אחוה כתב:מה הבעיה? זה דוקא נשמע מאוד סביר כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל
רבטוב כתב:איזה תקנה יש ... וכי מי שלא אמר על הניסים בשעת התפילה .מה יואיל בזה שאמר על הניסים בשעת ברהמ''ז .
יענקל מרגלית כתב:שמעתי עכשיו שמועה מענינת בשם הגר"ל מינצברג שליט"א, שיש ענין למי ששכח לומר על הניסים בשחרית ובמנחה, ליטול את ידיו ולברך ברכת המזון כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל לומר על הניסים בכל יום מימות החנוכה, מוסר שמועה זאת הוסיף כי הגריש"א הסכים עמו. מה דעתכם?
סענדער כתב:יענקל מרגלית כתב:שמעתי עכשיו שמועה מענינת בשם הגר"ל מינצברג שליט"א, שיש ענין למי ששכח לומר על הניסים בשחרית ובמנחה, ליטול את ידיו ולברך ברכת המזון כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל לומר על הניסים בכל יום מימות החנוכה, מוסר שמועה זאת הוסיף כי הגריש"א הסכים עמו. מה דעתכם?
יועיל לצאת ידי הרמ''א שממליץ לומר 'שירות ותשבחות' בסעודות הרשות שבחנוכה.
חכם באשי כתב:עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?
חכם באשי כתב:קצת מוגזם לומר שהאומר על הניסים לא מקיים שום מצווה, הרי סוכ"ס הוא מודה ומהלל להקב"ה על ניסיו, וכבר אמרו במדרש שבזכות התהילה להקב"ה ברא את עולמו (כן דרשו עה"פ עם זו יצרתי תהילתי יספרו).
נכון שהאומר על הניסים 'סתם כך' הוא מקיים מצווה בדרגה פחותה מהמחוייב, שכן אינו מצווה ועושה.
אברך כולל כתב:חכם באשי כתב:קצת מוגזם לומר שהאומר על הניסים לא מקיים שום מצווה, הרי סוכ"ס הוא מודה ומהלל להקב"ה על ניסיו, וכבר אמרו במדרש שבזכות התהילה להקב"ה ברא את עולמו (כן דרשו עה"פ עם זו יצרתי תהילתי יספרו).
נכון שהאומר על הניסים 'סתם כך' הוא מקיים מצווה בדרגה פחותה מהמחוייב, שכן אינו מצווה ועושה.
שכחת להוסיף עוד מצוה "ודברת בם" ולא בדברים בטלים שכן בשעה שאומר על הניסים ודאי אינו מדבר דברים בטלים וכן אינו עובר באותו זמן על איסורי לשה"ר ורכילות. וד"ל
חכם באשי כתב:עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?
אליחי כתב:חכם באשי כתב:עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?
וכי אם היה שם שמות קודש מה הבעיה, וכי אסור להודות לקב"ה כ"א בשפתו ובלשונו אם שם ה'.
ואגב דעסקינן בענייני הודאה ועה"נ, תמוה לי בהא דאמרו שבכל התפלה יכול להוסיף חוץ מג' ראשונות וג' אחרונות, ואמאי אינו יכול להוסיף הודאה בברכת ההודאה, כשם שמוסיף בקשה בשאר ברכות ובפרט בשמע קולנו.
זקן ששכח כתב:שאלת תם: אם האדם רעב - יאכל, ואין זה משנה כלל לעצם הענין אם אמר לפני זה ארבעה וחמשה פעמים 'על הנסים' או שכלל לא אמר באותו היום. אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה. אם כן, לאיזה אופן בדיוק נאמר אותו חידוש דלעיל.
אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה.
אוצר החכמה כתב:אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה.
מי שאינו רעב ואוכל הווה ברכה שאינה צריכה ??
אא"כ כוונתך לאכילה גסה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים