מאיר <310> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

310.JPG (706.36 KiB) נצפה 18506 פעמים

[מתעמק]

צד ימין

???? שבט אבי של הרב המופלג והמופלא מוה"ר יעקב אבלמאנן מראססיין שנפטר בשנת תרמ"ט אב.
ע"ה) הרב מוה"ר מאיר סג"ל הלוי מגלוגא. הגאון המובהק מעיר פראג חבר ספר "דברי מאיר" דרושים על מסכתות, וספר "שמן המאור" באור על שו"ע או"ח והמגינים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם בא בהסכמה על ספר "כסף נבחר" הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ז, בן הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל הלוי אבד"ק בומסלא בעל ספר "מראה יחזקאל" על מסכת חולין בן1 הרה"ג מו"ה שמואל הלוי מגלוגא נין ונכד של הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל אבד"ק קראטשין בהגאון מו"ה מאיר סג"ל אבד"ק זאמוטש בן הגאון הגדול מו"ה משה סג"ל אבד"ק מינסק. והגאון מו"ה מאיר הנ"ל היה ??? [אביו?] של המאוה"ג מו"ה רבי דוד שלעזינגער דיין ומו"צ דק"ק קעמפין2 בעל ספר "צדה לדרך" על דרוש בדברי הלכה ואגדה.
ע"ו) הרב מו"ה מאיר. הרב הגדול הצדיק המפורסם החריף ובקי מתושבי עיר ווילנא הנקרא ר' מאיר שיסקעס מן המיוחדים שבגדולי חסידי הדור נפטר בצום העשור ביום הכפורים בעת נעילת שערים בשנת תקצ"א, בן הרב המאוה"ג חריף ובקי מו"ה אליעזר אשכנזי מעיר לובלין, והרב מו"ה מאיר הנ"ל היה חותן של הרה"ג מו"ה ראובן שיסקעס איסרסאהן מעיר ווילנא שנפטר בשנת תרכ"ו בן ע"ח שנה, ובנו של הרב מו"ה מאיר היה הרב הגדול מו"ה אריה ליב [עיין ספר "קריה נאמנה"] [ועיין ספר "לקורות היהודים בלובלין"].
ע"ז) הרב מוה"ר מאיר כהן. הגאון המופלא אבד"ק דעשוויץ הובא ברשימות הפרענומעראנטען על ספר "שני עפרים" על דרושים הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ה.
ע"ח) הרב מו"ה מאיר קארניק. המאוה"ג הדרשן המפורסם שהיה מגיד מישרים דק"ק גלוגא חבר ספר "דבר בעתו" על קצת עיקרים ביסודות העבור להשיב על טענות הר"א בן דוד בקביעות העבור, ובסופו קצת הערות להחכם מו"ה מרדכי דוב פרידענטהאל מחכמי עיר ברעסלויא, נדפס בעיר ברעסלויא בשנת תקע"ז, וספר "הדרי קדש" פירוש המלות למשנה ראשונה ואחרונה מספר "יצירה" ומאמרי זוהר שאומרים בליל שבועות והו"ר, נדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תקע"ב, וספר "אבל יחיד" הספד על הגאון הגדול בדורו מוה"ר אברהם טיקטין אבד"ק ברעסלויא נדפס בעיר ברעסלויא בשנת תק"פ. 3
ע"ט) הרב מו"ה מאיר שלום הכהן גורון מעיר קארעליץ. הגאון המובהק המופלא שהיה ראש ישיבה בקלויז יסו"ד בווילנא ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאלאט ואח"כ היה אבד"ק בריינסק ובסוף ימיו עלה לעה"ק ירושלים ושם מנוחתו כבוד בשנת ת"ר [ובספר "ציון לנפש" נמצא שם הספד עליו הנד??

1. ראה כל זה בהקדמת ספר "שמן המאור".
2. צ"ע כי רבי דוד שלעזינגער חותם שם כאב"ד קראסקויא וקרייטצבורג, והגם שמזכיר שם אביו מו"ה רבי מאיר זצ"ל, אך אינו רומז לקשר בינו לבין מחבר ספרי דברי מאיר ושמן המאור (אף שיתכן הדבר לפי סדר השנים).
3. ספר "אבל יחיד" היא דרוש האחרון שבספר "ימין משה" מרבי משה קראניק (כנראה אביו של רבי מאיר הנזכר). לפום ריהטא נראה שגם דרוש "אבל יחיד" נתחבר ע"י רבי משה קראניק כשאר הספר.

