'
והמהדרין – נר לכל אחד'
יצחק ברוך רוזנבלום | כ"ו כסלו ה'תשע"ב
אם תתפרש תיבת 'מהדרין' במובן הדר ונוי, כי אז המהדרין המדליקים נר לכל אחד ואחד כוונתם להנאות את נר הבית בריבוי אורה. כך אכן פירש הרמב"ם (הל' חנוכה ד, א: "והמהדר את המצוה…"), ולפיכך פירש הגמרא בנרו של בעל-הבית המתרבה בנרות ההידור. לוּ ידליק כל אחד נרותיו בנפרד, כי אז לא יֵחָשבוּ נרותיו כמהדרות ומפארות את נרו של בעל-הבית הרחוק מהם (ראה חידושי מרן רי"ז הלוי שם).
ואולם, אם תתפרש תיבת 'מהדרין' במובן חיזור וחיפוש, כי אז המהדרין המדליקים נר לכל אחד ואחד אין כוונתם ל'הידור-מצוה' שבכל מקום, כי אם לחיזור וחיפוש וביקוש המצוות אף באופנים שלא נתחייבו בהם. כאשר ביסודה, הלכת נר חנוכה פוטרתם מן ההדלקה, כי מצות חנוכה נר איש וביתו, מבקשים הם שלא לצאת ידי חובתם בנרותיו של בעל-הבית (שו"ת רבי עקיבא איגר, תנינא, סימן יג; שו"ת כתב סופר, אורח-חיים, סימן קלה; פרי מגדים, סימן תרע"א, אשל אברהם א), להפריד עצמם מחבילת הבית ולהתחייב בהדלקה בפני עצמם. כך פירש רש"י (שבת כא, ב: "והמהדרין אחר המצוות…"), ומכאן מוצא למנהג אשכנז שבהגהת רמ"א שכל אחד מדליק לעצמו ומברך לעצמו.
לוּ היתה הדלקתם הידור-מצוה לנר הבית, כי אז לא ניתן להבין כיצד מהדר נֵרָם את הנר שנתכוונו שלא לצאת בו. גם לא יובן כיצד מהדר אכסנאי נשוי להדליק לעצמו במקומו, נוסף על הנר הדולק לו בביתו (שו"ת מהרי"ל, סימן קנ"ו, הובא בבית-יוסף, סימן תרע"ז בשם תרומת הדשן, ובדרכי משה שם, סעיף ב), בעוד אין נר זה מהדר לא את נרו שלו שבמדינת-הים ולא את נרו של הבית שאינו נחשב מבניו.
אם נר לכל אחד ואחד משמעו הידור בריבוי נרות, הרי נשים וטף במשמע והכל בכלל, ועל כן לא חילק הרמב"ם בין בני הבית. מה שאין כן אם אלו המהדרין מחזרים אחר המצוות ומבקשים להתחייב בהן, יש לקבל הטעם ש"אשתו כגופו" (משנה ברורה, סימן תרע"א, ס"ק ט) ולהבין מדוע אין הקטנות מהדרות ומתחנכות לחזר אחר מצוה שתתבטל לכשתינשאנה.
לעצם המושג 'מהדרין', ראה עוד במאמרו הנפלא של הגרא"ד אויערבאך שליט"א, רב ואב"ד טבריה, בקובץ מוריה גליון רסה-רסו, כסלו תש"ס.