טסלה או אדיסון ? והיכן נפרצו 13 הפרצות ?

[יהודהא]

טסלה עדיף על אדיסון ?

בין ג'נראל אלקטריק - לג,וסטינגהאוס.
ישר - או מתהפך ?

[u]על 13 הפרצות איה בהמשך.[/u]

ומה הקשר בין כל זה [ולחנוכה ? !

א.
שם המלחמה "זרם ישיר-" ורציף ובניית המוני תחנות כוח קטנות מפוזרות.(עד טווח של קילומטר אחד מהצרכנים. בגלל ירידת מתח.). או זרם חילופין - שמשנה כיוון 50 פעם בשנייה. ובניית תחנות כוח גדולות ומרכזיות. ושנאים בדרך לצרכן.

ובמלחמה זו ניצח טסלה ממוצא סרבייה את אדיסון האמריקאי. ובעוד שב- 1886. אדיסון בנה 121 תחנות כוח כנל עם זרם ישיר בארהב. . הרי ווסטינגהאוס מפיטסבורג חישמל את כל רומא עם זרם החילופין.

והמעניין שטסלה עבד בהתחלה אצל אדיסון[ כן זה שהמציא \שכלל את נורת החשמל שלנו] .ורק אחרי שעשקו והתחמק מלשלם לו 50.000 דולר על המצאותיו . ערק למתחריו .וגילה לעולם את זרם החילופין. למרות זאת בסוף מת עני ואביון.

בקיצור היום כולם משתמשים בזרם החילופין. בו הזרם משנה את כיוונו כאילו מקוטב מגנטי/ חשמלי - חיובי. לקוטב מגנטי /חשמלי - שלילי .וחוזר חלילה.
[חסרונה של שיטת זרם החילופין שנוא טומן בחובו סכנת התחשמלות גבוהה יותר בשל גרימת פרפור חדרים בלב . במסגרת המאבק אדיסון הזהיר מפני סכנות ההתחשמלות הכרוכות בשימוש בזרם חילופין וכדי להמחישן אף בנה כיסא חשמלי וחישמל בו בעלי חיים. .]

אולם - בשימוש בסוללות אנו ממשיכים להשתמש [b]בזרם[/b] הישיר .בו הזרם זורם כל הזמן מהשלילי לחיובי.

ומה כל זה קשור לחנוכה. ?


חלק ב
מלחמת הזרמים-
לרבים מהפוסקים בחשש שריפה וסכנה - מותר להדליק נרות שבת עם נורות חשמל. ולמה - כי המטרה היא להאיר לכבוד השבת וכו. והחשמל עושה זאת מצויין.

והאם גם נרות חנוכה . מותר להדליק נורות חשמליות.....לא . אסור. פסול. טרף...
למה - מה קרה ? מה ההבדל ?
והתשובה :[b][u] זרם חילופין זה ההבדל..[/u][/b]! !

הגמרא בפסחים יא. אומרת שאסור לשים בער"ש ביצה/כלי ובו שמן. שיטפטף בשבת . שמן לנר הדולק.
. ולפי הירושלמי הסיבה היא : משום שכל טיפה הנוטפת נחשבת כהדלקה חדשה. עיין שם.

ורשז"א דן מה הדין לעשות כך בנר חנוכה ? שלפי זה גם בנר חנוכה יהיה אסור - מפני ש: בלי הטפטוף - אין בנר עצמו כדי שידלק חצי שעה ! !

אם כך אומר רשז"א
אם הזרם היה ישיר ניתן היה להתיר .ששם הזרם קבוע [והרי זה כאילו שיש בתוך החוטים כדי לדלוק את הזמן הנדרש.והזרימה רצופה ללא הפסקה.
אבל היות שאנו משתמשים .בזרם חילופין שיש בו הפסקות ( אמנם בלתי מורגשות) של 50 פעם בשנייה - בשעת ההיפוך. הרי כל היפוך זרם דינו כהדלקה חדשה. כמו בטיפות חדשות מהכלי.. .והזרם כאילו... מ ט פ ט ף.....
ומשום כך הוא נוטה לאיסור.

אבל אם ידליק חנוכייה עם פנסים / סוללות. הרי זה כשר - שכן בהם הזרם הוא ישיר.
נכון - שגם בפנסים יש פוסקים המחמירים לאסור . הבן איש חי -משום שאין כאן ממשות של אש. או מפני שלא האדם הוא המדליק- אלא הזרם.

ומה יעשה אדם במטוס שאין לו שום אפשרות אחרת ? לרשז"א ולר' אליישיב ולר אבא שאול ידליק עי סוללה ובברכה.
ויא- שידליק רק לזיכרון - ובלי ברכה.

ד.
הנל מתייחס - לעניין השמן\ חשמל הדלק.

אבל מה עם הפתילות ?
וכאן שוב הטכנולוגיה המתחדשת מציבה לנו אתגרים !
שכן אלו שהכשירו את החשמל היה זה כשאת מקום הפתילה ממלאת חוט הלהט \ מתכת בוערת. ולכן אפשר שכמו שלגבי שבת דינו כמבעיר, הוא הדין לגבי נרות חנוכה – נחשב כאש- וכשר להדלקה.

אבל גם כאן יש שדנו וחששו להכשירו , בשל השוני :1 , הפתילה מתכלה ע"י הבעירה ,ולא כך הדבר בחוט הלהט,[רק לאורך זמן יש כילוי מעט].
2, הנר הרגיל כולל בתוכו שמן ופתילה יחד, ואולי אין זה כך בחוט הלהט.
3. י"א שמכיון שלא היה כדוגמתו בזמן חזל- ממילא אינו נכלל בנרות \ פתילות הכשרות להדלקת נרות חנוכה.

והיום – העסק מסובך יותר שכן היום רבים הנורות שכלל אין בהם חוט להט\אש. כל הפלורסנט והלדים או נורת PL - ובאלו לדעת כולם אין יוצאין ידי חובת ההדלקה.

[HaimL]

זה פלפול נאה ומאיר, אבל אין באמת הבדל בין זרם ישר לזרם חילופין. אין שום סיבה לחשוב שהיפוך הזרם ייקרא הדלקה חדשה. אם כבר, אז אפשר היה לדון על מקור הזרם. למשל, אם משתמשים בסוללה לייצר ז"י, אז שמא צריך אומדנא שבסוללה זאת יש כדי שידלוק פנס זה וכדומה. או אם מייצרים ז"ח ע"י שבשבת רוח, שמא צריך לעשות אומדנא שברוח מצויה יש כדי לייצר זרם כדי שתדלוק נורה זאת וכה"ג.

[יהודהא]

זה פלפול נאה ומאיר, אבל[u] אין באמת הבדל בין זרם ישר לזרם חילופין[/u]. אין שום סיבה לחשוב שהיפוך הזרם ייקרא הדלקה חדשה. אם כבר, אז אפשר היה לדון על מקור הזרם. למשל, אם משתמשים בסוללה לייצר ז"י, אז שמא צריך אומדנא שבסוללה זאת יש כדי שידלוק פנס זה וכדומה. או אם מייצרים ז"ח ע"י שבשבת רוח, שמא צריך לעשות אומדנא שברוח מצויה יש כדי לייצר זרם כדי שתדלוק נורה זאת וכה"ג.

-------------------------------
מילא - אילו היו אלה דברי . ואכן איני רואה עצמי בר סמכא לקבוע בכך.

אבל אלה דברי רשז"א שחוץ מגדלותו התורנית נחשב כבר סמכא בהלכה וטכנולוגיה ובפרט בחשמל .וע"כ יצא ספרו "מאורי אש" , ולמסקנות אלה הגיע הגרשז"א מכח לימוד מעמיק בסוגיות החשמל,
.. .בספר זה נידונה גם שאלת הדלקת נר חנוכה בחשמל (פרק ה ענף ב)..ושם כותב הגרשז"א, שהנורה עצמה, מחוט הלהט ועד לזכוכית, נחשבת פתילה, וממילא כשם שבשבת נחייב את המדליק מדין תורה באיסור מבעיר, כך גם לגבי חנוכה ניתן להחשיבה כהדלקה.

.... אולם, קובע הגרשז"א, כל זה יתיר הדלקה בזרם ישר (DC), כלומר זרם שמתהווה ממקור אנרגיה באופן רציף. אולם, זרם חילופין (AC), כלומר זרם שמתהווה כתוצאה מסיבוב מהיר של שני מגנטים הסמוכים זה לזה (50 פעם בשניה, כך במדינת ישראל), מופסק, למעשה, פעמם רבות בכל שניה. משכך, לא ניתן לראות בזרם זה סך אנרגיה קבוע זמין, שמזין באופן רציף את הנר.

לכן, קובע הגרשז"א, בזרם כזה לא ניתן לצאת ידי חובה בנר חנוכה. עוד מעיר הגרשז"א שבנר חשמלי אין "שלהבת", שהיא עיקר המצוה, כמו שהיה במנורה. כלומר, אש ממש, ולא התחממות של מתכת שמפיצה אור גדול כתוצאה מחימום. מכח מסקנות אלה מסיק הגרשז"א, ו, שאין להשתמש לטובת נר חנוכה בזרם חשמלי.

[HaimL]

אני מבין שנסמכת על אילן גדול, אבל הרשות ניתנה אף לסבור אחרת מדעת הגדולים, כמדומה.

בנוגע לגדר הדלקת נ"ח, ואם יוצא בנר שא"ל שמן ופתילה, בזה כנראה שאין חולק. אבל לחלק בין ז"ח לז"י, משיקולים פיזיקליים, זה פחות מסתבר, והסיבה היא, שכל מידות התורה וחכמים הן בטבע הנראה והנגלה, וכגון שפופרת של ביצה, שאפשר לתפוס בחוש איך שהטיפה נמצאת או בשפופרת או בנר, משא"כ בז"ח וז"י, שבתפיסה הפשוטה יש כאן זרם אחד יציב, והנר עצמו דולק בלי הפסק או שינוי, לכן, דברי הגאון הנזכר הם חילוק גאוני, אבל פחות מסתבר שזה חילוק להלכתא. וכי אם יבוא פלוני פיזיקאי תיאורטי, ויוכיח איך שהחלקיקים הם צורה של מיתר אנרגטי רוטט, ונמצא שאין לך נר ושמן שבעולם, שאינו מתהווה מאותן רטיטות, בכל רגע ורגע, שנדון להלכה על פי הדברים האלה.

[יהודהא]

היכן היו הפרצות ? והיכן - ומדוע השתחוו ?
הקושי הוא לתאם את המשניות במידות ובשקלים . ואחכ עם המדרש והשינויים ברמבם .

מספר הערות\הארותהראויות לעיון בפרצות וההשתחויות שהיו במקדש.

הסיבה להשתחויות היתה :
* תיקון הפרצות של היוונים.
* או על נוי המקדש.
* או לשם התרת טלטול בשבת.

הפרצות : היו בסורג.
בחומה.
בהיכל.
בסורג שהוא החומה.
בסורג וגם בחומה .
בסורג שעמד על החומה.

ההשתחויות היו
* בסורג
* בשערי החומה.
* בשערי העזרה.
* בשערים שהיו מול הפרצות
* וגם בחומה .
----------------

יש משנה מפורשת במסכת מידות פרק ב' משנה ג':
לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן.
וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות לפנים ממנו החיל עשר אמות"
ברור !

אבל כשנתקדם לשיר - מעוז צור .
שם מופיע הקושי שכתוב "ופרצו חומות מגדלי" . מניין למחבר שהייתה הפרצה ב'חומה',?

1. וחיזוק למובא במעוז שיר שהפרצות היו בחומה במדרש. וז"ל המדרש חנוכה : קם בגריס הרשע שנשלח על ידי אנטיוכוס, ויבוא לירושלים תקע ה'חומה' וינתק המבוא וישבר במקדש שלוש עשרה פרצות, וגם מן האבנים שבר עד אשר היו לעפר וכו' [מדרש חנוכה]. מפורש במדרש חנוכה שהייתה הפרצה ב'חומה', ועל כן אמר המחבר 'ופרצו חומות מגדלי'.

2. נכון שבמשנה במידות כתוב שהפרצות היו בסורג.
ועיין ברע"ב מידות פ"ב מ"ג שכתב שהסורג הוא מחיצה העשויה נקבים נקבים כמיטה מסורגת בחבלים והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון,

3. אבל - בשקלים כתוב שלאבא יוסי -היו משתחווים כנגד יג השערים בחומה ? אפשר לנסות ולדחוק שגם כאן הכוונה לסורג , ולמרות שגבהו רק עשרה טפחים ויש חללים [ לא ממש חומה !] מ"מ כינוהו "חומה,.
ןז"ל המשנה: הֵיכָן הָיוּ הַהִשְׁתַּחֲוִיּוֹת הָאֵילּוּ. אַרְבַּע בַּצָּפוֹן וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב שַׁעַר הָעֶלְיוֹן ..

4. ואולי כך הוא גם לרמבם שהסורג מכונה חומת העזרה.
שכן כתב הרמב"ם וזה לשונו :" לפנים ממנו 'סורג' מקיף סביב גבהו עשרה הטפחים, ולפנים מן הסורג החיל גבהו עשר אמות, ועליו הוא אומר בקינות: ויאבל חיל 'וחומה' זו חומת העזרה [רמב"ם פ"ה מבית הבחירה ה"ג]
. מבואר ברמב"ם 'שהסורג' נקרא בלשונו של מחבר הקינות 'חומה', ומוסיף הרמב"ם שהוא 'חומת העזרה'.

5. אומנם הרמבם במקום אחר בפ"ג מחנוכה ה"א כתב : שפרצו 'בהיכל'.
וכבר האור שמח שם ציין את הקושי למשנה במידות שם צויין שפרצו 'בסורג',
ובפירוש המשניות מידות ב,ג. כתב:על הפרצות בסורג -
..."כל זמן שמגיע האדם לפרצה מאותם הפרצות משתחווה לה׳, דרך תודה על עבירת מלכות יון הרשעה",

6. ובתוספתא שקלים אמר ר יהודה : שכנגד הפרצות היו עושים רק "שחייה: [קידה \כפיפה]. ואילו כנגד שערי העזרה היו משתחווים בפישוט ידים ורגליים.

7. ויש שרצו לתרץ ברמבם שפרצו גם בסורג וגם בחומה; שבתחילה היוונים פרצו שלוש עשרה פרצות בסורג, כדי לפרסם שאין עוד הבדל בין ישראל לגויים. אך הם לא הסתפקו במעשה סמלי זה, אלא בנוסף לכך,. הם פרצו גם פרצות בחומת העזרה, ..


8. גם הראש במידות לה.ב. כתב שההשתחויות היו כנגד השערים. ואולי יש קשר לכך שלדעתו הסורג היה רק מצד מזרח !
וגם הגרא במידות ב,ג כתב שההשתחויות היו כנגד הפרצות וכנגד השערים.[ ושער הרי הוא בחומה].

וי"א שהסורג עמד על החיל[תפארת ישראל].

9. ןי"מפרשים שהסורג בכלל נעשה לשם העירוב להתיר טלטול בשבת. ולא לאיסור כניסת נכרים..
ובשקלים אכן מוזכר : שערים" ולא סורג. ואכן ר שמעיה במידות פירש השההשתחויות היו להודות על נוי הבנין של המקדש.

10. ןלדעה שההשתחויות היו בסורג מול 13 השערים - שערים. יקשה שמול הסורג לא היו 13 שערים .
הם היו רק משער ניקנור ופנימה .והסורג –במזרחו היה מרוחק ומובדל על ידי חומת העזרת נשים החיצונית.ובחומה המקיפה החיצונית היו רק 11 שערים.

לסיכום: הבהירות בנושא - מאיתנו והלאה. ותשבי יתרץ.

תזכורת האזהרות לנוכרים שהיו במקדש שנמצאו וניתן לראותם
viewtopic.php?f=27&t=59244

המזהירה את הנכרים לבל ייכנסו למקדש הפנימי, מוזיאון איסטנבול.jpg (49.06 KiB) נצפה 2622 פעמים

[יהודהא]

אני מבין שנסמכת על אילן גדול, אבל הרשות ניתנה אף לסבור אחרת מדעת הגדולים, כמדומה.

בנוגע לגדר הדלקת נ"ח, ואם יוצא בנר שא"ל שמן ופתילה, בזה כנראה שאין חולק. אבל לחלק בין ז"ח לז"י, משיקולים פיזיקליים, זה פחות מסתבר, והסיבה היא, שכל מידות התורה וחכמים הן בטבע הנראה והנגלה, וכגון שפופרת של ביצה, שאפשר לתפוס בחוש איך שהטיפה נמצאת או בשפופרת או בנר, משא"כ בז"ח וז"י, שבתפיסה הפשוטה יש כאן זרם אחד יציב, והנר עצמו דולק בלי הפסק או שינוי, לכן, דברי הגאון הנזכר הם חילוק גאוני, אבל פחות מסתבר שזה חילוק להלכתא. וכי אם יבוא פלוני פיזיקאי תיאורטי, ויוכיח איך שהחלקיקים הם צורה של מיתר אנרגטי רוטט, ונמצא שאין לך נר ושמן שבעולם, שאינו מתהווה מאותן רטיטות, בכל רגע ורגע, שנדון להלכה על פי הדברים האלה.

הרחבה בנושא מאתר של חבד.

הדרישות של נר חנוכה
נרות חנוכה צריכות להיות עם אש דולקת, וברור לכולם שלא ניתן לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה באמצעות תאורה שאיננה תוצאה של אש. אם כן, הבירור הראשון שעלינו לבדוק כדי לדעת האם חנוכייה חשמלית יכולה להוות תחליף לנרות חנוכה המסורתיים הוא האם בנורה חשמלית בוערת אש או לא.