[איש_ספר]

ממש קריאה נשגבה!

המילים האחרונות נכפלות בעמוד הבא (כדרך המחבר) וניתן להשלימם שם. וכן בתחילת העמוד שיש להשלים לפי העמוד הקודם (ראה סוף עמ' 309)

אני משלים את סוף הערך

[איש_ספר]

העתקתי גם את תחילת הערך מהעמוד הימיני:

ע"ט) הרב מו"ה מאיר שלום הכהן גוריון מעיר קארעליץ. הגאון המובהק המופלא שהיה ראש ישיבה בקלויז יסו"ד בווילנא ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאלאט ואח"כ היה אבד"ק בריינסק1 ובסוף ימיו עלה לעה"ק ירושלים ושם מנוחתו כבוד בשנת ת"ר2 [ובספר ציון לנפש נמצא שם הספד עליו3, הנדפס בעיר יאהנוסבורג בשנת תרט"ז] בן הרב הגדול שמריה הכהן ???יוסיפון בן גוריון הכהן ?? [ומוה"ר? מאיר שלום הנ"ל היה תלמיד של הגאון ? מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין] שהיה אבי של הגאונים: [א] הג"מ יהודה ליב הכהן גוריון אבד"ק מיכאוולישאק4...[ב] [הג"מ] שאול אהרן זעליג הכהן שהיה אבד"ק בריינסק ובק"ק דווינסק [מחבר ספר תשובות לשואל וספר מגן שאול], [ג] הג"מ משה יואל הכהן אבד"ק אנקישוט בעל מחבר ספר ראשי בשמים על או"ח ומביא שם חידושי תורה מאביו ומאחיו

1. טעות. בנו ונכדו הם שהיו בבריינסק, ראה לקמן.
2. צ"ל תקצ"ט.
3. שם בא הספד על 'רבי מאיר הלוי אבד"ק בריינסק', (מיהו?) ואינו רבי מאיר שלום הכהן זה.
4. בנו הוא הגאון רבי שאול בנימין הרב מראדישקוביץ ואח"כ בירושלים, הנודע בפרשת המחלוקת סביב החורבה ועץ חיים, בנו של ר' שאול בנימין הוא רבי מאיר שלום הכהן אב"ד בריינסק, מח"ס מלחמת שלום, נפטר בשנת תרמ"ו.

לפנינו דוגמא למשפחת גאונים שנודעו לשם ולתהילה בליטא (ראו בהקדמת תשובות לשואל ומגן שאול) ואילו כיום נשתקע שמם לגמרי.
ממשפחה מיוחסת זו נשתרגו עוד רבנים, המשלים יבורך.

[ברקים רב]

עד סוף עמוד שמאלי:

