כתב במקראי קודש (פורים כה) בגמ' בב"ב עה. איתא "אמר רבה אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא" ובספר התקנות למאה שערים שהכינו וגם חקרו הגר"ז בהר"ן הביא מזה ראיה כי ירושלים אשר הייתה מוקפת חומה מימות יהושע הייתה מתפשטת למערב ולצפון הרבה, ובלשון המשנה סוכה ד,ה מקום למטה מירושלים ושמו מוצא, וכתב הרע"ב בגמ' אומר ששמו קלני"א, ועוד היום כך שמו, כי במזרח הר הזיתים ובדרום הגבול הר העומד בדרומו של הר ציון וע"ז ההר אמר היהושע ועלה ראש גי בן הינם אלא כתף היבוסי מנגב היא ירושלים, כי זה ההר הוא סוף גבול יהודה ומראש הר הזה לצד דרום עד סמוך לקבר רחל אמנו הוא מקום עמק השווה המוזכר בבראשית יד,יז אלא עמק שוה הוא הר המלך כידוע למביני הגבול ,א"כ מוכח מזה בע"כ כי השלשה פרסאות התפשטו על פינה צפונית ומערבית א"כ אין מקום להסתפק על ענין קריאת המגילה בט"ו בהחברות הרחוקות מהעיר לצד מערב סמוך לכפר ליפתע ע"כ
ולפ"ז כל הסמוך ונראה להנ"ל חשיב סמוך ונראה, וא"כ כמד' בכל ירושלים (כולל רמות) האידנא חשיב נראה.