פורום אוצר החכמה

"כתב בליקוטי מהרי"ו: אין לטלטל הנרות ממקומן עד שדלקו חצי שעה". (באר היטב, תרע"ב ג').

לא מבאר דבריו מדוע לא לטלטל את הנרות.
בפשטות הסיבה היא דהדלקה עושה מצוה ולא הנחה ואם מזיז למקום אחר משמע שהמקום השני ניחא ליה ושם הרי לא הדליק רק הניח.
אמנם צריך להבינו, דמה שאמרינן הדלקה עושה מצוה ולא הנחה, זה רק שכאשר המדליק, הדליק בזמן שלא יוצא או במקום שלא יוצא או שלא הדליק לשם מצות הדלקה אלא לצורכו וכל כהאי גוונא שיש לו רק הנחה ואין לו הדלקה, אז אמרינן דהנחה לא עושה מצוה ולא יצא ידי חובה.
אבל כאן הדליק במקום טוב ויש די שמן וכיוון לצאת ידי המצוה וכבר יצא. ואם כן מה לי שמזיז למקום אחר?
ואף אם נאמר שכוונת מהרי"ו רק לומר לנו דין לכתחילה דבודאי כבר יצא ידי חובה אבל לכתחילה צריך להישאר במקום אחד,
גם זה קשה לי, דאם הדליק על השולחן ורוצה להעביר את המנורה לצד השני של השולחן, באופן ששני המקומות שעל השולחן שווים בכשרותם להדליק שמה, מדוע צריכה המנורה להיות כל החצי שעה במקום אחד בדוקא? מה איכפת לן שהזיזה לצד שני של השולחן וממשיכה לדלוק שם? האם זה מחסיר את הדין שהדלקה עושה מצוה?

הדבר מצוי הרבה כשמדליקים כמה יהודים על שולחן אחד וקשה להגיע לחנוכיה שנמצאת עמוק יותר, ומה שעושים רבים שמזיזים החנוכיה הדולקת לסוף ומביאים את החנוכיה שעדיין לא הדליקו בה לקדימה כדי שיוכל המדליק להדליק בקלות.
לפי המהרי"ו הנ"ל, לא יפה הם עושים.

עי' שו"ע תרע"ה שפוסקים ג"כ הטעם דהרואה אומר לצורכו אדלקה ועיי"ש במ"ב

עי' שבת כא: ברש"י דלמ"ד הדלקה עושה מצווה הדליק בפנים והוציא לחוץ לא יצא הואיל ולא הדליק במקום חיובא
ועי' שו"ע דפסק דלא יצא משום דהרואה אומר ומג"א שם

ומבואר דאילולא טעמים אלו יצא אף שהזיז הנרות ממקום ההדלקה

לפי זה בתוך הבית מצד אחד של השולחן לצד שני, אין בעיה.

אמנם יש לעיין בהא דהרואה אומר לצורכו הדליק אם זה שייך בחנוכיות שלנו שכל אחד רואה שזה של חנוכה ועוד שבזמנינו שאף אחד לא לוקח פמוט עם נר להאיר, וממילא לא שייך חשש זה כלל.

העיר לי מישהו שהדין הוא מצד שמא יכבו הנרות.

גבי נרות שבת יש לנידון זה מאותה סוגיא של הדלקה עושה מצווה, ראה להלן

הג"ה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף י
וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין, (מח) כג לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר (מרדכי פ' ב"מ).

משנה ברורה סימן רסג
(מח) לא וכו' - היינו [נג] שאסור להדליק במקום שאין משתמשין בו ולהניח הנר במקום שמשתמשין בו משום דקי"ל הדלקה עושה מצוה וכיון שהדליק במקום שאין משתמשין בו שאינו מקום חיובא לא מהני הדלקתו כלום אף שמניח אח"כ במקום חיובא [נד] וצריך לכבות ולחזור ולהדליק אבל אם הדליק בבית במקום שמשתמשין בו מותר לטלטלם אח"כ ולהניח במקום אחר דכל הבית הוי מקומם. והלבוש מחמיר אף בזה [נה] ובמקום הצורך יש להקל.


ויש לבדוק מהו טעמיה של הלבוש דמחמיר

גם בנר שבת יש דין של הדלקה עושה מצוה?


הרי נר של שבת הוא בשביל שלום בית ומה לי ענין ההדלקה?

כך כתוב במשנ"ב שהבאתי ונראה לי שהב"ח כתב כן להדיא בהלכות חנוכה בנפק"מ בין ב' הטעמים שהביא מדוע כתב הטור שהחיסרון בהדליק בפנים והוציא לחוץ הוא משום הרואה אומר דהנפק"מ היא בשבת עיי"ש.