פורום אוצר החכמה

כידוע המהלך בספרי זמננו, להבחין בין הסבר רש"י "המהדרין -אחר המצוות", מלשון ארמי, מחזרין, ולעומתו הרמב"ם "המהדרין את המצוות" מלשון הקודש, הידור.
אלא שברש"י על הרי"ף מפורש "מהדרין מצוות", וכן הוא בגירסאות ישנות של התלמוד, כמו דפוס ונציה ר"פ ועוד הרבה, וכבר העירו על זה גם בהגהות עוז והדר.
מנין לקחו בדפוס וילנה, האלמנה והאחים ראם, לשון זו ברש"י "מהדרין אחר המצוות"? יש כת"י של רש"י שכך כתוב שם, או שזהו ט"ס?

לא ידוע לי מה הגירסה נכונה פה אבל יש לדעת שלרש״י מוסג כזה של מחזיר אחר מצות עיין שבת קנו ע״א ורש״י ד״ה חזרן.

מקבילות לכך אפשר לראות בחילוקי דעות בפי' המלות 'הדרן עלך' עי' ס' התשבי שפי' מל' חזרה ולעומתו פי' בס' החיים מל' הידור. ויש הרבה מה לדבר בזה ואכ"מ.

בכל הכת"י של רש"י הגרסא והמהדרין את המצוה (למעט כת"י אחד שבו הגרסא והמחבבין את המצוה, ובכ"י וטיקן 127 הגרסא ומהדרין את המצוה (כנראה בטעות), ראה קישור - לאחר הכניסה יש להקיש על ה"הבא" והד"ה הנ"ל נמצא בשורה השלישית מלמעלה).
http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/ ... index=2&k=

אולם אין זו המצאה של דפוס וילנא, נדפס כן כבר בדפוס אמסטרדם תע"ה ומשם הועתקו בכל הדפוסים (כנראה החליפו את תיבת את ל-אח')
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42055&st=&pgnum=373&hilite=

על המהדורה ההיא ראה במאמר הדפסת התלמוד
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38519&st=&pgnum=346

יישר כח על התשובה הברורה,
וא"כ יוצא שבלי ספק, ע"פ רוב ככל כת"י, ודפוסי תלמוד ראשונים, רש"י גם נוקט שהוא הידור מצוה, ולא חיזור,
ולא כשגור כיום אצל לומדי התורה וספרי זמננו.