פורום אוצר החכמה

ב"ה בל"נ צד שמאלי

ר איצעלע בוטענער זצ"ל, ובניו של הגאון הנ"ל היה הרבנים הגדולים מו"ה יוסף זינדיל אבד"ק פלעשצנייץ בלבמינסק, ומו"ה מרדכי שאבינזאון רב העדה דק"ק גאבדויסקי פלך מינסק בעל מחבר ספר תולדות ספרותינו העברית החדשה בתקופה של חמישים שנה הנדפס בווילנא בשנת תרע"ג, וחתניו של הגאון הנ"ל הם הרבנים הגדולים מו"ה מאניש איסר פאלאנסקי אבד"ק אלשאן פלך ווילנא, ומו"ה חיים בן ציון נאטעלעוויץ שהיה אבד"ק קראקא פלך קאוונא ואח"כ אבד"ק שאדווא וכעת הוא אב"ד בעיר הרוסבורג פ"א במדינת אמעריקא.

קס"א) הרב מו"ה מאיר בה"ר שניאור זלמן זינגין הרה"ג עדיו לגאון החו"ב הנפלא אבד"ק מינקאוויץ מחוז פאדאליע חיבר ספר "אמרי טעם" חידושי דינים על חלק ראשון מיו"ד וביאורים בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

קס"ב) הרב מוה"ר מאיר שלום הרב הגדול הצדיק שהיה אבד"ק גארוולין ואח"כ אבד"ק קאלשין, בן הרב הקדוש מוה"ר יהושע אשר ז"ל, ובא בהסכמה על ספר "אוריין תליתאי" הנדפס בוורשא בשנת תרנ"ו.

קס"ג )הרב מו"ה מאיר במו"ה מרדכי לערנער הגאון המובהק הצדיק שהיה רב בעיר ווייצענהויזען במדינת עלזאס, ואח"כ היה הרב בחברת בני ישראל בק"ק לאנדאן וכעת אבד"ק אלטונא הקהילה העתיקה הנכבדה מהמדינה שלעזוויג האלשטיין חבר ספר "הדר הכרמל" על שו"ת, וספר "חיי עולם" גם על שו"ת {עיין בחלק שני במערכת הספרים} והובא בשו"ת "זכר יהוסף" סימן י"ט וסימן כ' וסימן פ"ח וסימן פ"ט להגאון הגדול מוה"ר יוסף זכריה שטארין (שטערן) אבד"ק שאוויל, והגאון מאיר לערנער הנ"ל הוא מגזע של הגאון רבינו יהושע אבד"ק קראקא בעל ספר "מגיני שלמה" על הש"ס, ושו"ת "פני יהושע" וחתן של הרב הגדול מו"ה צבי פלאטא מעיר קעלין בעל קונטרס {קונדיסין וצורת הפתח}

נראה לי שר' מאיר שלום מקאלושין כבר נזכר קודם.

חיס כתב:ר איצעלע בוטענער זצ"ל, ובניו של הגאון הנ"ל היה הרבנים הגדולים מו"ה יוסף זינדיל אבד"ק פלעשצנייץ בלבמינסק, ומו"ה מרדכי שאבינזאון רב העדה דק"ק גאבדויסקי פלך מינסק בעל מחבר ספר תולדות ספרותינו העברית החדשה בתקופה של חמישים שנה הנדפס בווילנא בשנת תרע"ג, וחתניו של הגאון הנ"ל הם הרבנים הגדולים מו"ה מאניש איסר פאלאנסקי אבד"ק אלשאן פלך ווילנא, ומו"ה חיים בן ציון נאטעלעוויץ שהיה אבד"ק קראקא פלך קאוונא ואח"כ אבד"ק שאדווא וכעת הוא אב"ד בעיר הרוסבורג פ"א במדינת אמעריקא.

לתולדות ר' חב"צ נטולוביץ בשנת תש"ב נתקבל לרב בק' אנשי ראדישקאוויץ בברונסביל שבברוקלין.

חיס כתב:וכעת הוא אב"ד בעיר הרוסבורג פ"א במדינת אמעריקא.

וכעת הוא אב"ד בעיר הריסבורג פ"א (=פאנסילוועניא) במדינת אמעריקא.

