מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

18 ימי חג בניצחון החשמונאים. מיקוד שונה.

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יהודהא
הודעות: 1533
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

18 ימי חג בניצחון החשמונאים. מיקוד שונה.

הודעהעל ידי יהודהא » ש' דצמבר 24, 2022 10:27 pm

איך 18 ? פשוט 8 ימי החנוכה , ועוד-
10 ימי שמחה שהתפרסו לאורך השנה - ובהם נאסר להתענות בשל הסיבות דלהלן - מפורטים במגילת תענית [שבטלה].

אז איך ? איך אפשר להעלות דעה- שחזל התעלמו \ העלימו את ניצונות החשמונאים וכו, !
ולהלן הפירוט של הימים והסיבות :

אייר
1. ז' - חנוכת שור[ חומת] ירושלם - דלא למספד;
כשפרצוהו מלכי יון וגדרוהו בית חשמונאי...אותו היום עשאוהו יום טוב:

2. כ"ג - נפקו בני חקרא (מקרא) מירושלם;
.. [זה הוא מקום הקראין‏ עכשיו- תוספת מימי הגאונים] שהיו מצרים לבני ירושלם ולא היו ישראל יכולין לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. וכשגברה בית חשמונאי הגלו אותם משם ואותו היום שעקרום‏ עשאוהו יום טוב.
חקרא זו היתה מבוצרת מאוד ,ולא יכלו לכובשה משך ימים רבים , והיו למכשול לישראל כנל. מיקומו בירושלים הוא אחד מנקודות המחלוקות הגדולות בארכיאולוגיה. כיום מנסים לאתרו בחניון גבעתי בסמוך לעיר דוד.

3. כ"ז - אתנטילו כלילאי מיהודה וירושלם.
שבימי מלכות יון .. וכותבין על מצחו של שור ועל מצחו של חמור שאין לבעליהם חלק באלהי ישראל, ... וכשגברה יד בני חשמונאי בטלום. ויום שבטלום עשאוהו יום טוב.

סיון
4. ט"ו - גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתה (שונאי ישראל);
גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא.
ואף הם היו לישראל יתד רעה בימי יונים ... וכיון שנתחייבו גלות, גברה ידם של בית חשמונאי והגלו אותם. ואותו היום עשאוהו יום טוב

אב
5. כ"ד - תבנא לדיננא (חזרו לדין ישראל).
בימי מלכות יון היו דנין בדיני הגוים, וכשגברה ידם של בית חשמונאי בטלום, חזרו לדון בדיני ישראל - ואותו היום עשאוהו יום טוב.

אלול
6. י"ז - נפקו\ איתנטילו רומאי מיהודה וירושלם;
..היו מצרים להם מלכי יון היו מושיבין קסטריאות בעירות להיות מענין את הכלות ואחר כך היו נשואות לבעליהן ומנעו את ישראל שלא לשמח עם נשותיהם לקים מה שנאמר אשה תארש ואיש אחר ישכבנה ..ו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב.

תשרי
7. ג' - איתנטלית אדכרתא מן שטריא (שלא להזכיר שם שמים בשטרות).
מפני שגזרה מלכות יון .. ואמרו להם כפרו במלכות שמים ..וכשתקפה יד בית חשמונאי התקינו שיהו כותבין שם שמים בשטרות ו..וכששמעו חכמים בדבר אמרו.. למחר זה פורע את חובו וקורע את שטרו ונמצא שם שמים מוטל באשפה ובטלום ואותו היום עשאוהו יום טוב.

מרחשון
8. כ"ג - איסתתר סורינה מן עזרתא (נסתר הסורג שבנו היונים אצל העזרה שהכניסו בו זונות);.
....מפני שבנו היוונים [ גוים ] מקום בעזרה, והיו מעמידים בתוכו אבנים טובות שיהיו מונחות עד שיבא אליהו ויעיד עליהן אם טמאות ואם טהורות הן, ונמנו עליהם [חשמונאיםה]וגנזו אותן. ובאותו יום שגנזו עשאוהו יום טוב. בדומה לאבני המזבח במשניו מידות .

כסלו
9. ג' - איתנטלו סימואתה (ע"ז ?) מן דדתא ( סמלים\ אוצרות שבנו היונים בעזרה);
מפני שבנו סימואות סימואות בעזרה, וכשגברה יד בית חשמונאים בטלום והוציאום משם, ובאותו יום שבטלום עשאוהו יום טוב.

אדר
10. י"ג - יום נקנור;
אמרו, נקנור אחד מאפרכים של מלכי יון היה.. ומחרף ומגדף ומנאץ, ואומר מתי תיפול בידי ואהרוס את המגדל הזה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, נכנסו לחילות שלו, והיו הורגין .., וחתכו את ראשו ו.. ותלאוהו נגד ירושלים, ו.. ובאותו היום שעשו לו כך עשאוהו יום טוב.