פ') הרב מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ הגאון הגדול המפורסם היה אבד"ק ליעבערטוב פלך וואהלין ואח"ז קבע דירתו בק"ק לבוב ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"א ט"ו אלול והובא ממנו תשובה בתשובות "בית אפרים" והובא בספר "פנים יפות" על התורה שם בהקדמה ובשו"ת "גבעת פנחס" לזקנו בעל "הפלאה" אחי הרב המאוה"ג הצדיק מו"ה ירחמיאל הלוי הורוויץ מעיר לבוב שנפטר בשנת תר?"ו ואחי הרה"ג מו"ה שמחה הלוי הורוויץ מעיר לבוב ואחי הרב ??? הגביר המפורסם מו"ה ישעיה ליב הלוי הורוויץ מעיר לבוב נפטר בשנת תרל"ה בש"ק ו' מנחם אב, שהיו בניו של הגאון מו"ה שמואל שמעלקא הלוי הרוויץ מעיר לבוב אחי הגאון מו"ה יעקב יהושע הלוי הורוויץ אבד"ק זאלאזיץ שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מו"ה צבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק פפד"מ בעל מחבר ספר מחני* לוי על מסכתות וספר "לחמי תודה" על דרושים נחמדים ועוד ספרים אחי הגאון החריף מו"ה מאיר יעקב הלוי הורוויץ מעיר פפד"מ נפטר בימי עלומיו בן כ"ו שנה שהיו בניו של הגאון רשכבה"ג מוה"ר פנחס אב"ד ור"מ דק"ק פפד"מ בעל ספר "פנים יפות" על התורה וספר "גבעת פנחס" על שו"ת וספר "הפלאה" על מסכת כתובות וספר "המקנה" על מסכת קידושין ועוד ספרים אחי הגאון הגדול מופת הדור מו"ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ אבד"ק ניקלשבורג בעל ספר "דברי שמואל" על התורה ע"ד פרד"ס וספר "נזיר השם" על שו"ע אהע"ז ועוד ספרים ואחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר נחום הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב שהיו בניו של הגאון הגדול איש אלוקי מו"ה רבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב אחי הגאון רשכבה"ג מוה"ר יעקב יוקל הלוי הורוויץ אבד"ק בראדי ובק"ק גלוגא ובק"ק אה"ו שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלוקי מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ אבד"ק טיקטין והגליל שנפטר בשנת תק"ג ט' סיון, נפלאות מדובר בו בעמדו לקדש הלבנה במוצאי יוה"כ הוא [ו]בית דינו, והשמים התקדרו בעבים וכסו את פני הירח וכשעה עמד מחריש ומשתאה וכל בית דינו המאורות הגדולים עומדים מימינו ומשמאלו, פתאום השמיע את הוד קולו, כמה עזין פני רקיע, מאיר ובית דינו עומד, וככלותו לדבר והנה רוח גדול

* צ"ל מחנה


בסו"ס תפארת בית דוד (לעלוב- וויינשטוק) מובא היחוס הנ"ל באיזה שינויים, אם כי נראה שיש שם שיבוש.

[מיללער]

העתקתי גם את תחילת הערך מהעמוד הימיני:

ע"ט) הרב מו"ה מאיר שלום הכהן גוריון מעיר קארעליץ. הגאון המובהק המופלא שהיה ראש ישיבה בקלויז יסו"ד בווילנא ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאלאט ואח"כ היה אבד"ק בריינסק1 ובסוף ימיו עלה לעה"ק ירושלים ושם מנוחתו כבוד בשנת ת"ר2 [ובספר ציון לנפש נמצא שם הספד עליו3, הנדפס בעיר יאהנוסבורג בשנת תרט"ז] בן הרב הגדול שמריה הכהן ???יוסיפון בן גוריון הכהן ?? [ומוה"ר? מאיר שלום הנ"ל היה תלמיד של הגאון ? מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין] שהיה אבי של הגאונים: [א] הג"מ יהודה ליב הכהן גוריון אבד"ק מיכאוולישאק4...[ב] [הג"מ] שאול אהרן זעליג הכהן שהיה אבד"ק בריינסק ובק"ק דווינסק [מחבר ספר תשובות לשואל וספר מגן שאול], [ג] הג"מ משה יואל הכהן אבד"ק אנקישוט בעל מחבר ספר ראשי בשמים על או"ח ומביא שם חידושי תורה מאביו ומאחיו

1. טעות. בנו ונכדו הם שהיו בבריינסק, ראה לקמן.
2. צ"ל תקצ"ט.
3. שם בא הספד על 'רבי מאיר הלוי אבד"ק בריינסק', (מיהו?) ואינו רבי מאיר שלום הכהן זה.
4. בנו הוא הגאון רבי שאול בנימין הרב מראדישקוביץ ואח"כ בירושלים, הנודע בפרשת המחלוקת סביב החורבה ועץ חיים, בנו של ר' שאול בנימין הוא רבי מאיר שלום הכהן אב"ד בריינסק, מח"ס מלחמת שלום, נפטר בשנת תרמ"ו.

לפנינו דוגמא למשפחת גאונים שנודעו לשם ולתהילה בליטא (ראו בהקדמת תשובות לשואל ומגן שאול) ואילו כיום נשתקע שמם לגמרי.
ממשפחה מיוחסת זו נשתרגו עוד רבנים, המשלים יבורך.

ר' שאול בנימין הכהן מראדישקוביץ חותנו של ר' חיים הירשענזאהן יליד צפת ורב בהובוקן בארה"ב מח"ס מלכי בקודש ושא"ס

[תולדות]

http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_18.html

[מיללער]

http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_18.html

תודה רבה ר' בנימין! מעניין ומסודר.

על מה שכתבת שם:

ר' ברוך קאהן (ב"ר מאיר שלום הכהן מבריינסק ב"ר שאול בנימין מראדושקוביץ), שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ

אוסיף פרטים על ר' ברוך ממה שמצאתי בספריו:
1. על מה שכותב שהתפרנס ממעשה ידיו כלומר שלא שימש בתפקיד או משרה, ממה שכותב בסוף ספרו משמיע שלום נראה שאכן שימש ברבנות או משהו דומה בקהל 'בני ישראל - אנשי קאלוואריא' בניו יורק, ראה פה.

2. אשתו היתה מרת עטא בת ר' הגביר יוסף בנימין פישער חתנו של הגאון הגדול ר' ירוחם באדקער ראה פה. מי הוא הגאון ר' ירוחם הזה?

3. אודות זמן ומקום פטירתו הנה מה שמצאתי כתוב בכתב-יד על העותק של ספרו הנ"ל 'שביל הזהב' שבהיברו-בוקס וז"ל הכותב:

מספרי מאיר פריעדקאווסקי, מעיר אגוסטאוו פלך ? וכעת מתגורר 829 זשעקסאן עוו. בראנקס נ.י. (ניו יארק) ספר זה נתן לי במתנה בן המחבר בשנת תר"צ, והרב המחבר נפטר בשנת תרצ"ג בארצינו הקדושה תנצב"ה

הנה לינק:
http://www.hebrewbooks.org/2673

[איש_ספר]

מעניין מאד ותודה לכולם. נשאר רק לברר מיהו רבי מאיר הלוי אב"ד בריינסק שהספד עליו בא בספר ציון לנפש (מאת בנו של ר' יצחק אייזק חבר)
אולי כדאי לבדוק בספר בריינסק, אין באוצר, (ולזכרוני הוא כולו באידיש)

[ברקים רב]

שהיו בניו של הגאון הגדול איש אלוקי מו"ה רבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב אחי הגאון רשכבה"ג מוה"ר יעקב יוקל הלוי הורוויץ אבד"ק בראדי ובק"ק גלוגא ובק"ק אה"ו שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלוקי מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ אבד"ק טיקטין והגליל

בשה"ג החדש [שהוא מקור ערך זה] יש אגדה מעניינת שאמר מהר"ם מטיקטין שבנו ר' יעקב יוקל הנ"ל נולד בזמן שהיה עוסק בנגלה וע"כ יהיה גדול בנגלה ואילו בנו ר' צבי הירש נולד בזמן שעסק בנסתר וע"כ יהיה גאון בקבלה.

[מתעמק]

אחר העיון בספר הזכרון של עיירת בריינסק עמודים 35-39, ובהקדמת ספר ראשי בשמים מבנו של רבי מאיר שלום הכהן גוריון, ובהספד שבספר ציון לנפש.
מתברר שיש כאן עירבוב של שלשה אישים שונים.
רבי מאיר שלום הכהן גוריון, שימש בק"ק מאלט ועלה באחרית ימיו לעיה"ק ירושלים ושם מנוחתו כבוד. פטירתו היתה בשנת תקצ"ט כנזכר לעיל. (ספר "ראשי בשמים" הנ"ל נדפס בשנת תרמ"ד, ואינו מזכיר כלל שאביו רבי מאיר שלום הכהן גוריון שימש ברבנות בריינסק)
רבי מאיר נעכעס, שימש כרבה הראשון של בריינסק, נתמנה לרבנות בשנת תרפ"ב. לפי המסורה נפטר בצעירותו, אך בהתחשב עם העובדה שגם הרב שלאחריו רבי יודל חריף נפטר בצעירותו, והרב השלישי עזב את העיירה אחר תקופה קצרה, והרב הרביעי נתמנה בשנת תר"ל, בהחלט יתכן שרבי מאיר נעכעס נסתלק בשנת תרי"ג, היא השנה כבו"ד מישרא"ל שדרוש ההספד "ציון לנפש" נאמר. לא לשכוח שאין רב אחר בשם מאיר בבריינסק בתקופה זו. זכינו לדין שרבי מאיר הלוי הוא רבי מאיר נעכעס.
רבי מאיר שלום הכהן מבריינסק. בעיירה בריינסק שימש רב בשם רבי מאיר שלום הכהן. לפי ספר הזכרון היה צאצא למשפה רבנית ליטאית, ונפטר בצעירותו בבריינסק בן מ"ג שנה בשנת תרמ"ד. הסברא נותנת שמדובר בנכדו נושא שמו, שנולד שנתיים אחר פטירת רבי מאיש שלום הכהן גוריון הנזכר לעיל. והוא הנזכר בתגובת הרב איש ספר כבעל מחבר ספר מלחמת שלום.
מצורף תמונת רבי מאיר שלום הכהן מבריינסק, מתוך ספר הזכרון הנ"ל.

[איש_ספר]

תודה רבה מתעמק.

אין כאן ערבוב בין ג' אנשים אלא בין ב'. בין ר' מאיר שלום הכהן אב"ד מאלט וירושלים, שהוא נשוא הערך, לבין ר' מאיר הלוי אבד"ק בריינסק עליו בא ההספד בספר ציון לנפש, ועתה למדנו ממך שהוא מכונה ר' מאיר נעכעס.
ר' מאיר שלום אב"ד בריינסק בעל מלחמת שלום, א"צ לשער איך הוא נכד, ויחוסו מפורט מעלה (בן ר' שאול בנימין מראדשיקוביץ, בן ר' יהודה ליב בן ר' מאיר שלום נשוא הערך)

רבי מאיר נעכעס, שימש כרבה הראשון של בריינסק, נתמנה לרבנות בשנת תרפ"ב

מן הסתם התכונת תקפ"ב.

[מתעמק]

לענ"ד נראה שהמחבר שם הגדולים השלישי ערבב בין ג' האנשים, הוא ידע שהיה בתקופת רבי מאיר שלום הכהן גוריון (הסב) רב בבריינסק בשם רבי מאיר, וגם ידע שהיה רב בבריינסק בשם רבי מאיר שלום הכהן (הנכד), ולכך הרכיב הכל ביחד, והצמיד רבנות בריינסק לרבי מאיר שלום הכהן גוריון (הסב).

מתעמק כתב:
רבי מאיר נעכעס, שימש כרבה הראשון של בריינסק, נתמנה לרבנות בשנת תרפ"ב
מן הסתם התכונת תקפ"ב.

צודק!

[אמרתי אחכמה]

העתקתי גם את תחילת הערך מהעמוד הימיני:

בן הרב הגדול שמריה הכהן ???יוסיפון בן גוריון הכהן ??

שמריה הכהן גוריון היוצא מגזע יוסיפון בן גוריון הכהן ז"ל

מאיר שלום הנ"ל היה תלמיד של הגאון ? מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין]

של הגאון רשכבה"ג מוהר"ר חיים

[בית שביעי]

ר' שאול בנימין הכהן מראדישקוביץ חותנו של ר' חיים הירשענזאהן יליד צפת ורב בהובוקן בארה"ב מח"ס מלכי בקודש ושא"ס

אישיות מדהימה! ספריו ודעותיו הם יסודיים ומקוריים עפ"י דעת תוה"ק עם לב יהודי כואב על מתיחת התורה לימין מאד ע"י המיימינים ולשמאל מאד ע"י משמאילים, וכדרך הגה"ק רע"י שלזינגר זצ"ל נדחו מכלל ישראל כי אין יורדים לעומק כוונתם לטובה.

ראה כאן איך אחד משמאל אינו יודע לעכלו.

[איש_ספר]

לא נדחה לגמרי מכלל ישראל.

הקיבוץ הדתי ונאמני תורה ועבודה, שהם כנראה ירדו לעומק דבריו, הוציאו מבחר מכתביו.

[בית שביעי]

לא ראינו את כתביהם להיות אור לרגליהם.

איפוא ראית ההדרת ספריהם? לא הבחנתי בחנות הספרים.

כמו"כ לשיטת הירשנזוהן, המזרחי טעו כי סברו ש"תורת ישראל לעם ישראל עפ"י ארץ ישראל"
אבל הדרך הנכון היא
"ארץ ישראל לעם ישראל עפ"י תורת ישראל"!

ראה באפריון עליו לרגל שנות השבעים שלו

[אני ואפסי]

אודות הרב ברוך קאהן מבריינסק, הוא היגר לארה"ב בשנת תר"ס ועלה לארה"ק בשנת תרפ"ב, שם נפטר בגיל שבעים ז' תמוז שנת תרצ"א ומנו"כ בביה"ח טרומפלדור בת"א, סיים יותר מטו"ב פעמים ש"ס ונשאר ממנו החיבורים 'סידור ברכת אבות' 'שביל הזהב' ו'משמיע ישועה', גם הו"ל קונטרס קטן בשם משמרת שלום מאביו, היה פעיל ביותר למען תנועת המזרחי ואירגון אסיפות לטובתו. היה גיסו של הרב הקנטרוברסיאלי ר' חיים הירשנזון מהובוקן.

[איטשע]

ואחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר נחום הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב שהיו בניו של הגאון הגדול איש אלוקי מו"ה רבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב

הג״ר נחום, מנו״כ בק״ק פּראסקורוב, כמבואר בס׳ שמן הטוב.
הגם דארט׳ן שטייט אז ער אויך געווען רב דארטן, אבער אין ס׳ פרקים מתולדות היהודים בטשורטקוב, ווערט געברענגט אז ער איז דארטן נפטר געווען בהיותו על דרך.
דאס איז קלאר אז איז נישט געווען רב אין טשארטקוב, ונתחלף לו בין טשארטקוב לפּראסקורוב.

[ש.י. רובין]

לענ"ד נראה שהמחבר שם הגדולים השלישי ערבב בין ג' האנשים, הוא ידע שהיה בתקופת רבי מאיר שלום הכהן גוריון (הסב) רב בבריינסק בשם רבי מאיר, וגם ידע שהיה רב בבריינסק בשם רבי מאיר שלום הכהן (הנכד), ולכך הרכיב הכל ביחד, והצמיד רבנות בריינסק לרבי מאיר שלום הכהן גוריון (הסב).

מתעמק כתב:
רבי מאיר נעכעס, שימש כרבה הראשון של בריינסק, נתמנה לרבנות בשנת תרפ"ב
מן הסתם התכונת תקפ"ב.

צודק!

אולי ר' מאיר נעכעס היה חמיו של ר' גרשון חן טוב בעהמ"ח מנחה חדשה. בהקדמה שם הוא מזכיר חותנו ר' מאיר נעחעש. סתם השערה בעלמא.

[שיף]

ע"ה) הרב מוה"ר מאיר סג"ל הלוי מגלוגא. הגאון המובהק מעיר פראג חבר ספר "דברי מאיר" דרושים על מסכתות, וספר "שמן המאור" באור על שו"ע או"ח והמגינים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם בא בהסכמה על ספר "כסף נבחר" הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ז, בן הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל הלוי אבד"ק בומסלא בעל ספר "מראה יחזקאל" על מסכת חולין בן1 הרה"ג מו"ה שמואל הלוי מגלוגא נין ונכד של הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל אבד"ק קראטשין בהגאון מו"ה מאיר סג"ל אבד"ק זאמוטש בן הגאון הגדול מו"ה משה סג"ל אבד"ק מינסק. והגאון מו"ה מאיר הנ"ל היה ??? [אביו?] של המאוה"ג מו"ה רבי דוד שלעזינגער דיין ומו"צ דק"ק קעמפין2 בעל ספר "צדה לדרך" על דרוש בדברי הלכה ואגדה.
1. ראה כל זה בהקדמת ספר "שמן המאור".
2. צ"ע כי רבי דוד שלעזינגער חותם שם כאב"ד קראסקויא וקרייטצבורג, והגם שמזכיר שם אביו מו"ה רבי מאיר זצ"ל, אך אינו רומז לקשר בינו לבין מחבר ספרי דברי מאיר ושמן המאור (אף שיתכן הדבר לפי סדר השנים).
3. ספר "אבל יחיד" היא דרוש האחרון שבספר "ימין משה" מרבי משה קראניק (כנראה אביו של רבי מאיר הנזכר). לפום ריהטא נראה שגם דרוש "אבל יחיד" נתחבר ע"י רבי משה קראניק כשאר הספר.

אשכול שנפתח עליו ועל אביו
viewtopic.php?f=19&t=20323&p=683289#p198631