הודעהעל ידי אוהב אוצר » א' פברואר 24, 2013 10:08 pm
החת"ס אומר, הים ראה וינוס, נס מפני הנס היינו יוסף שכתוב בו וינוס: ויעזוב בגדו בידה וינוס ויצא החוצה.
השאלה הידועה מדוע יוסף עזב בגדו אצלו ולא נלחם עמה? מדוע השאיר עקבות? אלא משום הכרת הטוב כלפיה שהיה אצלם בבית לא רצה להלחם פיזית עם גברתו אע"פ שיגרום להפליל את עצמו ומבהילים הדברים!!!.
כמו כן הים לא רצה להבקע, מדוע? שבנ"י ילחמו! למה שלא יעבדו קשה? אלא שהיתה להם הכרת הטוב כלפי המצרים ולכן לא נלחמו אתם בפועל. ולכן זה הפירוש שהים נס מפני הנס היינו יוסף כמו שלא נלחם עם אשת פוטיפר כך גם בנ"י לא נלחמו עם המצרים ולכן נבקע.
יתרו שמע קריעת ים סוף, שהים נבקע ולא היו כפויי טובה ולא נלחמו אתם. אולי תאמר שהיו חלשים ולא היו יכולים להתגבר? לכן ראה גם - מלחמת עמלק. מה ראה בזה? שהנה נלחמו ונצחו וזו היתה הוכחה שאם הם רצו יכלו להצליח בקרב ובכ"ז לא נלחמו אתם.
ופה יש שאלה: מדוע בכלל קבלו את יתרו? הרי ידוע הלכה שאין מקבלים גרים בזמן שישראל למעלה?
אלא שיתרו אמר: כמו שעם ישראל יש להם הכרת הטוב כלפי המצרים אז שתהיה להם הכרת הטוב כלפיו ויקבלו אותו בגלל שמשה רבינו התגורר אצלו והוא חתנו.
ולכן יש גם קשר שכאן הפסוקים מביאים את שמות בני של משה וההסבר מדוע נקראו כך:
גרשום – גר הייתי בארץ נכריה – הכרת הטוב.
אליעזר – אלוקי אבי בעזרי ויצילני – הכרת הטוב