יעויין בחזון עובדיה פורים עמ' קס''ב שפוסק להלכה כדעת הסוברים שבן עיר ששלח לבן כרך ביום י''ד כאשר ידוע שבן הכרך יאכלם בט''ו יוצא ידי חובה. ויעויין שם במקורות שמבואר שהסיבה שיוצא י''ח היא משום שאזלינן בתר מקבל וכיון שהוא אכל את המנות בזמן שפורים אצלו יצא, ולא אזלינן בתר נותן ולכן אף אם שלח לו מראש חודש אדר והמקבל אכלה בפורים יצא.
והסתפקתי מה יהיה הדין כאשר בן העיר לא שלח כלל בי''ד אלא רק בט''ו שלח לבן כרך שיאכלם בו ביום האם יוצא י''ח?
מצד אחד משמע מהחזון עובדיה הנ''ל שלא, שהרי א''כ היה לו להשמיענו חידוש יותר גדול ולמה צייר את המקרה ששלח ביום י''ד היה אומר ששלח ביום ט''ו אחר שאצלו כבר עבר פורים, אולם מצד שני הרי מבואר בפוסקים שמובאים שם במקורות שאף אם שלח מר''ח יוצא כיון שהמקבל אוכלם בפורים וא''כ מה לי לפני הזמן ומה לי אחר הזמן סוף סוף נלך אחר המקבל והוא אכלם בפורים. וצ''ע.