פורום אוצר החכמה

זוהי הרי הערה בהל' קדוש ה' שכל מה שמצאנו בדיני מסירות נפש הוא לא לעבור על עבירות
אך לצאת למלחמה אקטיבית לא מצאנו.
זכורני שמצאתי לר' דוב לנדו שדן בזה אך לא זוכר היכן.
אבקש לעזרה בזה וכן לשאר מ"מ שדנים בזה.
תודה.

אכן בהלכות קידוש השם אין זה מופיע, אך בהלכות מלחמות פשוט שיוצאים למלחמה על כגון דא, להרחיב ארץ ה’ ומקום עבדיו, ובגמרא ריש ברכות משמע שיוצאים עבור שלל וצ”ע, וגדולה מזו מצאנו ברמב”ם שיוצאים למלחמה כדי להגדיל שמו של מלך ישראל, לא כ”ש להרבות כבוד שמים.

השאלה הגדולה היא לא על עצם המלחמה, אלא על זה שבכלל לא היה להם סיכוי בדרך הטבע.

הווי אומר: ממה נפשך - אם האמינו בנס, אז יבוא הנס מכל מקום גם ללא מלחמה. ואם חיפשו דרך טבעית, הרי לא היתה כזאת שהרי היו מעטים וחלשים וכו'.

וראה מה שביאר בזה בלקוטי שיחות חלק ל"ה ע' 173.

אליסף כתב:זכורני שמצאתי לר' דוב לנדו שדן בזה אך לא זוכר היכן.

הבאתי כאן.

יעויין במאמר "אומר אני מעשי למלך" להגר"א וסרמן [סימן י' בדוגמאות לביאורי אגדות ע"ד הפשט בסוף קובץ הערות ליבמות], אותיות ח-ט.

דרומי כתב:השאלה הגדולה היא לא על עצם המלחמה, אלא על זה שבכלל לא היה להם סיכוי בדרך הטבע.

הווי אומר: ממה נפשך - אם האמינו בנס, אז יבוא הנס מכל מקום גם ללא מלחמה. ואם חיפשו דרך טבעית, הרי לא היתה כזאת שהרי היו מעטים וחלשים וכו'.

הקושיא איננה מובנת לי.

הרי ראו שהנס לא בא מכל מקום והקב”ה נותן לזדים כח לשלוט בהם, וכי היה להם לשבת בחיבוק ידיים ולראות כבלע זדים את הקודש?

וראה במדרש ’מה רבו’ פסיקתא דחנוכה, הנקרא ג”כ מדרש מעשה חנוכה (אחד מהנוסחאות) שבני ישראל היתה דעתם לחכות לעזרה מהפרסים שמרדו ביוון, וכך ינצחו את היוונים בדרך הטבע, אולם חשמונאי התנגד לכך, ואמר למתתיה שאין לסמוך על זרוע בשר אלא לבטוח בה’.

וכעין זה מצאנו כשיצא דוד נגד גלית, וכי היה לו לשבת בצד ולומר יבא הנס מכל מקום? אדרבה יצא ושם נפשו בכפו עבור כבוד שמים, וה’ היה בעזרו.

עושה חדשות כתב:

אליסף כתב:זכורני שמצאתי לר' דוב לנדו שדן בזה אך לא זוכר היכן.

הבאתי כאן.

תודה כפולה
על ההעלאה ועל ההפנייה