בימינו קיימים סוגים רבים של נורות חשמליות, אולם עד לא מזמן כל המנורות החשמליות פעלו בשיטת הליבון, הנקראות גם 'נורות להט' הפועלות באמצעות הזרמת חשמל בתַּיִל מתכתי שכתוצאה מכך מתחמם ומתלהט וכך מפיץ אור.

הפוסקים הדנים בכשרותה של חנוכייה חשמלית מתייחסים אך ורק לנורות להט, בהתאם לתפיסה הרווחת בין הפוסקים שהחוט הלוהט בתוך המנורה נחשב כאש בוערת. לעומת זאת נורות מסוג פלורסנט, ובוודאי נרות לד (LED), ההולכות ותופסות את מקומן של נורות הלהט, אינן נחשבות כאש ולכן ברור שאינן יכולות לשמש בתור נרות חנוכה3.

נר בלי פתילה
הבעיה ההלכתית הראשונה במנורות להט חשמליות היא שאלת הפתילה. לפי חלק מהפוסקים נר חנוכה חייב להיות בעל פתילה, כמו נרות המקדש, ואש הבוערת ללא פתילה, כמו להבת גז, פסולה למצוות נר חנוכה. לפי דעה זו עולה השאלה האם חוט הלהט של המנורה החשמלית נחשב כתפילה או לא.

נר בלי שמן
כמו לגבי התפילה, כך גם לגבי השמן. לפי חלק מהפוסקים קיומו של דלק שמתכלה בשעת הבעירה, בדומה לשמן זית של נרות המקדש, הוא תנאי הכרחי שבלעדיו הנר אינו מזכיר את מנורת המקדש ולכן פסול מלשמש נר חנוכה. מסיבה זו יש הפוסלים את החנוכייה החשמלית שכן לדעתם האנרגיה החשמלית אינה נחשבת שמן ואין בה כדי להוות זכר לנרות המקדש.

גם אם מקבלים את ההנחה שניתן להחשיב את האנרגיה החשמלית הזורמת במנורה בתור 'שמן', קיימת בעיה נוספת במנורות הפועלות מכוח חיבור לרשת החשמל:

ההלכה קובעת שנר חנוכה צריך להכיל בשעת ההדלקה מספיק שמן (או חומר-דלק אחר) כך שיידלק לכל הפחות חצי שעה אל תוך הלילה. נר שבשעת ההדלקה לא הכיל את כמות השמן הנדרשת אינו נחשב נר חנוכה גם אם לאחר מכן הוסיפו לו שמן ומי שהדליק אותו צריך לחזור ולהדליק נרות חנוכה מחדש 4.

כיון שזרם החשמל מתחדש בכל רגע, נמצא שבשעת הדלקת המנורה החשמלית אין בגוף המנורה את כמות ה"שמן" הנדרשת, ולפיכך, לפי דעתם, חנוכייה כזו היא פסולה. מובן שבעיה זו לא קיימת בחנוכייה חשמלית הפועלת באמצעות סוללות5.

מכונה או אדם
סוגיה נוספת שבה עוסקים הפוסקים בקשר לשאלת החנוכייה החשמלית, היא האם הלחיצה על הכפתור מהווה הדלקה או רק חיבור בין המגעים כך שהזרם החשמלי עובר לנורות ומלהיט אותן.

הפוסקים המחמירים מתייחסים למעשה של הלחיצה על כפתור ההדלקה כמעשה של "גרמא" בלבד, כלומר מעשה הגורם לכך שהנורות יידלקו ולא יותר; לעומתם, הפוסקים המקילים יותר סבורים שמאחר והלחיצה על הכפתור היא התצורה המובנית להדלקת החנוכייה לכן ניתן להתייחס אליה כאל הדלקת המנורות ממש ולא רק כמעשה הגורם לכך.

נר מול אבוקה
אולם הבעיה החמורה ביותר בנורות להט, שבגללה השימוש בחנוכייה חשמלית נפסל לפי כולם, היא הדרישה שנר חנוכה יהיה נר בודד ולא ייראה כמו מדורה. מכיוון שחוט המתכת הלוהט בתוך המנורה הוא בצורת תַּיִל, לכן הבעירה שלו נראית כמו מדורה ולא כמו נר בודד ולכן זה לא כשר בתור נר חנוכה.

הערות שוליים
3 . ראו שבות יצחק, חלק ח, פרק ג, הערה יא.
4. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרעה סעיף ב.
5. ראו הליכות שלמה, ב, עמוד 283.

בהערה 5 מפנה לספרו ש לרשז"א שם.