הבני יששכר זי"ע בכתב ידו, והיא מגילה בת י"א שיטין עם גליונות רחבים.
שיעור גובה המגילה כ 32 ס"מ, הגיליונות למטה כ 9.6 ס"מ, ולמעלה כ 6.7 ס"מ, ובין העמיודים כ 3.8 ס"מ.
עיי"ש ובגליונות בחודשים שאחרי כן (משום מה חסר באוצר גליון כג) שדנו ושקלו וטרו בענין זה באריכות מעניית.
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
בבימ"ד שליד ביתי במודיעין עילית יש מגילה כזו
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
יש ספר שלם בשם 'מגילת ישראל' מאת הרב ישראל גרטנר, נדפס בשנת תשע"ג, ויש שם צילום ממגלית הגרח"ק שליט"א
Re: מגלת אסתר מהודרת
גם זו לטובה כתב:איש_ספר כתב:מאמר יפה על כל השיטות, עם תמונות מגילות של גדול"י, כתב ר' טוביה פריינד בספרו מועדים לשמחה החלק הנוגע לפורים.
ושם כתב בשם תלמידי החזו"א, שהחזו"א החזיק מגילה כזו.
בספר 'מגילת ישראל' עמ' כט, הכחיש שמועה זו, והביא שם צילום מהמגילה בה קרא החזו"א עד סוף ימיו, ואלה מידותיה:
גליון למעלה 1.7 ס"מ.
גליון למטה 2 ס"מ.
הכתב 10 ס"מ.
Re: מגלת אסתר מהודרת - היכי משכחת לה?
אכשר דרא, וכבר רבים יראים ושלמים עושים בשנים האחרונות מגילות כאלו וה' ית' ישקיף ממעון קדשו ויגאל את עם ישראל בזכות החפצים בקדושת מצוותיו ובהידור בהם.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים