במה דברים אמורים - בארכיון של הספריה במנטובה מצאתי דף מודפס, שהוא "סדר (הסהכמה)[ההסכמה] אשר הסכימו אנשי הועד קטון ממנטובה ישמרם האל".
"על עסקי מלבושי ותכשיטי האנשים והנשים ועל עסק הצחוקות והדורונות והמשתאות".
בה נמצא רשימה ארוכה של תקנות שונות בענינים הנ"ל, "שימשכו שמנה שנים רצופות שתחלינה ראש חודש אדר שני תסד", אשר עליו חתמו רבי יהודה ב"ר אליעזר בריאל (ת"ג-תפ"ב) אבד"ק מנטובה ומגדולי רבני איטליה בדורו, ורבי יוסף ברוך הרופא קזיס (בן רבי משה קזיס) מרבני מנטובה.
בקטע האחרון - בה האריכו לאסור כל מיני צחוק, בין לאנשים ובין לנשים, התירו זאת בימי החנוכה וכדו' - אבל רק לנשים.
וז"ל שם:
"...לכן הננו אוסרים בין לאנשים בין לנשים... כל מין צחוק שבעולם בכל עת ובכל זמן, אלא שלנשים לא אסרנו לצחוק בימי חול המועד של פסח וסוכות ושמונת ימי חנוכה ושני ימי הפורים וי"ד שבאדר ראשון, אמנם חוץ מהזמנים האלו האסור שוה לאנשים ולנשים".
הנה דבריהם ברור מללו, להתיר בחנוכה וכדו', רק לנשים.
[ראה במאמרו של רי"ג הנ"ל, עמ' ג ד"ה משחקי קלפים, שכד נדייק הלשון נראה ג"כ שזולת בחוה"מ ובחג החנוכה קאי על הנשים, ודו"ק].