פורום אוצר החכמה

אדם שיש לו החלון הפונה לרה"ר רק בבית הכסא האם ידליק שם?

ביאור הלכה סימן תקפח סעיף ב
* שמע ט' תקיעות וכו' - עיין מה שכתבנו במ"ב לענין אם הפסיק מחמת אונס וקשה לי לפי מה שהכריע הרב מג"א בסימן ס"ה שלא להחמיר בהפסיק מחמת אונס אלא א"כ בשהאונס הוא בגוף הדבר כגון שלא היה האדם ראוי מחמת גוף נקי או שלא היה המקום ראוי שלא היה נקי א"כ לכאורה ל"ש זה רק בתפלה או בבהמ"ז ובהלל ומגילה שעכ"פ אסור להזכיר שם ולאמר דברי תורה במקום מטונף משא"כ בתקיעות שאינה רק מעשה מצוה והיכן מצינו שאסור לקיים מצוה כשגופו אינו נקי או במקום שאין נקי האם אסור ללבוש טלית של ד' כנפות כשגופו או המקום אינו נקי לא מצינו כן בשום מקום וצ"ע. ובמטה אפרים מצאתי שכתב וז"ל נראה שאם התחיל לתקוע ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לתקוע מראש להלן על הסדר ואם תקע בשעה שהמים היו שותתין או אפילו מצא צואה במקומו יצא ומ"מ יש לו לחזור ולתקוע בלי ברכה עכ"ל דימה זה לדינא דק"ש ואפשר שהטעם הוא דכיון דקי"ל דצריך כונה לצאת ידי המצוה שציונו הש"י זה גופא ג"כ חשיב כדברי תורה [ודומיא דפסק הרמ"א סימן פ"ד דאסור לענות אמן בבית המרחץ] ולא גרע מהרהור בד"ת. וגם י"ל בפשיטות דבשעה שמקיים מצוה בפועל הוא עבודה ואין לעשות עבודת ד' דרך בזיון דהוא בכלל ביזה מצוה. וגדולה מזו אמרו בר"ה דף ל"ג דאסור לצחצח שופר של ר"ה במי רגלים מפני הכבוד והוא רק הכשר מצוה וכ"ש המצוה עצמה:

בית הכסא דידן הוא מקום נקי לחלוטין, בבית שאכן מקפידים על נקיונו
וממילא כשכעת הוא נקי וללא ריח - אין בו דין בית הכסא, ולא גרע מביהכ"ס דפרסאי, שהיה מותר להתפלל בו
וישנם פוסקים המורים למי שאין לו שום אפשרות למקום אחר [כגון בעל תשובה שמשפחתו לועגת לו] - גם לברך ברהמ"ז וכד' בביהכ"ס

מי הם הפוסקים?

דעת הגרנ קרליץ שידליק בפנים ודעת הגרח שאפשר מובא בספר נר חנוכה של הרב יוסף ספוטומוס מתפרח רק לא הבנתי מה שכתב שיהיה מקום שאפשר לברך
הצילום מהספר של הרב נבנצאל

עי' כאן בסוף