פורום אוצר החכמה

ידועה ומפורסמת שיטת הרי"ף והרמב"ם ששיעור השמן כדי שידלוק חצי שעה וכן נפסק בשו"ע.
האגודה בפרק במה מדליקין אות לא הביא את הרמב"ם הנ"ל ובאות לב כתב בשמו שהשיעור כמו הילוך מיל, וכבר העיר בזה בשו"ת אהל משה צוויג חלק ב.
אולם בשבת האחרונה קראתי בסידור קטלוניא הנד"מ (שנעתק מכמה כתבי יד) ובעמוד שנד העתיק דעת הרי"ף הנ"ל שהשיעור הוא כדי שידלוק חצי שעה, אולם בעמוד תשי"א כתוב:

והשיעור שאמרנו להדלקתן הוא עד כדי הלוך מיל וזה הוא השיעור עד שתכלה רגל מן השוק ויש אומרים שהוא עד הלוך פרסה

ומלבד שכנראה נעלם שינוי זה מעיני המו"ל באותה שעה ולכך לא ציין אליו יש להעיר על עצם הדברים שהרי שיעור מיל למרבה הוא 24 דקות ומלבד דברי האגודה הנ"ל לא ראיתי לעת עתה מי שיכתוב שיעור מיל, אולם שיעור פרסה דהיינו ארבעה מילין הוא חידוש שטרם ראיתיו. ואשמח למי שיאיר עיני הכהות.

ראיתי מציינים בשם ספרי הקבלה, שיש למלא שיעור דרה״ם אחד של שמן לכל נר.
דרה״ם, הוא בערך 3 מ״ל...

איטשע כתב:ראיתי מציינים בשם ספרי הקבלה, שיש למלא שיעור דרה״ם אחד של שמן לכל נר.
דרה״ם, הוא בערך 3 מ״ל...

3 מ"ל מספיק לחצי שעה?

איטשע כתב:ראיתי מציינים בשם ספרי הקבלה, שיש למלא שיעור דרה״ם אחד של שמן לכל נר.

כך מביא השדי חמד מערכת חנוכה סימן א' מספר זכרנו לחיים [ח"ב דף ט, א חנוכה אות ב] בשם הר"ר שעפטיל בנו של השל"ה בספרו דרך חיים. והשדי חמד תמה על זה שסותר דברי הקדמונים [שלטי הגיבורים, כל בו, כפתור ופרח. וגם החסד לאברהם אזולאי שהיה מקובל. ורבים הביאו דבריהם] שצריך שני דרהם ורביע [שמינית ביצה, לפי חשבון חצי לוג של מנורת המקדש לי"ב שעות הלילה, וכאן צריך שידלוק חצי שעה, א"כ הוא 1/24 מחצי לוג, שהוא שמינית ביצה, שהוא שני דרהם ורביע], עיי"ש.

אישצפת כתב:3 מ"ל מספיק לחצי שעה?

זמן ההדלקה תלוי לא רק בכמות השמן אלא גם בעובי הפתילה, וכבר כתב כן המגן אברהם שהביא את השלטי הגיבורים וכתב ע"ז שהכל לפי עובי הפתילה, ראה הכל בשדי חמד שם. [וכבר הקשו המפרשים אפילו על החשמונאים למה חילקו השמן לשמונה חלקים ולא עשו פתילה דקה שמינית מהרגיל, עיי"ש בשדי חמד בשם הרא"ם].
וכלומר: אם יש למקובלים איזה ענין [איני יודע] לתת בנר דוקא דרהם אחד - חצי שעה יהיה על ידי פתילה דקה.

[ותלוי לא רק בעובי אלא גם באורך היוצא מן השמן. אני יודע מעצמי בשנה זו, שבאותם בזיכים ואותו שמן ואותן פתילות, היה הפרש של שעתיים-שלוש בזמן הדליקה (של כל הנרות כולם) בין ימים שחלק הפתילה היוצא מן השמן היה ארוך והלהבה גדולה לבין ימים שהוא היה קצר והלהבה קטנה].

אישצפת כתב:שיעור פרסה דהיינו ארבעה מילין הוא חידוש שטרם ראיתיו

יש לי שתי דרכים להבין את זה, בדרך אפשר:

א. הכוונה לשיטה המובאת באוצר הגאונים [תשובות סימן סה] ששיעור עד דכליא רגלא דתרמודאי הוא שעה או חצי שעה אחרי השקיעה, והיינו שהכל לפי המקום והזמן, ואם מיל הוא 18 דקות אזי פרסה היא 72 דקות, ואולי באותם המקומות כך היתה הרגילות, שרגל כלתה מן השוק כשעה ורבע אחרי השקיעה, ובמקום לדייק ולכתוב שעה ורבע וכיו"ב כתבו פרסה.

ב. אולי הכוונה שרוצים לצאת את כל השיטות מהו "משתשקע". והיינו שנוקטים לעיקר את שיטת הגאונים שהכוונה בשקיעה שלנו, ומחמירים גם כרבינו תם שהכוונה לסוף שקיעה, וגם את המרדכי שהכוונה לצאת הכוכבים של רבינו תם, שהוא ארבעה מיל [= פרסה] מתחילת השקיעה / שקיעה שלנו.
ולפי זה הכוונה לשיעור השמן וכהצד בגמרא "לשיעורא" היינו שצריך ליתן בה שמן בשיעור זה.
לכן נותנים בנר שמן שידלוק פרסה, ומדליקים אותו בשקיעה שלנו ועדיין יהיה דולק בשקיעה ובצאת הכוכבים של ר"ת [ומה שיכבה אחרי צאת הכוכבים של ר"ת לא אכפת לן כי עושים זאת רק לחומרא וכבתה אינו זקוק לה (אף שכאן יכבה כי אין בו מספיק שמן)].

אולי, ואינו בעיון כה"צ, אלא ככיוונים בעלמא.