וַיִּתְלוּ נוֹשָׁעִים לְאוֹיֵב, וּבְרִתְיחוֹ הוֹצִיא פִּרְשׁוֹ
נָמוּ הַכֹּל: יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ
בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן בֵּיתוֹ לִמְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ
וְהֵשִׁיב יְיָ אֶת דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ .
כלומר: בשעה שישראל ('נוֹשָׁעִים') תלו את המן ('אוֹיֵב'), הוציא המן את 'פִּרְשׁוֹ' מרוב חרדת המוות ('בְרִתְיחוֹ'). כן ביאר לנכון מהדיר הפיוט, ואף הוסיף: "ואיני יודע מקור למדרש זה"
האם מישהו מכיר משהו בנידון?