צד ימין:

וספר "מאירי הלכה" [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

קנ"ח) הרב מו"ה מאיר הכהן ראפאפארט הגאון ע"ה פ"ה המובהק והמופלא שהיה אבד"ק לוקאווא וכעת ראבד"ק קראקא הובא בשו"ת מהר"י הכהן בסימן י"ח ובסימן כ"ד לדודו הגאון הגדול מו"ה ישראל הכהן ראפאפארט אבד"ק טארנוא הנדפס בעיר לבוב בשנת תרל"ה, ובא בהסכמה על ספר הגדה של פסח הנדפס עם פירוש "תוספות רי"ד" בעיר קראקא בשנת תרנ"ו, ועל ספר "בכורי שלמה" על שו"ת הנדפס בעיר פיעטרקוב בשנת תרנ"ד, בן הגאון מו"ה שבתי הכהן ראפאפארט אבדק"ק דאמבראווע אח הגאון מו"ה ישראל הכהן אבד"ק טארנוא שהיו בניו של הגאון מו"ה אברהם אבלי הכהן אבד"ק טארנא אחי הגאון המובהק מוהר"ר שלמה הכהן אב"ד ור"מ דק"ק שטעקשטין ואחי הגאון מו"ה ישראל הכהן אבד"ק פינטשוב שהיו בניו של הגאון מו"ה דוב זאב הכהן אבד"ק שדה חדש ובק"ק פינטשוב נפטר בשנת תקצ"ג, בן הגאון מו"ה יצחק הכהן אבד"ק פינטשוב אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר יצחק אברהם הכהן אבד"ק פינטשוב בעל מחבר ספר "כתר כהונה" על שו"ת שהיו בניו של הגאון מו"ה דב בעריש הכהן אבד"ק סטאבניץ בן הגאון מו"ה משה הכהן אבד"ק זאבריז ובק"ק פאדהייץ בן הגאון רבינו שבתי הכהן שהיה דיין דק"ק וווילנא, ואח"כ היה אבד"ק העלישון במדינת מעהרין ושם מנוחתו כבוד בשנת תכ"א בן אחד וארבעים שנה בעל מחבר ספר "שפתי כהן" על ד' שו"ע ועוד ספרים הנודע בשם הש"ך אחי הגאון המופלא מו"ה יונה נחום כ"ץ אבד"ק סאכטשוב פלך וארשא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוהר"ר מאיר הכהן שהיה אבד"ק אמסטיבאווי והגליל, ואח"כ אבד"ק מאהליוו ומנוחתו כבוד בעיר דובנא בשנת ת"ג בן הגאון הגדול מו"ה משה הכהן אבד"ק דנהויזען אצל עיר אנשבאך, ולמעלה בקודש ויחוסו עולה עד עלי הכהן ע"ה זי"ע.

קנ"ט) הרב מו"ה מאיר רבינזאן הגאון המובהק המפורסם שהיה אבד"ק קראק פלך קאוונא ואח"כ אבד"ק שווינצאן וכעת אבד"ק ראדישקאוויץ פלך ווילנא, חיבר ספר "דרשות מבי"ץ" על דרוש ואגדה וספר "מקצעות החושן" על חו"מ, וספר "נימוקי מבי"ץ" על הרי"ף, וספר "תשובות מבי"ץ" על ד' חלקי שו"ע [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וחבר הגהות וחידושים על שו"ת "נודע ביהודה" הנדפס בווילנא בשנת תר"ס ביחד עם שו"ת "נודע ביהודה", אחי של הרבנים הגדולים המפורסמים מו"ה יעקב גרשון שהיה אבד"ק שורווילישאק פלך קאוונא ומו"ה קלמן אבד"ק מעזרעלץ, בניו של הגאון מוה"ר יהושע צבי אבד"ק ווענדזעגאלע בן הרב מו"ה מרדכי קאוונער בהגאון המקובל הצדיק החסיד מו"ה יעקב שהיה אבד"ק איוועניץ בן הגאון המקובל איש אלקים מו"ה יצחק הנודע בשם ר' איצעלע ביטענער ז"ל

ערער בערבה כתב: אחי של הרבנים הגדולים המפורסמים מו"ה יעקב גרשון שהיה אבד"ק שורווילישאק פלך קאוונא

ר' יעקב גרשון היה אביהם של הגאון ר' מרדכי ליב רובין אב"ד בירושלים (חמיו של ר"ר קצנלבויגן) ור' מיכל רבינוביץ הידוע בעל חנות והוצאת ספרים הדרום.

ר' מאיר רובינזון היה אביו של העילוי המטורף יענקל ראדישקובער, שאשכול על קונטרס שלו המצוי באוצר היה כאן לאחרונה.
מלבד בנו זה היו לו בנים נוספים, אני מעתיק כאן מש"כ הניק תכלת דומה במקום אחר:

--------------
הרדיצ'קובר עצמו היה דמות עלומה (והיות שהוזכר בית הכסא, ראו עמ' 15 בקונטרסו 'עולם גדול עולה ועולם קטן שוקע', אשר מוקדש למחאה, בריהטא דטירוף הדעת, כנגד מנהלי התחנה המרכזית בת"א על שסגרו את השירותים הציבוריים. ואגב כך מזכיר את היטלר, אך לגבי ההשערות שהועלו כאן, יש לזכור שהוא עלה לירושלים כעשר שנים לפני השואה), אך היות שאביו (ואחיו) היו ידועים יותר, ישנו מידע רב על משפחתו, והריהו להלן (המקורות המרכזיים: 'שערי ציון' תרצ"ו, אנצי' לחכמי א"י של גליס, וכן ישנו ספר הזיכרון לקהילת רדישקוביץ אך אינו מצוי לפני כעת)

אביו הנ"ל נקרא הרב מאיר רבינזון, נולד בשנת תרי"ב בעייר ואנדיגולה, שאביו הרב יהושע צבי רבינזון כיהן כרבה. שימש ברבנות שישים שנה, תחילה בעיירה קראק (שבליטא), אח"כ זמן קצר בשווינציאן (שבפולין) וקרוב לחמישים שנה היה אב"ד רדישקוביץ (לפניו כיהנו בה: הרב אברהם דב מרגליות שהיה גם אב"ד וושליקובה, והרב שאול בנימין הכהן, שסביבו התעוררה המחלוקת המפורסמת בירושלים בתחילת שנות העשרים). בתרצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. במשך השנים פרסם חדו"ת בכת"ע תורניים שונים, ביניהם 'שערי ציון' הירושלמי ו'כנסת ישראל' הווילנאי (בעריכת הר"מ קרליץ), ובתר"ץ הדפיס את הקונטרס 'אמר מ"ר' [=מאיר רבינזון], בעניין הלוואה בלי עדים ושטר, ללמד זכות על מנהג ישראל (נדפס כהוספה ל'שערי ציון', ובקונטרס נפרד). כמו כן בנוב"י דפוס ווילנה צורפו ממנו הגהות, וכן השאיר אחריו כת"י רבים. נפטר בתמוז תרצ"ו.

מלבד בנו הירושלמי, ר' יעקב רבינזון (שבו עוסק האשכול), הותיר אחריו בן בשם הרב יוסף זונדל רבינזון, שהיה תחילה רב בפלעשצניץ, ועם עליית אביו ארצה החליפו כאב"ד רדישקוביץ (וכמדומני שנספה בשואה).
כמו כן היה לו בן בשם ד"ר מרדכי רבינזון, שהלך בדרך אחרת מאביו ואחיו. הלה נולד בתרל"ז ונפטר בתשי"ג, ובמשך השנים פרסם ספרים שונים, חלקם לימודיים (בתחום הספרות, ועבור בתי ספר), חלקם מחקריים ('המיסטיצימוס בתלמוד') וחלקם הגותיים ('העתיד הפרטי והעתיד הלאומי ביהדות'). כן היה בין עורכי ספר הזיכרון לקהילת רדישקוביץ (כתיב: רדושקוביץ), תל אביב תשי"ג, ובספר זה תוכלו למצוא עוד פרטים רבים על אביו הרב מאיר, וכן על אחיו ר' זונדל (אך למרבה הצער, לא על אחיו הנוסף, ר' יעקב... אמנם, הספר אינו לפנַי).

חתניו של הר"מ רבינזון (גיסיו של ר' יעקב), הם הרב חיים בן ציון נטולביץ, שכיהן תחילה כאב"ד שאדוב ולאחר שעבר לאמריקה היה רב בלואיסוויל (קנטקי) ודמות רבנית ידועה בארצו, והרב מוניס איסר פלונסקי שהיה אב"ד ליבוי.
בהלוויתו של הר"מ רבינזון חלקו לו כבוד, ומלבד הספדים של הרא"ז מלצר והרב חרל"פ, השתתפו גם הרב רפאל קצנלבויגן מחד והרב זאב גולד מאידך.


ר' יעקב עצמו נולד בתרמ"ט, האריך ימים ונפטר בתשל"ז בגיל 88.

לתולדות הר"מ רבינזון ראו גם 'דור רבניו וסופריו' לרב"צ אייזנשטדט ספר שני, לתולדות חתנו הראשון הרב נטולביץ ראו ספרו של הנ"ל 'דורות האחרונים' ספר שני [מ-פ] טור 160, וביתר הרחבה ב'תולדות אנשי שם' לרא"ז ראנד עמ' 87-88, ולתולדות חתנו השני הרב מנחם מאניש [=מוניס] איסר פולונסקי ראו 'אלה אזכרה' כרך ז' עמ' 137-140.

נ.ב. "בתחילת שנות העשרים" בהודעה דלעיל, הכוונה כמובן לשנות התר"ך.


בירכתי קובץ 'שערי ציון' אדר סיוון תרצ"ג נדפסה ברכה "לתקופת השנה החדשה הבעל"ט" מאת הרב מאיר רבינזון (אודותיו הרחבנו כאן), בה הוא מברך תחילה את הראי"ה קוק ואת הגרח"ע גרודזינסקי, ואחריהם: "את בני הרב הגאון מהר"י זונדל רבינזון שליט"א הגאבד"ק ראדושקאוויץ ועדתו, ששכנתי בה בערך יובל שנים" ואחריו את "בני הרב הסופר ד"ר מרדכי רבינזון נ"י", ואחריו את "בני הר"ר השלם מר שלמה אלי' רבינזון נ"י ומשפחתם". אחרי שלושת בניו אלה, מברך את חתנו הראשון ר' חיים בן ציון נטולביץ, ואת חתנו השני ר' מניס איסר הלוי פולונסקי. ואחרי כך מזכיר עוד שמות של יותר מעשרה שארי בשרו, נכדיו ומחותניו ואחייניו ועוד (ביניהם ר' רפאל קצנלבוגן, ר' אריה ליב רבינוביץ, ר' יהושע השל מרגליות ועוד).

ומי חסר? בנו, ר' יעקב, הרדיצ'קובר
(ומאידך מוזכר כאן בן נוסף בשם שלמה אליהו רבינזון, שלא ידענו אודותיו דבר).

מידע נוסף לתולדות הרב מאיר רבינזון אבי הרדיצ'קובר, בעיקר מ'אהלי שם' -

1. י"א שנולד בתרי"ד (ולא בתרי"ב כמו שכתבתי תחילה)
2. נסמך מהרב יצחק אלחנן ספקטור ומהרב אלעזר לנדא מווילקוביסק.
3. כיהן ברדישקוביץ למן תר"נ (ובנו הרדיצ'קובר הנ"ל נולד למעשה בשווינציאן).
4. בנו ומחליפו ר' יוסף זונדל, היה חתנו של הרב נחום שפירא אב"ד שאט. (ואע"פ שכאמור נעק"ד כנראה בשואה, לא מצאתיו בפרוייקט של ד"ר מייזליש).
5. בנו המלומד מרדכי, שלמד בטלז ובוולוז'ין ואח"כ פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת פריז, היה חתנו של הגביר ר' עקיבא גולדברג ממיר, בנו של הרב אליהו גולדברג מבוברויסק (מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין)

ערער בערבה כתב:הגאון הגדול בדורו מוהר"ר מאיר הכהן שהיה אבד"ק אמסטיבאווי והגליל, ואח"כ אבד"ק מאהליוו ומנוחתו כבוד בעיר דובנא בשנת ת"ג

מקור דברים אלו בספר גזע תרשישים, תרס"ה, עמ' טז, כתב שנמצאה המצבה בקהילת דובנא, ושם נכתב כי זמן פטירתו הוא בג' בכסלו ת"ג.
ובספר דובנא רבתי, תר"ע, עמ' 12 דחה דבריו שיתכן שהוא ר' מאיר אחר, שהרי לא הוזכר על אבי הש"ך שהיה אב"ד דובנא, כפי הנכתב במצבה שם, וכ"כ בספר זכרונות המאור, תשל"ד, עמ' קצא. ויש שדנו בזה אם הדברים מוכרחים או לא.
אך ישנו הכרח גמור אחר שמצבה זו היא לר' מאיר אחר, שהרי בהקדמת המחוקק לש"ך יו"ד הוזכר שמקום מנוחתו של ר' מאיר אביו הוא בק"ק מאהלוב, וע"כ שהמצבה שבק"ק דובנא היא לרבי מאיר אחר.