אז קיבלנו תירוץ גם על -
ולא רק זו . אלא בחידא מביא בשם ר יוסף בן סמון זל הנימוק שעקב הפירוט במגילת תענית שכתיבתה קדומה לכל התושב"ע, אפשר שהיא הסיבה שאין מסכת על חנוכה . שכן היא המקור והכול מסתמך עליה - כולל הגמרות הדנים בכך. ומכאן גם הסיבה שכינוה "מגילת" כמו אסתר , ולא משנה או מסכת המאוחרים יותר.
ואלו דברי רשי בתענית טז ע"ב :מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אע"פ שלא היו כותבין הלכות,והיינו דקתני - כל הכתוב במגילת תענית כאילו היה מקרא-. וכך כתב גם בספר חידושי בר נחמני "..כי מגילת תענית היא כמעט כמקרא וכוחה גדול מהמשנה ..ולכן לא הוצרך רבי הקדוש לשנותם. ורק אחרי שפסקו ללמוד מגילת תענית -וכדי לברר פרטיה הוצרכו לכותבם בגמרא.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ב' דצמבר 26, 2022 11:56 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1533
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: 18 ימי חג בניצחון החשמונאים על היוונים.

הודעהעל ידי יהודהא » ש' דצמבר 24, 2022 11:50 pm

חלק ב'
מיקוד שונה -

דיונים רבים עלו על מרכזיותם של נס השמן או ניצחון החשמונאים בחנוכה .
אבל מיעוט הדיונים על מקומו הרחב של נס "חנוכת המזבח " מעלים תמיהות !
שהרי שם החג - אינו חג האורים כדברי י,ב,מ , אלא חנוכה, או בלשון מגילת תענית "חנוכתא".

ןכל זה למה ?
* מה מקור המילה חנוכה " בתנך ? "חנוכת המזבח" , זאת חנוכת המזבח..
* ומעוז צור מה אנו מזמרים ..אז אגמור בשיר מזמור - חנוכת המזבח..
* המהרשא בשבת כא מסביר שנקרא חנוכה על שם - חנוכת המזבח-. כאשר גנזו את אבניו שחוללו ובנו חדש.
אור זרוע ח"ב שכא "לפיכך נקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח שנסתר ובנאוהו.
* ומהי קריאת התורה בחנוכה ? לא בהעלותך את הנרות! אלא חנוכת המשכן והמזבח, וכך כתוב ברשי במגילה ל,ב. כמו במשכן.
שקריאה זו נקבעה משום שבמקדש התשמונאים חנכו את המזבח .
* י,ב,מ, "ויהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקרבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים..". [ כשלעצמו מקור שניתן לפקפק].
* גם בספר חשמונאים א,ד. שמונה ימים חגגו את חנוכת המזבח".. קבעו לחגוג את ימי חנוכת המזבח במועדם בכל שנה ושנה שמונה ימים..[לאו דווקא מקור מוסמך]

אבל מעל כל אלה הבה נתבונן מה עולה לנו מחזרה למקורות בחזל ?
* בפסיקתא רבתי ב, מביא רשימה של 7 חנוכות מזבח במקדש ..בבית1, בבית 2 ,ובימי החשמונאים .. דהיינו זה מהותו של השם חנוכה.

*נשוב למגילת תענית , שהרי היא המקור . ומה כתוב בה ?
בקטע הבא יש לנו כותרת ופתיחה. ובהמשך פירוט לשלושה מהלכות חנוכה: 8 ימים, ולא למספד. הדלקת נרות . אמירת ההלל.

בעשרין וחמשה ביה יום חנוכה תמניא יומין, דלא למספד בהון.
שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד. ונעשה בו נס והדליקו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים.

[ מפורש ובמילים ברורות :נס חנוכה השמן שדלק 8 ימים וע"כ קבעוהו לשמונה ימים.
כל הדברים הנוספים הם תוספת לעיקר .
העיקר כן . אבל מההמשך נראה שגם חנוכת המזבח היה לו תפקיד מרכזי מאוד בקביעת השמונה ימים.
הבה נקרא הלאה.]

ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים ?
והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעה ימים, שנאמר (ויקרא ח, לג): "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'", ואומר: (במדבר ז, יב): "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ וְגוֹ'", ובשביעי הקריב אפרים.
וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה, שלא עשה אלא שבעת ימים, שנאמר: (דה"ב ז, ט): "כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים".
מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים ?
אלא – בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ובנו את המזבח, ושׂדוהו בשׂיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים.

[ מרכזיותו של חנוכת המזבח שהוצרך ל 8 ימים. מנוסחת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים : לצרכי טהרה - משך 8 ימים . אבל היא הסיבה השנייה.]

