פורום אוצר החכמה

כעת רב בעיר לונדון חיבר ספר כרם הצבי על התורה וספר מערכי לב על דרושים וספר נחלת יהודה על שו"ת ועוד ספרים ואחי הרה"ג מוה"ר מרדכי פארבער מעיר שאוויל בניו של הרבני הרחים רבנן מו"ה יהודה ליב מעיר סלאבאדקא אצל קאוונא.

הרב מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין הגאון הצדיק החכם הכולל איש האשכולות שלשלת היוחסין שהיה אבד"ק טוקקים במדינת קורלאנד נח נפשיה בשנת תרנ"ו ז' אייר בן שבעים שנה, חבר ספר אגרת פתוחה אודות צער בעלי חיים [עיין בחלק השני במערכת ספרים] וחיבר חדושי תורה בהלכה ודרוש בכ"י, אחי הרב הגדול מהר"ר שמואל שנפטר בשנת תר"ח ח' תשרי בדמי עלומיו שהיו בניו של הגאון החכם הכולל מוהר"ר מרדכי ליכטנשטיין שהיה אבד"ק באלטרעמאנט [?]ואח"כ נתקבל לאבדק"ק טוקקים, אחי הגאון הדרשן המפורסם בעולם מוהר"ר אברהם ליכטנשטיין שהיה אבד"ק לאסק, ובק"ק פראשושניץ, ועוד בשאר קהילות, בעל ספר גאולת עולם וספר כנפי נשרים ועוד ספרים, שהיו בניו של הרה"ג מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין בן הגאון הגדול בדורו מוהר"ר קלונימוס קלמן ליכטנשטיין אבד"ק ביאלסטוק אחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר אברהם יקותיאל ליכטנשטיין, אבד"ק פלונסק בעל מחבר ספר זרע אברהם על ספרי ולמעלה בקודש דורות רבנים גאונים וצדיקים זי"ע.

ומצד השני נין ונכד להגאון הצדיק החסיד מוהר"ר נתן מעיר האניפאלי, אחי הגאונים הגדולים הצדיקים מוה"ר אלימלך אדמו"ר דק"ק ליענסק בעל ספר נועם אלימלך על התורה, ומהר"ר משולם זושא אדמו"ר דק"ק האניפאלי.

והגאון מוה"ר אליעזר ליפמאן הנ"ל היה אבי של הרבנים הגדולים [א] מוהר"ר מרדכי ליכטנשטיין אבד"ק קאנדווי, ובק"ק טאלסון, [ב] ומוהר"ר יעקב ליכטנשטיין אבד"ק קאנדווי, נפטר בעיר רעזיצא בשנת תרנ"ח בן ל"ה שנה, [ג] ומוהר"ר שמואל יהושע ליכטנשטיין אב"ד ומו"ץ דק"ק טוקקים נפטר בשנת תרנ"ט, [ד] ומוהר"ר צבי הירש ליכטנשטיין אבד"ק טוקקים בעל מחבר ספרהגיון לבי על דרוש [ה] ומוהר"ר דוד ליכטנשטיין גבאי דבית המדרש הגדול דק"ק טוקקים.

וחתניו היו, א. הגאון המפורסם מוהר"ר צבי הירש נוראק שהיה אבד"ק האזעפונט ואח"כ אבד"ק מיטאוי בקורלאנד. ב. הרבני הנכבד מוהר"ר זלמן זאליענאוויטץ נין ונכד של הגאון הגדול הצדיק המפורסם בדורו מוהר"ר אברהם אבד"ק קראז ובק"ק ראגולי בעל ספר מעלת התורה ועוד ספרים

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הכהן ואלק הגאון המובהק אבד"ק פאדגערעזע פלך וילנא נפטר בשנת תרנ"ח חבר ספר עין אליעזר , אחי הגאונים מוהר"ר צבי הירש הכהן ואלק

שם הגדולים השלישי כתב:הרב מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין הגאון הצדיק החכם הכולל איש האשכולות שלשלת היוחסין שהיה אבד"ק טוקקים במדינת קורלאנד נח נפשיה בשנת תרנ"ו ז' אייר בן שבעים שנה, חבר ספר אגרת פתוחה אודות צער בעלי חיים [עיין בחלק השני במערכת ספרים]

לא מצאתי ספר זה ולא רישומו בשום מקום אבל הוא אכן מופיע בשה"ג השלישי הנדפס מערכת ספרים

שם הגדולים השלישי כתב: הגאון המפורסם מוהר"ר צבי הירש נוראק שהיה אבד"ק האזעפונט ואח"כ אבד"ק מיטאוי בקורלאנד

על הרב הזה מגדולי רבני לטביה, יש ספר שלם, הנקרא הדרת צבי, כנראה יקר המציאות, נמצא בספרית הרמב"ם וגם בספרית חב"ד, ואינו בספריה הלאומית וגם לא בשום מאגר (אם לא עלה להיברו בוקס מספרית חב"ד כנראה שמצבו לא אפשר צילום וחבל)

שם הגדולים השלישי כתב: [ב] ומוהר"ר יעקב ליכטנשטיין אבד"ק קאנדווי, נפטר בעיר רעזיצא בשנת תרנ"ח בן ל"ה שנה,

הרב הלזה כנראה שינה את שמו לאיזרעלסון. וכך נכתב עליו בערכו בשה"ג השלישי כת"י ירושלים: ומצאתי גם מאמר שלו בהפסגה א' עמ' 88 עי"ש.
האדר"ת מביאו ביומנו:

ריב. שאלני הרב ר' ברוך יעקב מקאנדאווי נ"י [כעת בפירידריכשטא] מאין המנהג לומר תחנון בלחש , והשבתיו אולי מפני שהיו מתפללים אז על שונאיהם בפרט וכהך דר"א בב"מ נ"ט, ב', או שהיו מתוודים אז, וכפרש"י ביומא כ"א, א', שמה"ט עומדים צפופים ומשתחוים רווחים שלא ישמע איש ווידויו של חבירו.

המשך - עמוד השמאלי: (אותיות בצד ימין השלמתי בלי לציין היכן שהיה הדבר ברור, אם לא שהיה לי ספק השלמתי {כך})

(הכהן וואלק) אבד"ק פינסק בעל מחבר ספר "כתר כהונה" על ספרי ומוה"ר מנחם מענדיל* הכהן וואלק דיין דק"ק ווילאוויסק פלך גוראדנא בעל מחבר ספר "שקל הקדש", ומוה"ר אברהם הכהן וואלק מעיר ווילקאמיר פלך קאוונא, בניו** של הרב הגדול המובהק מוהר"ר עזריאל הכהן וואלק מעיר ווילקאמיר שנפטר בשנת תרנ"ו בן פ"ו שנה, והג"מ אליעזר ליפמאן הנ"ל היה חותן של הגאון המובהק מוהר"ר שלמה יצחק גרין*** שהיה אבד"ק {פ}אדבערעזע וכעת אבד"ק סום פלך חארקאוו.
---
*שמו היה מנחם [מענדיל] יוסף. עי' שער הספר שקל הקדש ובהסכמות.
**צ"ל בניהם.
***עי' עליו אהלי שם, עמ' 361.

הרב מוה"ר ר' [אליעזר] ליפמאן דובער הכהן הרב ה"ג המובהק רב דק"ק זוראוויץ ישן פלך מאהילוו בן הרב מוה"ר שמעון משה הכהן ז"ל.

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הגאון אבד"ק שאננלאנקע.

הרב מוה"ר ר' [אליעזר*] ליפמאן וויינבערג הרב הגדול המופלא רב ומו"צ דק"ק ריגא [בן אחותו של הגאון הצדיק מוה"ר אליעזר ליפמאן ליכטענשטיין אבד"ק טוקקים** [עיין ספר "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד"].
---
*שמו נמצא חתום בפערנומעראנטן בספר תפארת שאול, ח"ג, בשם "יום טוב" ליפמאן.

ריגא.jpg (43.13 KiB) נצפה 5448 פעמים

**הנ"ל בעמ' הקודם.

הרב מוהר"ר ליפמאן רוצקין הרב הגדול רב ומו"צ בפרור דווינסק שהיה מתלמידי הישיבה הגדלה בכנסת ישראל {?ב}ק"ק סלאבאדקה*.
---
*נזכר באהלי שם עמ' 363.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן במוהר"ר עזריאל מגורשי וינא הגאון המקובל איש אלקי אשר לאחר הגירוש {מ}וינא נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג ובא בהסכמה לספר "ויקהל משה" על קבלה הנדפס בעיר דעסויא שנת תנ"ט.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן הגאון הגדול בדורו צדיק יסוד עולם פאר הדור מאוה"ג שר התורה שהיה אב"ד ור"מ דק"ק {ד}ק"ק(?-כפול) לאהויסק, ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק קאפוליע פלך מינסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תקל"ה כ"ה תשרי בן {??} שנה [הגאון הזה היה בדורו של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא, ופעם אחת פלפ(ו)ל עמו והסכימו שנ[י]הם לדעת אחד ונדפסו התשובה הזה בשו"ת "קדושת יו"ט" בסימן ל"ג) [עיין ספר "עליות אליהו" בדף כ"ח ע"ב] חבר ספר "מלאכת יו"ט" הכולל חדושים והגהות נפלאים על הש"ס נדפס פעם ראשון בעיר ווילנא בשנת תרמ"ב בש"ס החדש ופעם שני נדפס ג"כ בש"ס החדש בשנת תרנ"ה ועוד כמה פעמים וספר

איש_ספר כתב:ומצד השני נין ונכד להגאון הצדיק החסיד מוהר"ר נתן מעיר האניפאלי, אחי הגאונים הגדולים הצדיקים מוה"ר אלימלך אדמו"ר דק"ק ליענסק בעל ספר נועם אלימלך על התורה, ומהר"ר משולם זושא אדמו"ר דק"ק האניפאלי.

צ"ל ליזענסק

איש_ספר כתב:כעת רב בעיר לונדון חיבר ספר כרם הצבי על התורה וספר מערכי לב על דרושים וספר נחלת יהודה על שו"ת ועוד ספרים ואחי הרה"ג מוה"ר מרדכי פארבער מעיר שאוויל בניו של הרבני הרחים רבנן מו"ה יהודה ליב מעיר סלאבאדקא אצל קאוונא.

[

חתנו של בעל הלשם (ישורון יח עמ' פד).

העמוד כולו נעתק בעזרתכם.

תיקונים הערות והוספות מתקבלים בברכה.

בשורה זו:

הרב מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין הגאון הצדיק החכם הכולל איש האשכולות שלשלת היוחסין שהיה אבד"ק טוקקים במדינת קורלאנד נח נפשיה בשנת תרנ"ו ז' אייר בן שבעים שנה,

צ"ל: בשנת תרנ"ו יום ב' ז' אייר.

בגולה כתב:המשך - עמוד השמאלי:
הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן הגאון הגדול בדורו צדיק יסוד עולם פאר הדור מאוה"ג שר התורה שהיה אב"ד ור"מ דק"ק {ד}ק"ק(?-כפול) לאהויסק, ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק קאפוליע פלך מינסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תקל"ה כ"ה תשרי בן {??} שנה [הגאון הזה היה בדורו של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא, ופעם אחת פלפ(ו)ל עמו והסכימו שנ[י]הם לדעת אחד ונדפסו התשובה הזה בשו"ת "קדושת יו"ט" בסימן ל"ג) [עיין ספר "עליות אליהו" בדף כ"ח ע"ב] חבר ספר "מלאכת יו"ט" הכולל חדושים והגהות נפלאים על הש"ס נדפס פעם ראשון בעיר ווילנא בשנת תרמ"ב בש"ס החדש ופעם שני נדפס ג"כ בש"ס החדש בשנת תרנ"ה ועוד כמה פעמים וספר

בן ל"ט שנה