שמעתי מר"י אחד שליט"א הארה נפלאה ואמרתי יאותו לאורו אף חכמי ביהמ"ד
הנה מדליקין אנו בבין השמשות ויש להתבונן על מה באה שעה זו להיות מיוחדת להיות מדליקין בה בדייקא
[והרי אין הענין בזה כשאר עניני המועדים שדינם מתחיל בלילה שהרי לא אמרו בגמ' שיהא הדין בלילה ונדע שהוא ככל ליל מועד אלא גדרו בו ענין כליון הרגל מן השוק ועוד]
והביא מד' הגמ' המפו' וכבר שאל בן דמא את ר"י כגון אני שלמדתי את כל התורה כולה מהו שאלמד בחכמה יוונית א"ל בזמן שהוא לא יום ולא לילה שנא' והגית
ואמר לפרש לפ"ז דזהו הענין שמדליקין בבין השמשות שהוא זמן שאינו יום ואינו לילה כי הרי כל ענין הימים האלו הוא להודות ולהלל על הניסים והנפלאות שנעשו לכהני בית חשמונאי בנצחונם על מלכות יוון הרשעה ולזה מדליק בזמן הזה דייקא להורות כי אף בזמן שכביכול היה שייך בו לימוד החכמה היונית הוא בדוקא הזמן להורות כי מופקעים אנו מהם ונצחנום