ומה ראו להדליק את הנרות ?
אלא, בימי מלכות יון שנכנסו בית חשמונאי להיכל שבעה שפודין של ברזל בידם וחפום בַּעַץ והדליקו בהם את המנורה.
[כאן יש כבר קושי - לנאמר לעיל , ודנים בכך כדי ליישבו, ומ"מ אינו יכול לבטל את הכותרת הפותחת "על נס השמן".אגב כאן מופיע הסבר לשבעה ימים, ואפשר כפי שהסבירו שהם תוספת ליום הראשון שהיה על חנוכת המזבח. וביחד 8 ימים ]

ומה ראו לגמור בהם את הלל ?
ללמדך, שכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה לישראל, היו מקדימין לפניו בהלל בשירה ובשבח ובהודאה. כענין שנאמר: (עזרא ג, יא): "וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב וגו' [כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַיהוָה עַל הוּסַד בֵּית ה']".

נסכם :
* חנוכת המזבח הוא שהעניק את השם לחג,
*קריאת התורה - אמור להזכיר מרכזיותו של נס זה.
* 8 ימים נקבעו הן על נס השמן והן על חנוכת המזבח.
*ובכל זאת - דומה שנס השמן דחק את פרסומו של חנוכת המזבח , ומיעט את רישומו על חג החנוכה.





*

יהודהא
הודעות: 1533
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: 18 ימי חג בניצחון החשמונאים. מיקוד שונה.

הודעהעל ידי יהודהא » ב' דצמבר 26, 2022 12:37 pm

הרחבה לחלק א.
מעשרה - לחמישה עשר !? ובסה"כ 23.

יש המוצאים במגילת תענית ימי יו"ט ושמחה נוספים על הנאמר לעיל, והם:
1. טז באדר- התחלת בנין החומה בירושלים.
2. יד סיוון - על כיבוש קיסריה .
3. כב אלול - על הריגת המתיוונים.
4. כה חשוון - על כיוש העיר שומרון.
5. כח שבט - על הסתלקות אנטיוכוס מירושלים.
ובסה"כ 15 ימי שמחה והודאה נוספים על חנוכה שתיקנו החשמונאים \ או על מעשי החשמונאים.

הרחבה לחלק ב.
כהמשך לבירור - ריבוי ומשמעות הניסים של חנוכה .

. . .אמנם היו שראו במקורות שונים של חזל ובמפרשים, הדגשים שונים השפעות שונות ומשקל שונה לכל אחד מהניסים שהיו בחנוכה.
ויש שהבינו בלשון הרמבם [חנוכה פ"ג] ומקופיא כך משמע גם בתוספתא לעיל , וכן במגילת תענית " חנוכת בית חשמונאי לדורות,ולמה היא נוהגת לדורות ?[משא"כ בחנוכת המשכן וחנוכת מקדש שלמה] אלא שעשאוה בצאתם לרווחה ואמרו בה הלל והודאה".

שהשמחה וההודאה הם על הניצחון וחנוכת נמזבח וחדא הם , והם שלבים ומשולבים בהחזרת העבודה למקדש.
ונס פך השמן שגם הוא נס [וכבר הקשו שלכאורה- נס תמידי גדול ממנו היה הנר המערבי שלא כבה וכו]עיקר השפעתו היתה על קביעת ימי החג לשמונה ימים . ןעל האופן = הדלקת הנרות, שדרכו ובאמצעותו מציינים את החג. ולא -אין בכך כל קושי . שהרי -
כך גם בפורים יש את ההודאה עי קריאת המגילה. ויש משלוח מנות ומתנות לאביונים וכו המציינים את האופן ודרך חגיגת הפורים.

ג. תגובה של י,פ.
מאמר יפה שהופיע בקובץ 'מוריה' מאת הרב אהרן גולבנציץ זצ''ל שחקר ומצא שישנם בנוסח 'על הניסים' סה''כ כ 15 הודאות שונות, ומצא שבמגילת תענית מובאים כ 15 גזירות שגזרו מלכות יון על ישראל,
ולכן היות ומגילת תענית בעיקרה נתבטלה אך מאחר שנס חנוכה נשארה ממנה לכן רצו לכלול בה הודאה על כל אותם גזירות של מלכות יון, וביאר שם באריכות כיצד כל הודאה בעל הניסים עומדת כנגד גזירה מסויימת של מלכות יון.
, ומעניין כיצד הוא מסתדר עם דבריך שהיו 18 גזירות, אולי חלקם ניתן לכלול באותה גזירה, או שאולי בחלקם יש נוסחאות שונות.

תשובתי:
חנוכה הוא כחג אחד, ובאם נצרף את ימי החג הנוספים כפי שיש בהרחבה לחלק א' הרי יש כאן התאמה .
ותודה על דבריך


חזור אל “חנוכה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים