איך 18 ? פשוט 8 ימי החנוכה , ועוד-
10 ימי שמחה שהתפרסו לאורך השנה - ובהם נאסר להתענות בשל הסיבות דלהלן - מפורטים במגילת תענית [שבטלה].
אז איך ? איך אפשר להעלות דעה- שחזל התעלמו \ העלימו את ניצונות החשמונאים וכו, !
ולהלן הפירוט של הימים והסיבות :
אייר
1. ז' - חנוכת שור[ חומת] ירושלם - דלא למספד;
כשפרצוהו מלכי יון וגדרוהו בית חשמונאי...אותו היום עשאוהו יום טוב:
2. כ"ג - נפקו בני חקרא (מקרא) מירושלם;
.. [זה הוא מקום הקראין עכשיו- תוספת מימי הגאונים] שהיו מצרים לבני ירושלם ולא היו ישראל יכולין לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. וכשגברה בית חשמונאי הגלו אותם משם ואותו היום שעקרום עשאוהו יום טוב.
חקרא זו היתה מבוצרת מאוד ,ולא יכלו לכובשה משך ימים רבים , והיו למכשול לישראל כנל. מיקומו בירושלים הוא אחד מנקודות המחלוקות הגדולות בארכיאולוגיה. כיום מנסים לאתרו בחניון גבעתי בסמוך לעיר דוד.
3. כ"ז - אתנטילו כלילאי מיהודה וירושלם.
שבימי מלכות יון .. וכותבין על מצחו של שור ועל מצחו של חמור שאין לבעליהם חלק באלהי ישראל, ... וכשגברה יד בני חשמונאי בטלום. ויום שבטלום עשאוהו יום טוב.
סיון
4. ט"ו - גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתה (שונאי ישראל);
גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא.
ואף הם היו לישראל יתד רעה בימי יונים ... וכיון שנתחייבו גלות, גברה ידם של בית חשמונאי והגלו אותם. ואותו היום עשאוהו יום טוב
אב
5. כ"ד - תבנא לדיננא (חזרו לדין ישראל).
בימי מלכות יון היו דנין בדיני הגוים, וכשגברה ידם של בית חשמונאי בטלום, חזרו לדון בדיני ישראל - ואותו היום עשאוהו יום טוב.
אלול
6. י"ז - נפקו\ איתנטילו רומאי מיהודה וירושלם;
..היו מצרים להם מלכי יון היו מושיבין קסטריאות בעירות להיות מענין את הכלות ואחר כך היו נשואות לבעליהן ומנעו את ישראל שלא לשמח עם נשותיהם לקים מה שנאמר אשה תארש ואיש אחר ישכבנה ..ו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב.
תשרי
7. ג' - איתנטלית אדכרתא מן שטריא (שלא להזכיר שם שמים בשטרות).
מפני שגזרה מלכות יון .. ואמרו להם כפרו במלכות שמים ..וכשתקפה יד בית חשמונאי התקינו שיהו כותבין שם שמים בשטרות ו..וכששמעו חכמים בדבר אמרו.. למחר זה פורע את חובו וקורע את שטרו ונמצא שם שמים מוטל באשפה ובטלום ואותו היום עשאוהו יום טוב.
מרחשון
8. כ"ג - איסתתר סורינה מן עזרתא (נסתר הסורג שבנו היונים אצל העזרה שהכניסו בו זונות);.
....מפני שבנו היוונים [ גוים ] מקום בעזרה, והיו מעמידים בתוכו אבנים טובות שיהיו מונחות עד שיבא אליהו ויעיד עליהן אם טמאות ואם טהורות הן, ונמנו עליהם [חשמונאיםה]וגנזו אותן. ובאותו יום שגנזו עשאוהו יום טוב. בדומה לאבני המזבח במשניו מידות .
כסלו
9. ג' - איתנטלו סימואתה (ע"ז ?) מן דדתא ( סמלים\ אוצרות שבנו היונים בעזרה);
מפני שבנו סימואות סימואות בעזרה, וכשגברה יד בית חשמונאים בטלום והוציאום משם, ובאותו יום שבטלום עשאוהו יום טוב.
אדר
10. י"ג - יום נקנור;
אמרו, נקנור אחד מאפרכים של מלכי יון היה.. ומחרף ומגדף ומנאץ, ואומר מתי תיפול בידי ואהרוס את המגדל הזה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, נכנסו לחילות שלו, והיו הורגין .., וחתכו את ראשו ו.. ותלאוהו נגד ירושלים, ו.. ובאותו היום שעשו לו כך עשאוהו יום טוב.
אז קיבלנו תירוץ גם על -
ולא רק זו . אלא בחידא מביא בשם ר יוסף בן סמון זל הנימוק שעקב הפירוט במגילת תענית שכתיבתה קדומה לכל התושב"ע, אפשר שהיא הסיבה שאין מסכת על חנוכה . שכן היא המקור והכול מסתמך עליה - כולל הגמרות הדנים בכך. ומכאן גם הסיבה שכינוה "מגילת" כמו אסתר , ולא משנה או מסכת המאוחרים יותר.
ואלו דברי רשי בתענית טז ע"ב :מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אע"פ שלא היו כותבין הלכות,והיינו דקתני - כל הכתוב במגילת תענית כאילו היה מקרא-. וכך כתב גם בספר חידושי בר נחמני "..כי מגילת תענית היא כמעט כמקרא וכוחה גדול מהמשנה ..ולכן לא הוצרך רבי הקדוש לשנותם. ורק אחרי שפסקו ללמוד מגילת תענית -וכדי לברר פרטיה הוצרכו לכותבם בגמרא.