הקדושה שבחולין. מזכך או משחית.
פורסם: ד' דצמבר 21, 2022 11:06 pm
. .אין חג שמדגיש את הניגודיות בין ירושלים ויוון, ובין היהדות לתרבות: הפילוסופיה האמנות הויזואלית :ציור ופיסול. תיטארון ומוסיקה וכו - כמו חג החנוכה . שנחגג לניצחון על היוונים ועל ההתיוונות.
והשאלה האם ההתנגדות היא טוטאלית וסופית ? או שמא ..?
ואולי אפילו ממידת החיוב יש בהן ?
א.
. . שהרי באם נרד לפרטים הרי מוסיקה והדר \ נוי ואפילו בגדי תפארת ומבנה המשכן \ והמקדש , מאמצים והשקעה נעשו בהם כדי לפארם – "זה אלי ואנווהו"..
ואולי במסגרת המלחמה בין האמונה והתורה לבין האליליות והחומריות, 'שטפו נהר' את הכול ללא הבחנה ? מכמה סיבות :
1.חלקןבשל התוכן, הן ממש ע"ז או תועבה.
2. חלקן בשל המקצוע ,– מקום סכנה, כי העוסקים בכך מסתכנים בשהותם סמוך למדרון תלול ומסוכן. ולמרות שיש בחלק מהדברים מצד עצמם, הצדקה וחיוב גם מצד הדת היהודית ,אבל בפועל ההיסטוריה הוכיחה שההתעסקות בכך גורמת לסחף מבשר רע , ובשל כך גם החלקים המותרים – נבלמו.
3.וחלקם -בגלל האנשים. כי בפועל האנשים העוסקים בכך, והמפורסמים שבהם ,הם בפועל תרבות אנשים חטאים. למרות שחלקם – מבחינת אישיותם הם דווקא בעלי שאר רוח, מחפשים את הרוחניות ואת הנשגב ,מאמינים בכך מתמתסרים לכך מעריצים ומקדישים את בחירתם. אולם יצרם הטעתם , " כי אותי עזבו מקור מים חיים -לחצוב להם בארות בארות נשברים". וכדי להתרחק מהם ומיצירותיהם דמשכא – נצטווינו לשים גדרות והרחקות.
וכבר הגדיר זאת הר ג, שלכן הגדירו חז"ל את מלכות יוון כזו ש"החשיכה עיניהם של ישראל " כאשר אדם רוקם אריג מרהיב ביופיו, אך אז משתמש בו כדי להסתיר את השמש מקור החיים, הדבר מעכיר את יופיו של האריג ומחייב אותנו לדחותו.
ב.
*ואז עולה השאלה , וכיום ? האם כאשר חדלו להיות ע"ז - הותרו דברים אלה. תמונות צילומים וציורים של אנשים חיות שמש וכוכבים נפוצים כמעט ללא הגבלות., [ בעבר רובו ככולו היה קשור לעז].
* והאם כאשר הציור הפך להיות מופשט \אבסטרקטי הוא מותר - ואולי גם חיובי שמביא לחוויות נפשיות נעלות מרוממות.
ו'מוסיקה' - הרי היא אמצעי לעורר הנבואה – ויש גם שירת הקודש של הלויים – זאת אומרת שיש בהם מעלות וחשיבות רבה בעבודת השם.
ורבו גם רבו הזמרים ויוצרי מוסיקה חרדים - ושירה נפלאה יוצאת מבית ויזניץ חבד בעלז ועוד.
ובגדים ,שעליהם נאמר בבגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם, במקדש שנעשו לכבוד ולתפארת .
ג.
ובחזל- שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים. [למהרשא במובן שלילי,] אבל בפשט וכך ברמבם לצד חיובי.
"ובספורנו בבראשית : "כל עץ נחמד למראה", משתמש במושג זה על מנת להסביר לנו את מטרת הבריאה הנאה – "משמח ומרחיב את הלב להכינו לקבלת השפע השכלי".
וגם בר צדוק הכהן " וכמו שאמרו (ברכות נ"ז ב) שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם וכו':
ומה שחכמים קוראים דעת הוא הדעת אותו יתברך שאנו מבקשים על זה בברכת אתה חונן, ודעת זה הוא מתרחב על ידי הרחבת גופניות בדירה נאה וכלים נאים, [דברי סופרים אות ח].
ואולם לגבי היופי האנושי הוא זה המעורר את היצרים האפלים ביותר , ואכן ההתעסקות בו היא אם כל חטאת,באם אינה במסגרת ובנתיב המאושר.
אבל גם בכך מצאנו מימרות חיוביות בחזל ומקורותינו.
ברכות דף ה עמוד ב הנאמר על ר יוחנן - ווי לשופרא דבלי בעפרא - .
ומעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה... נאה ביותר, אמר: "מה רבו מעשיך ה'. ומברכין זאת גם על אנשים וגם על בעלי חיים נאים.
ויש שמצאו בלשון הקֹדש שמונה מלים נרדפות ליופי, כמנין ימי חנוכה: המלים הן: שפר, יֹפי, טוב[רואי], פאר, נוי, הוד, הדר ו-חן.
ד.
ורגע, אבל מה זה בכלל יופי ?
של מוסיקה, אדריכלות, ציור, שקיעה ?השלימות האחדות שבשונות, הרמוניה מפליאה , מבנה שיש בו איזון, סימטריה, פרופורציה והתאמה בין מרכיביו השונים. ואתה שואף עוד ועוד ממנו ומנסה להשכין ולקבע את הנאצל הזה אותו אצלך - בנפשך .ובשפה יהודית : יד השם, טביעת הרושם של הבורא בבריאה. ושרק בנו בבני אדם טבע את היכולת להתפעל להתרגש מכך , ולברך : ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
כן רק לבני אדם !
אין בכל בעלי החיים, במי מהם - את היכולת להתלהב ולחוות את יופי השקיעה, את המפלים השוצפים וגועשים או את מראה שביל החלב ושלל הגלקסיות [קוסמוס פירושו – סדר]..ובוודאי לא את היופי שבמתמטיקה, וכפי כנאמר בברכה:
" להתנאות בהם בני אדם".
שהרי תכלית היופי הוא למשוך את האדם להעמיק בעולם: בבורא ובבריאה , לתוך מה שהיופי מסתיר.סובב כל עלמין - וממלא כל עלמין .
. .וברמבם : יסודיהתורה ב . בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" .תהלים מב ג.
ובהקדמה למשניות : וכן אם התעוררה עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, ובטיול בגנות ובבניינים נאים, ובישיבה עם צורות נאות, וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש, ...
ה. מעלה -מעלה.
. .אין להכחיש שחלק מהאומניות מעוררי נפש הן, מעדנות את ההרגשים, פותחות חסימות, והאדם חש התעלות רוחנית. וההתפעלות מהיופי נעוצה בהתפעלות מהשלמות. ובאם יתכנן את מעשיו – ימצא בהם שבילים וערוצים לחוש קירבה יתירה לבורא, ולהשתוקק לגרום לו נחת רוח במעשיו.
. .העוה"ז על חומריותו יתגמד , האגו יתאפס ,ושפלות רוח תמלאו, הרוח תגבר על הגשם, והנשמה תתעלה על הגוף. אם אסק שמיים שם אתה, ואציעה שאול הנך. ואתה חש שמישהוא מסתתר מאחורי ה”עולם” ההעלם - הזה! מאחורי כל היופי הזה מאחורי כל החכמה הזו!!! יש בעל לבירה ! ומשתוקקים אנו שיבוא ויציץ עלינו ויאמר לנו– אני בעל הבירה.
ולכן קשה לומר שהתורה רצתה שנאמר "מודר אני מהם " .
ו.
. .קשה לומר דברים מוחלטים בנושאים אלו ,ויש שיחמירו יותר או מעט , וכל אחד ינהג לפי רבותיו, אך מה שברור שניתן לראות היום יותר התעניינות ,יותר התעסקות, ויותר מודעות לאמנויות השונות - הכשרות ,גם ביהדות החרדית – מה שכמעט לא היה בעבר.
לסיכום-
. .היחס ליופי ביהדות הוא אמביוולנטי: לצד מעלתו הטבעית, יש גם את הסייג ממנו, כגורם שסחף ושמטבעו צפוי לסחוף, ועלול לעוות את דרכיו של האדם. ולהדיחו מהדת והמצוות..
. .ומהכינוי בתורה לבצלאל בן אורי בונה המשכן , "ואמלא אותו "רוח אלוקים" בחכמה ובתבונה ובדעת , שמות לא,ג. מעבר לסתרי תורה בפסוק ,יש כאן גם ללמדנו שחשובה האסטטיקה – אבל רק כאשר רוח אלוקים מפעמת בו. וכשמטרתו למשוך ולהביא את האדם אל - משכן השם. [ובאם זה רק להנאתו ולחוויה שבכך , האם זה רק מיותר או פסול ? שהרי בברכה אומרים " להתנאות בהם " ].
