הלא לאלוקים פתרונים
מנהג עתיק יומין מימים ימימה בישראל ומנהג ישראל תורה – שבחג החנוכה יותר משאר ימים טובים מרבים בפלפולים וחידות ובחידושים. ועוד יש בחג החנוכה שנהגו גם לשחק במשחק הסביבון, ומקורות לכך איתא בספרים הק', ועוד משחקים, עי' ביה"ל בריש הל' חנוכה, ואכ"מ. ובאמת יש לעיין מדוע בחג זה דוקא נוהגים בדברים אלו הלא דבר הוא. ולאחר קצת עיון בדבר, ראיתי שבספרי רושמי הקורות כותבים על כך, שבעוד שבספרי המנהגים שהשתדלו לתת טעם לכל מנהג ומנהג, לא מצאו טעם מספיק למנהג הזה, שנהגו בתפוצות ישראל לשעשע את נפשות הצעירים, אם במיני משחקים, ואם בשעשועי חידות וחידודים דוקא בימי החנוכה. ואולי אפשר ליתן טעם לכך על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' חנוכה (פרק ד') וז"ל: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק, עכ"ל. ולפי שמצוה זו חביבה רצו לחבבה על צעירי הצאן בחידודים ופלפולים.
בספר לקט יושר (לרבי יוסף בן משה, נולד בשנת ה"א קפ"ג (1423) בהוכשטט, למד אצל מהר"י וויל ועוד רבנים, אך רבו המובהק היה ר' ישראל איסרלין. בעל ה'תרומת הדשן'. ) כותב בהלכות חנוכה: (חלק א', אורח חיים עמוד קנג' ענין א') בכל חנוכה עשה (רבו) קטפות (חידודים – חידות. והלשון הזה אנו מוצאים גם בשו"ת מהר"מ מינץ סי' מג') ומקצת בחורים, מן הסוגיא שלמדו תוס' על חנוכה, ולפעמים על דברים אחרים, ואכתוב מקצתם מה שנשאר בידי. ומביא שם הלקט יושר כמה חידות שנאמרו שם בישיבה, חלקם ממס' גיטין, ופתרונם בהלכות חנוכה. (כנראה שבאותו הזמן למדו בישיבה מס' גיטין). וחלקם בהלכות חנוכה.
א. המביא גט ממדינת הים – צריך עוד אחד שיהא מקויים.
תשובה = גט בגימטריא 12, הים בגימטריא 55. המביא גט ממדינת הים, היינו המוציא 12 ממספר של 55 יקבל תוצאה של 43, הוסף לזאת עוד 'אחד' והתוצאה תהיה 44 – ואלו הם מספר הנרות עם השמשים שמדליקים בחנוכה.
ב. שלשה גיטין כדתנן (גיטין פו' ע"א) אסורין מדרבנן.
תשובה = כשתספור ג' פעמים המנין 'גט', יעלה בידך המספר ל"ו, סך נרות החנוכה שאסור להשתמש לאורן.
ג. עבד נופל – להעלותו נזקקין למו. ואילו האדון כי יפול – אין איש בא להקימו.
תשובה = עבד הוא השמש כשנכבה צריך לחזור ולהדליקו, ואילו האדון שהם הנרות עצמם אם נכבו אין צורך להדליקם 'כבתה אין זקוק לה'.
ד. נזקקין לעבד שהוא מכור לשרת, ובמיתת האדון יוצא לחירות.
תשובה = כל זמן שהנרות שהם האדון דולקים צריך שהשמש שהוא העבד ידלק, אך במיתת האדון דהיינו כשנכבו הנרות גם העבד השמש יוצא לחירות ואפשר לכבותו.
חידה לחנוכה מפרשיות 'וישב מקץ' מספר מגדיל ישועות מלכו (לרבי אברהם שמחה הארוויטץ, אבד"ק בארניב, אות ל')
קח מציאת יוסף, אל בגדי יוסף, ומחיר יוסף אל תוספת יוסף, ותמצא חנוכה
תשובה = מציאת יוסף – חן, כמש"כ (בראשית לט' ד'): וימצא יוסף חן. בגדי יוסף – שש, כמש"כ (בראשית מא' מב' - שש זה ו'): וילבש אותו בגדי שש. מחיר יוסף הוא כ' כסף, כמ"ש (שם לז' כח'): וימכרו את יוסף לישמעלים בעשרים כסף. אל תוספת יוסף, הוא אות ה' שניתוסף על שמו, כמש"כ (תהלים פא' ו'): עדות ביהוסף שמו וגו'. תמצא אותיות חנוכה.
חידה לחנוכה מהרב"צ מבאבוב הי"ד
קלמן כהן, עשיר מלוי, עני מישראל, זה נר חנוכה (ל"ו נרות)
תשובה = האות הקלה (דהיינו הכי קטנה בגימטריא) מן 'כהן' היא 'ה'. העשיר מלוי היא ל' (האות הכי גדולה בגימטריא במילה לוי). עני מישראל היא א'. היינו אותיות 'הלא' שבגימטריא ל"ו, מספר הנרות שמדליקים בחנוכה. (מובא בספר אורות חיים). [נכתב בס''ד ע''י א. פלשניצקי]
אשמח לדעת באמת מדוע דוקא בחנוכה נהגו עם החידות והמשחקים, וכמובן עוד חידות.