הרב מוהר"ר
מרדכי פיינשטיין הגאון החו"ב סיני ועוקר הרים שהיה אבד"ק ווידז, ואח"כ נתקבל לאבד"ק נאוויאלעקסנדרי פלך קאוונא, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרס"ג ה' אייר בן שישים ושבע שנים, הניח אחריו הרבה חידושי תורה בכתב יד, וכתוב מאמרים בהעתונים הירח, והלבנון.
במליצה נעימה כאחד הסופרים המצוינים.
[הגאון הזה נולד בעיר סלאנים וכל ימיו היה שוקד על לימודי בשקידה רבה ורוב זכרנו הוא למעלה עד להפליא ורוב שנותיו הוא בעיר לידא בימי הגאון הגדול מוהר"ר מרדכי מעלצער שהיה אב"ד ור"מ בק"ק לידא ורעייתו היתה רוב שעות בחנות בסחורה ? ופרנס את בעלה למען שיהיה יושב בהרחבת הלב ובהרחבת הדעת על לימודיו, ולמד יותר משלשים שנה בעיר לידא והיה בקי בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי בעל פה, וכמה מאות תשובות היו על ? בקי שגור על פיו וכמה תשובות ישינים שלא ראה עין היו למד וחקר להשיג תשובות קדמנאי ופלפל ברוב הלכות להוציא מרגניתא ולהעלותו מים התלמוד, ומירושלמי מתשבותו וכמה תשובות נשפשט [אולי צ"ל נתפשט], ממנו לרוב גאוני הזמן ורוב תשובות וכתיבת ידו נמצא על גליונות הש"ס שלמד בו, וכמה תשובות וכתיבת ידו נמצא תחת ידי בנו המשכיל בווילנא כמר יצחק יוסף יחי' כאשר שבקה חל"ח רעיתו מרת מלכה בעיר לידא קבל כתב רבנות בעיר ווידז ואח"כ לאיזה עשר שנים קבל כתב רבנות ברוב כבוד והדר בעיר נאוויאלעקסנדרי פלך קאוונא ורוב מעלתו בתורה ולהוציא ד"ת על פי שכלו הזך וישרו נקי כסולת נקיה נפה בעשר נפות ורוב ידיעותיו במסחור אשר היו תמיד בבתיו כמה סוחרים גדולים ונושא ונתן בעסקים רבים להעלות להם פשר כפי שכלו הג' על פי כללי סוחרים ופברקאנטין גדולים וכל איש אשר דרך על מפתן הגאון הזה יוצא מלא שמחה וגיל ברוב נחת כי הטה לבב ישראל לתורה ולפשר בדעת המרוצה מכל הצדדים באופן נעלה וכל דיבורו היה בנחת ובלב טוב כי היה ידיד נפש לכל עם ישראל אם לקטנים היה חלק כבוד מרוב עדינת לבבו ולב טובו כי היו אב לכל עירו לקבל מכל איש מה דאפשר כי מרוב נדיב לבו לא היו יכל לשמעו אנחה מישראל וכל ימי שבתו בעיר נאוויאלעקסנדרי היו כל רבני וגאוני אשר נסע דרך נאוויאלעקסנדרי היו מאוכלי שולחנו וכל עניים היו דלתו פתוח לרוחה בנדבתו אכילה ושתיה ונדבת כספו יותר כפי ערכו והיה עסקן גדול בכל מפעל הצדקה כל מעשה הבקו"ח היו נחתכים על פיו והשכיל להמציא כסף לטובת הבקו"ח בהמצאת שונות הוא יסד בית מיוחד לת"ת בעירו.
אחי הרב הגדול המובהק מוה"ר חיים יהושע מו"צ דק"ק סלאנים, ואחי הרבני מוה"ר יצחק מסלאנים, שהיו בניו של הגאון המופלא נזר ישראל מוהר"ר פייטיל מו"צ דק"ק סלאנים, ומצד אמו היה הגאון מוה"ר מרדכי, נין ונכד של הגאון הגדול המקבל איש אלקי מוהר"ר אריה לייב הלוי עפשטיין אב"ד ור"מ דק"ק קיניגסבערג בעל ספר "אור השנים".
הסכמה ארוכה ממנו נמצא על ספר
יוסף חן ח"א.
מכתב ארוך ומפורט ממנו נמצא בספר
"שיבת ציון" ח"ב
הספד עליו ראה בספר
"צרור החיים"