. . וכדי לוודא את המיקום הנכון בסולם הערכים היהודי שבו היופי הפנימי עולה לאין ערוך, על היופי החיצוני , לימדנו שלמה המלך כי "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל".
והשאלה האם ההתנגדות היא טוטאלית וסופית ? או שמא ..?
ואולי אפילו ממידת החיוב יש בהן ?
א.
. . שהרי באם נרד לפרטים הרי מוסיקה והדר \ נוי ואפילו בגדי תפארת ומבנה המשכן \ והמקדש , מאמצים והשקעה נעשו בהם כדי לפארם – "זה אלי ואנווהו"..
ואולי במסגרת המלחמה בין האמונה והתורה לבין האליליות והחומריות, 'שטפו נהר' את הכול ללא הבחנה ? מכמה סיבות :
1.חלקןבשל התוכן, הן ממש ע"ז או תועבה.
2. חלקן בשל המקצוע ,– מקום סכנה, כי העוסקים בכך מסתכנים בשהותם סמוך למדרון תלול ומסוכן. ולמרות שיש בחלק מהדברים מצד עצמם, הצדקה וחיוב גם מצד הדת היהודית ,אבל בפועל ההיסטוריה הוכיחה שההתעסקות בכך גורמת לסחף מבשר רע , ובשל כך גם החלקים המותרים – נבלמו.
3.וחלקם -בגלל האנשים. כי בפועל האנשים העוסקים בכך, והמפורסמים שבהם ,הם בפועל תרבות אנשים חטאים. למרות שחלקם – מבחינת אישיותם הם דווקא בעלי שאר רוח, מחפשים את הרוחניות ואת הנשגב ,מאמינים בכך מתמתסרים לכך מעריצים ומקדישים את בחירתם. אולם יצרם הטעתם , " כי אותי עזבו מקור מים חיים -לחצוב להם בארות בארות נשברים". וכדי להתרחק מהם ומיצירותיהם דמשכא – נצטווינו לשים גדרות והרחקות.
וכבר הגדיר זאת הר ג, שלכן הגדירו חז"ל את מלכות יוון כזו ש"החשיכה עיניהם של ישראל " כאשר אדם רוקם אריג מרהיב ביופיו, אך אז משתמש בו כדי להסתיר את השמש מקור החיים, הדבר מעכיר את יופיו של האריג ומחייב אותנו לדחותו.
ב.
*ואז עולה השאלה , וכיום ? האם כאשר חדלו להיות ע"ז - הותרו דברים אלה. תמונות צילומים וציורים של אנשים חיות שמש וכוכבים נפוצים כמעט ללא הגבלות., [ בעבר רובו ככולו היה קשור לעז].
* והאם כאשר הציור הפך להיות מופשט \אבסטרקטי הוא מותר - ואולי גם חיובי שמביא לחוויות נפשיות נעלות מרוממות.
ו'מוסיקה' - הרי היא אמצעי לעורר הנבואה – ויש גם שירת הקודש של הלויים – זאת אומרת שיש בהם מעלות וחשיבות רבה בעבודת השם.
ורבו גם רבו הזמרים ויוצרי מוסיקה חרדים - ושירה נפלאה יוצאת מבית ויזניץ חבד בעלז ועוד.
ובגדים ,שעליהם נאמר בבגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם, במקדש שנעשו לכבוד ולתפארת .
ג.
ובחזל- שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים. [למהרשא במובן שלילי,] אבל בפשט וכך ברמבם לצד חיובי.
"ובספורנו בבראשית : "כל עץ נחמד למראה", משתמש במושג זה על מנת להסביר לנו את מטרת הבריאה הנאה – "משמח ומרחיב את הלב להכינו לקבלת השפע השכלי".
וגם בר צדוק הכהן " וכמו שאמרו (ברכות נ"ז ב) שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם וכו':
ומה שחכמים קוראים דעת הוא הדעת אותו יתברך שאנו מבקשים על זה בברכת אתה חונן, ודעת זה הוא מתרחב על ידי הרחבת גופניות בדירה נאה וכלים נאים, [דברי סופרים אות ח].
ואולם לגבי היופי האנושי הוא זה המעורר את היצרים האפלים ביותר , ואכן ההתעסקות בו היא אם כל חטאת,באם אינה במסגרת ובנתיב המאושר.
אבל גם בכך מצאנו מימרות חיוביות בחזל ומקורותינו.
ברכות דף ה עמוד ב הנאמר על ר יוחנן - ווי לשופרא דבלי בעפרא - .
ומעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה... נאה ביותר, אמר: "מה רבו מעשיך ה'. ומברכין זאת גם על אנשים וגם על בעלי חיים נאים.
ויש שמצאו בלשון הקֹדש שמונה מלים נרדפות ליופי, כמנין ימי חנוכה: המלים הן: שפר, יֹפי, טוב[רואי], פאר, נוי, הוד, הדר ו-חן.
ד.
ורגע, אבל מה זה בכלל יופי ?
של מוסיקה, אדריכלות, ציור, שקיעה ?השלימות האחדות שבשונות, הרמוניה מפליאה , מבנה שיש בו איזון, סימטריה, פרופורציה והתאמה בין מרכיביו השונים. ואתה שואף עוד ועוד ממנו ומנסה להשכין ולקבע את הנאצל הזה אותו אצלך - בנפשך .ובשפה יהודית : יד השם, טביעת הרושם של הבורא בבריאה. ושרק בנו בבני אדם טבע את היכולת להתפעל להתרגש מכך , ולברך : ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
כן רק לבני אדם !
אין בכל בעלי החיים, במי מהם - את היכולת להתלהב ולחוות את יופי השקיעה, את המפלים השוצפים וגועשים או את מראה שביל החלב ושלל הגלקסיות [קוסמוס פירושו – סדר]..ובוודאי לא את היופי שבמתמטיקה, וכפי כנאמר בברכה:
" להתנאות בהם בני אדם".
שהרי תכלית היופי הוא למשוך את האדם להעמיק בעולם: בבורא ובבריאה , לתוך מה שהיופי מסתיר.סובב כל עלמין - וממלא כל עלמין .
. .וברמבם : יסודיהתורה ב . בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" .תהלים מב ג.
ובהקדמה למשניות : וכן אם התעוררה עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, ובטיול בגנות ובבניינים נאים, ובישיבה עם צורות נאות, וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש, ...
ה. מעלה -מעלה.
. .אין להכחיש שחלק מהאומניות מעוררי נפש הן, מעדנות את ההרגשים, פותחות חסימות, והאדם חש התעלות רוחנית. וההתפעלות מהיופי נעוצה בהתפעלות מהשלמות. ובאם יתכנן את מעשיו – ימצא בהם שבילים וערוצים לחוש קירבה יתירה לבורא, ולהשתוקק לגרום לו נחת רוח במעשיו.
. .העוה"ז על חומריותו יתגמד , האגו יתאפס ,ושפלות רוח תמלאו, הרוח תגבר על הגשם, והנשמה תתעלה על הגוף. אם אסק שמיים שם אתה, ואציעה שאול הנך. ואתה חש שמישהוא מסתתר מאחורי ה”עולם” ההעלם - הזה! מאחורי כל היופי הזה מאחורי כל החכמה הזו!!! יש בעל לבירה ! ומשתוקקים אנו שיבוא ויציץ עלינו ויאמר לנו– אני בעל הבירה.
ולכן קשה לומר שהתורה רצתה שנאמר "מודר אני מהם " .
ו.
. .קשה לומר דברים מוחלטים בנושאים אלו ,ויש שיחמירו יותר או מעט , וכל אחד ינהג לפי רבותיו, אך מה שברור שניתן לראות היום יותר התעניינות ,יותר התעסקות, ויותר מודעות לאמנויות השונות - הכשרות ,גם ביהדות החרדית – מה שכמעט לא היה בעבר.
לסיכום-
. .היחס ליופי ביהדות הוא אמביוולנטי: לצד מעלתו הטבעית, יש גם את הסייג ממנו, כגורם שסחף ושמטבעו צפוי לסחוף, ועלול לעוות את דרכיו של האדם. ולהדיחו מהדת והמצוות..
. .ומהכינוי בתורה לבצלאל בן אורי בונה המשכן , "ואמלא אותו "רוח אלוקים" בחכמה ובתבונה ובדעת , שמות לא,ג. מעבר לסתרי תורה בפסוק ,יש כאן גם ללמדנו שחשובה האסטטיקה – אבל רק כאשר רוח אלוקים מפעמת בו. וכשמטרתו למשוך ולהביא את האדם אל - משכן השם. [ובאם זה רק להנאתו ולחוויה שבכך , האם זה רק מיותר או פסול ? שהרי בברכה אומרים " להתנאות בהם " ].
. . וכדי לוודא את המיקום הנכון בסולם הערכים היהודי שבו היופי הפנימי עולה לאין ערוך, על היופי החיצוני , לימדנו שלמה המלך כי "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל".