דרומי כתב:בחנוכה תיקנו להודות על הנסים ועל הנפלאות, הן בשמו"ע והן בברכת המזון.
התקנה היא רק להודות בלבד, ואין מתפללים ומבקשים שיהיו לנו נסים גם היום, אלא רק מזכירים את מה שהיה בעבר (ויש נוסחאות בזה ואכ"מ).
אמנם מי ששכח להודות על הנס במקומו, הוא אומר בנוסח "הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו כו'" -
זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.
ונשאלת השאלה, וכי מי שזכר לקיים את התקנה - הפסיד את התפילה המיוחדת, ודוקא מי ששכח - הוא שהרוויח להתפלל כן?
[והוא ע"ד מה שאמרה חנה אם שמואל: אלך ואסתתר...]
דרומי כתב:זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.
ר' יונה כתב:ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...
פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.
ע. התשבי כתב:ר' יונה כתב:ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...
וז"ל בגליון 'באר הפרשה':פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ע. התשבי כתב:ר' יונה כתב:ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...
וז"ל בגליון 'באר הפרשה':פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.
לא מצאתי בדברי שאול דברים אלו, אשמח למי שיאיר עיני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים