ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

נוטר הכרמים

שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שהיה מתרעם על המנהג בכמה מקומות לעשות בין הזמנים בחנוכה, והיה אומר, אם צריכים הן להפסקה כל שהיא, אבל מה ענין זה לימי החנוכה, ימים שבהם נפלו הזדים משכיחי התורה בידי העוסקים בה, ימים שנקבעו להודות ולהלל לשמו הגדול, יעשו בין הזמנים אחרי חנוכה. וכך הנהיג בישיבתו הרמה, שבשבת חנוכה איש לא נעדר.

זכיתי למצוא הטענה הנ"ל בדברי הקדמונים. הנה בספר 'נוהג כצאן יוסף' מובא בזה"ל: בכל הקהילות גזרו שלא לשחוק שום שחוק בכל השנה חוץ מחנוכה ופורים שהותר להם, והיינו כנגד יצר הרע דמוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות, ע"כ.

ובשו"ת חוות יאיר (שיום פטירתו חל הערב, נקוה שידובר בו במשפחות סופרים) באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות, וביקש לאסרם, ולקבוע תחתיהם ח' ימים עודם שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם, ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג, עכ"ל.

מדבריו אנו למדים עוד, שלא עלתה בידו לשנות המנהג הקדום, אולי יכשר דרא דנן?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' דצמבר 06, 2010 4:52 pm

ואני שמעתי על המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שהיה אומר כשהיה רואה את יומי דחנוכה בישיבה
"היוונים ניצחו"

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ב' דצמבר 06, 2010 7:56 pm

נוטר הכרמים כתב:ובשו"ת חוות יאיר (שיום פטירתו חל הערב, נקוה שידובר בו במשפחות סופרים) באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות, וביקש לאסרם, ולקבוע תחתיהם ח' ימים עודם שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם, ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג, עכ"ל.

צ"ל "ח' ימי אידם", והכוונה לשמונה ימי חגם מ"ניטל" כ"ה בדצמבר עד אחר ראשון בינואר (ראש השנה שלהם), שאז היו בטלים ממלאכה (אף בימינו היה נוהג כזה, ונזכר בשו"ת אגרות משה יו"ד ג' סימן פ"ה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=331)
ואגב אציע מאי דקשיא לי בהאי ענינא, בגמרא עבודה זרה מבואר דא' מימי אידי ע"ז הי' קלנדא, והטעם אמרו "תנו רבנו לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים והם [דורות שלאחריו] קבעום לשם עבודת כוכבים. וחג שניה ראשונה שהוזכר שם שמונה ימים לפני התקופה היא סטרנורא, והשניה שלאחר התקופה היא קלנדא.
והנה התוס' לעיל דף ו. בד"ה ואי ס"ד הוכיחו מהסוגיא שם שאין כאן ט"ז ימי חג רצופים, לפני התקופה ולאחר התקופה, אלא שיש הפסק ימים בין סטרנורא לקלנדא, לכל הפחות שני ימים, ממה שדנו שם אם יש שני ימים לפני איד קלנדא האסורים ג"כ משום לפני אידיהן (עיי"ש כל הסוגיא), והוסיפו התוס' בזה"ל "וסברא נמי הוא, דאמרינן לקמן שח' ימים של קלנדא הם כנגד ח' ימים טובים שעשה אדם הראשון, ומסתמא לא עשאם מיד אחר התקופה, שהרי לא היה יכול להבין מיד אריכות הימים", עכ"ל.
ולכאורה לפי סברא זו יש להקשות גם להיפוך, שאיך חשב אדם הראשון עד יום התקופה ממש שהיום מתקצר והולך, שהרי קיצור היום בימים האחרונים של התקופה מצומצם לאיזה שניות, ובדיוק כהארכת היום שלאחרי התקופה, ואם כן כבר בימים שלפני התקופה היה לו להבחין שאין הימים עוד מקצרים והולכים כמו עד אז, ולמה התענה עד התקופה ממש. ומשום זה היה נראה להיפוך, שכבר בימים שלפני התקופה לא צם עוד, כי ראה שאין הימים מקצרים עוד (ולא הבחין בקיצור הימים בשניות מספר כנ"ל), אבל עדיין לא הוברר לו עד שאחר התקופה כשכבר התחיל הגלגל אחורנית, הוברר לו בוודאות שאין הימים מקצרים עוד, אלא שכעת היה מסופק אם אכן שבים למקומם, ובכל זאת כבר התחיל לחגוג על מה שאין הימים מקצרים והולכים.
והיה נראה לענ"ד שכן היה בתוס', ושצריך לגרוס "ומסתמא לא עשה סטרנורא עד התקופה, שהרי היה יכול להבחין מיד שאין הימים מקצרים", אלא שמטעם הצנזורה הנוצרית "תוקן" שלא לימא שימי חגם מכוונים נגד יום איד ישן של ע"ז שהיה ג"כ בשמונה ימים אלו (וזכורני שראיתי פעם ב'משיחי שקר ומתנגדיהם' [בעמדי בחנות ספרים תיכף אחר הופעתו לאור במהדורא ראשונה] שכותב שהרבה ממנהגי הנוצרים שורשם מעוע"ז קדמונים, וביניהם השתי וערב).

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' דצמבר 07, 2010 11:10 am

על ה"מנהג" לשחק קלפים בחנוכה, האריך הרב יחיאל גולדהבר במאמרו מלפני שנתיים, המצורף בזה:

חנוכה תשסט, משחק קלפים בחנוכה.pdf: (212.57 KiB) הורד 1788 פעמים

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » ג' דצמבר 07, 2010 11:43 am

בראש המאמר של הרב גולדהבר מביא שבסוף יוון מצולה לרנ"נ הנובר, כאשר הוא מפרט את צורת הישיבות של פולין לפני גזירות ת"ח ת"ט, הוא כותב שבחנוכה התחיל זמן חדש בישיבות, וכך אפשר להסיק שזה היה שבוע של הפסקה בין הזמנים, וכן מבואר בדברי השל"ה, עיינו במאמר הנפלא.
מעניין לציין שבסוף המאמר מביא התנגדות גם למשחק הסביבון!

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' דצמבר 21, 2011 7:50 pm

היה בהמודיע על משחקי קלפים וכדו'
והיה שם דבר פלא בשם הדעת סופר
שהחתם סופר הלך כל ימי החנוכה עם סביבון בכיס!!! ולבי"ד גם הלך כן.

ולא הבנתי פשר דבר

נוטר הכרמים

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2973

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' דצמבר 22, 2011 12:21 am

דווקא נראה לי ששם הביאו עדי שמיעה מהדעת סופר ששמע בן מפי בן

מן הגורן ומן היקב

הנה ציטוט מעניין במיוחד בענין זה מאת 'המכריע' בפורטל הדף היומי.

ועל דרך זו היה דורש רבי חיים שמואלביץ זצ"ל (ראש ישיבת מיר שנסתלק בג' טבת תשל"ט, ובשנה חסירה זה חל בזאת חנוכה) את המונח זאת חנוכה, שאמנם בפשוטו נקרא על שם הקריאה דיומא, זאת חנוכת המזבח, אבל דורשי רשומות כבר יצאו לדורשו,

ואמר הגר"ח לפי שימי החנוכה היו ראויים להיות ימי שקידה בכפליים כאמור וכמובא לעיל. אלא שבעוונותינו הרבים מכיון שההדלקה חלה באמצע סדר ב' נפגע כל הסדר, והמהדרין בשעה זו בביקורי סבא וסבתא וקבלת דמי חנוכה וסיבוב ה"דריידעל" ואכילת מיני סופגנין ואכילת ארוחות במקום ההדלקה, ריבוי הכנות, ועוד ועוד מפסידים הרבה משקידתם.

ואילו ביום שמיני שכבר הודלקה השלהבת בלילה שלפניו, והיום הוא יום לימודים רגיל לכל ענייניו, "זאת חנוכה" האמתי (ובלשונו האט דאס איז חנוכה!).

אגב בצעירותי הלכתי לחזות בכמה הדלקות אצל חכמי וצדיקי הדור. וביררתי שמרן הגר"ח מדליק כהגר"א בדיוק בשקיעה ובאתי איזה רגעים מקודם לכן וראיתי שיושב בחדרו עם החברותא ואין זכר לחנוכיה ולא להכנות. בדקות האחרונות הרבנית הישישה נשרכה עם בית מנורה ובתוכה חנוכיה מוכנה והניחתה במקומה. בשלב מסויים היא אמרה לו, הגיע הזמן. הוא הביט בשעונו ואמר יש עוד דקה! והמשיך ללמוד. לאחר דקה קם ממקומו היא הגישה לו נר דולק, הוא אמר את הברכות הדליק נר אחד ומסר לה לסיים, אמר הנרות הללו בדרך למקום ותוך כדקה או שנים להערכתי כבר חזר לתלמודו !

מובן שאין זו הנהגה ראויה לכל אחד אבל מידתו של גאון זה היתה שקידתו הנוראה. עצה טובה למחפשי חיזוק בשקידה לקרוא את הספר הנפלא מוח ולב. בזכרוני סיפור דומה שסיפרה חמותו שבסעודות השבת הוא היה מביא את החברותא ולומד בחדר הסמוך. החמות היתה אומרת לו חיים יש דגים על השולחן, הוא היה נכנס לדקה אוכל הדגים ושב לחברותא. כך בבשר ולברכת המזון. הסעודות אצל חמיו ר' לייזר יהודה נמשכו כמה שעות רוויות כמובן בדברי תורה בהלכה ואגדה, אבל הוא השתתף בהן רק לכמה דקות.

פעם ניגש אליו אחרי מעריב אורח חשוב מבוגרי הישיבה וביקש להתארח על שולחנו לסעודת ליל שבת. ר' חיים הזמינו בחפץ לב. הלה התעכב מעט באולם הישיבה עם חבריו, ולאחר כעשרים דקות הוא רואה את ר' חיים מגיע ומתקרב אליו. הוא בוש מאד בהבינו שהוא עיכב את ר' חיים וכעת בא הוא לקרוא לו. והנה ר' חיים אומר לו אני כבר סיימתי את הסעודה ובאתי ללמוד, רק ניגשתי לומר לך שסעודתך מוכנה לך בביתי.

במותו ספד לו הרב שך "משמת ר' חיים בטלו השקדנים". (קוריוז מעניין. הרב שך אמר זאת במבטאו הליטאי וסופר המודיע הבין שהוא אומר "בטלו הספדנין", וכך, למרבה הבושה, נדפס למחרת בכותרת הראשית של המודיע עם תוספת ביאור שר' חיים היה זה שהיה עומד ומספיד ומגדיר את גדולי הדור בהסתלקותם... וכדי ביזיון וקצף.

עצם טעותו של הלבלר הנ"ל היה לה רקע, כי הדבר היה נכון לכשעצמו, ודאי עוד זכור לרבים הספדו של רבי חיים בהלויית המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשנת תשל"ד שעלה להספיד לאחר כמה מספידים מגדולי הדור שכבר אמרו עליו שבחים מופלגים, פתח ר' חיים בהבאת המדרש משל למלך שהיו לו כלי זהב ומשבחים אותו בכלי כסף כלום שבח הוא לו? גנאי הוא לו! ואז המשיך ואמר; עד עכשיו שיבחוהו בכלי כסף ואני אשבחנו בכלי זהב).

ולוואי ונזכה ביומין אילין לקבל עלינו עול שקידת התורה הקדושה כראוי לה.

נוטר הכרמים

בהודעה הקודמת, הדברים חביבים. רק תיקון קל, ההספד של ר' חיים עם ה'כלי כסף והכלי זהב' היה על הרב מפוניבז' ולא על ר' חצק'ל. ועוד אמר, כי היה לו ראש של שאג"א.

ברוך ברגר · הודעהעל ידי **ברוך ברגר** » א' דצמבר 14, 2014 1:58 pm

תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות להשם יתברך, על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצות, אם כן הימים הקדושים האלה ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים, כי תלמוד תורה כנגד כולם. ובעוונותינו הרבים רוב העולם נוהגים בהם בטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כל השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצות.
(של"ה הק')

אליעזר שלום

לענד ימי החנוכה נתקנו להודות ולהלל ולשמחה יתירה ומה לנו כי נלין על חזל הק שכך עלה בדעתם
דברי הם רק לעורר לב המעיין ולא לקבוע הלכה חו שלא כהשלה

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' דצמבר 08, 2020 2:25 am

אודה ו[לא] אבוש שמעולם לא הבנתי את הדיבורים האלו 'היוונים נצחו' 'ביטול סדר ב' 'להשכיחם תורתך'.

ברוב חגי ומועדי ישראל - פסח סוכות ופורים - יושבים פחות זמן אצל הסטנדר, ומקבלים את זה מאהבה. למה לא ילינו גם שבר''ה ויוהכ''פ לומדים פחות? ויש שכל חודש אלול מחפשים הדסים נאים, וכי מעשיהם אינם רצויים? גם עשיית מצות חבורה הוא ביטול תורה?

בחנוכה יש קצת מצוה [וידוע המעשה עם הגרי''ד בהגרי''ז עם הבית ישראל...] בסעודות ובשירות ותשבחות על הניסים, נר איש וביתו. ומה להם כי נזעקו עתה כאשר שמחה של מצוה להם?

נוטר הכרמים

לא מלינים על ביטול סדר ב' אלא על האוירה במשך כל היום,
ואין זה קשור כלל ל'להודות ולהלל', אלא להיפך ח"ו.
בשנים קדמוניות היה זה משחק הקלפים, וכדומה,
וכעת זה בלבוש אחר של ריקנות ובזבוז זמן.

עליך עיננו

פולסברג כתב:אודה ו[לא] אבוש שמעולם לא הבנתי את הדיבורים האלו 'היוונים נצחו' 'ביטול סדר ב' 'להשכיחם תורתך'.

ברוב חגי ומועדי ישראל - פסח סוכות ופורים - יושבים פחות זמן אצל הסטנדר, ומקבלים את זה מאהבה. למה לא ילינו גם שבר''ה ויוהכ''פ לומדים פחות? ויש שכל חודש אלול מחפשים הדסים נאים, וכי מעשיהם אינם רצויים? גם עשיית מצות חבורה הוא ביטול תורה?

בחנוכה יש קצת מצוה [וידוע המעשה עם הגרי''ד בהגרי''ז עם הבית ישראל...] בסעודות ובשירות ותשבחות על הניסים, נר איש וביתו. ומה להם כי נזעקו עתה כאשר שמחה של מצוה להם?

כמה תשובות בדבר..
א.איה"נ גם על שבתות ויו"ט נאמר כך עי' מ"ב סי' רצ' וכן סי' תקכט'
ב.מבחינה טכנית יש פחות זמן ביו"ט מצד התפילות והסעודות שהם חיוב מן הדין שעל זה כתוב חציו לכם..
ג. אכן בחנוכה יש ענין מיוחד להתחזק בתורה וכדברי הפמ"ג ריש סי' תרע' וז"ל ומפני זה אנו מחויבים בימי חנוכה ללמוד תורה עי"ש שהרי ניצחון האור על החושך וכבר האריכו בזה בספרים..

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' דצמבר 08, 2020 10:33 am

אכן, בי"ט אחרים יש הרבה התעסקות במצוות היום.

כגון, בסוכות הארבע מינים דורשים 'תחזוקה' גם במשך ימי החג וצריך להחליף הערבות וההדסים כו'.

וגם הישיבה בסוכה דורשת התעסקות.

ובפסח יש את העיסוק בהכנת המאכלים בתכלית הזהירות, קילוף הירקות וכיוצא בזה.

ואילו בחנוכה אין סיבה אמיתית לביטול זמן. שכן הכנת החנוכיה היא ענין קל ופשוט, ובפרט בימינו.

והתפלה בבוקר יותר קצרה מיום שני וחמישי רגיל!... (אין תחנון, לא אומרים 'והוא רחום' ו'למנצח' וכו')

ובשלמא בערבים עושים מפגשים משפחתיים וכדומה, אבל בשעות הבוקר והצהריים אין סיבה שלא ילמדו רגיל.

עזריאל ברגר

דרומי כתב:והתפלה בבוקר יותר קצרה מיום שני וחמישי רגיל!... (אין תחנון, לא אומרים 'והוא רחום' ו'למנצח' וכו')

הגזמת! הלל יותר קצר מתחנון?!
אא"כ אתה מתפלל במנין ספרדי...

השמים שמים לה'

האם יש בדורות האחרונים ראשי ישיבות, שניסו או הצליחו לבטל את ימי הפגרא של חנוכה?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' דצמבר 08, 2020 3:14 pm

הברכה המועילה ביותר ללימוד התורה בשקידה היא ברכת השגרה. וכשהשגרה (ולו רק 'אווירת' השגרה) נפגעת, הלימוד נפגע בהכרח. וזה פשוט לענ"ד.

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ג' דצמבר 08, 2020 4:29 pm

השמים שמים לה' כתב:האם יש בדורות האחרונים ראשי ישיבות, שניסו או הצליחו לבטל את ימי הפגרא של חנוכה?

ישיבת 'בית מתיתיהו'

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' דצמבר 08, 2020 8:58 pm

בהמשך לדבריי דלעיל שהשחרית של חנוכה אינו ארוך מידי, שמתי לב ברמב"ם היומי (הל' כלי המקדש) שאנשי מעמד לא היו מתאספים בשחרית של חנוכה...

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' דצמבר 09, 2020 12:46 am

עזריאל ברגר כתב:
דרומי כתב:והתפלה בבוקר יותר קצרה מיום שני וחמישי רגיל!... (אין תחנון, לא אומרים 'והוא רחום' ו'למנצח' וכו')

הגזמת! הלל יותר קצר מתחנון?!
אא"כ אתה מתפלל במנין ספרדי...

לצערנו הרב, דרומי לא הגזים ולא כלום.

פשוט נמאס לשמוע, מזמן לזמן מהללים להקב''ה, ובעודה בכפו יבלענה ברגע כמימריה. בלי שום רגש כלל וכלל.

ליטוואק פון בודאפעסט

השמים שמים לה' כתב:האם יש בדורות האחרונים ראשי ישיבות, שניסו או הצליחו לבטל את ימי הפגרא של חנוכה?

אני למדתי בישיבה באנגליה, ושם לא ידעו כלל ששבת חנוכה הוא יום חופש. נסעו הביתה שבת אחת תוך זמן חורף, ומעולם לא היה זה שבת חנוכה. עד שהגעתי לארה"ב, לא ידעתי כלל שיש מנהג כזה.

עזריאל ברגר

השמים שמים לה' כתב:האם יש בדורות האחרונים ראשי ישיבות, שניסו או הצליחו לבטל את ימי הפגרא של חנוכה?

כמדומני שבהרבה ישיבות חב"ד יש לימודים במשך הבוקר עד שמתקרב זמן ההדלקה, ואז יוצאים להדליק - בין בעצמם ובין לאחרים וכו' - ובזה עסוקים במשך הערב.
כתבתי "הרבה" ולא "כל", ואינני יודע מהו הרוב.

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ד' דצמבר 09, 2020 10:10 am

הרב יצחק יוסף צועק כבר שנים רבות על כך שבחורי ישיבות ספרדים שאינם צריכים להדליק, כיוון שיוצאים יד"ח בהדלקת אביהם בביתם, לא יפסיקו ללמוד בסדר ב' כלל. ויותר מזה, הוא סבור שאברכי כוללים לא יבטלו סדר ב', אלא ילמדו כרגיל וידליקו מאוחר יותר. הוא מספר שכך אביו היה נוהג כשהיה מוסר שיעורים ברחבי הארץ בזמן הדלקת נרות.

אבל ככל הנראה דעת אביו לא הייתה כן.

בלי לחלוק על כל האמור לעיל בגודל חשיבות לימוד התורה, וודאי לי שקצת קשה לקנות קניינים מיוחדים שמגיעים בחנוכה אם יושבים ועוסקים בתורה כרגיל, יש מצווה לשבת ליד הנרות, להודות ולהלל, לחשוב על המשמעות של היום, על ניסיך שבכל יום עמנו וכו'. אי אפשר להגיע לזה מתוך סדר ב' רצוף.

עזריאל ברגר

מה רע לשבת בבית המדרש להודות ולהלל על-יד הנרות שמדליקים בתוכו?!

ליטוואק פון בודאפעסט

הישיבה ליד הנרות, עם המשפחה, איננה הבעיא. הבעיא היא הנסיעות לשבת חנוכה, אווירת ההפקרות והחופש, ריבוי המסיבות המשפחתיות הרחבות בכל ערב וערב שאינה קשורה לחנוכה כלל.
האדם היוצא באמצע סדר ב', ומתיישב להכין את הפתילות ולמלאות את השמן עבורו ועבור כל בני משפחתו, ואח"כ אומר את התפלות, מדליק נרות ושר את הזמירות, ואח"כ מתיישב לדבר עם ילדיו כפי ערכם על הל' חנוכה, נס חנוכה ומשמעותה לגבינו, אין בזה ביטול תורה ולא שום בעיא.

אגב, נתפרסם כמה וכמה פעמים שהגרי"ש אלישיב אחז להלכה שיש בעיא בנסיעות בימי חנוכה, שהאדם המתגורר דרך עראי אינו חייב בבית ההוא בנרות חנוכה, ולפלא דלית דחש ליה.

עליך עיננו · הודעהעל ידי **עליך עיננו** » ד' דצמבר 09, 2020 1:41 pm

סיפר לי הרב יצחק אבא שאול שפעפ בפורת יוסף היה ויכוח בין הרבנים האם להתיר את החופשה.
אמר שם א' החכמים (אולי הרב צדקה?) בהלצה
מה אתם רוצים הם דורשים ר"ת חנוכ"ה חופש נעשה ונלך כולנו הביתה..

דורשי יחודך

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אגב, נתפרסם כמה וכמה פעמים שהגרי"ש אלישיב אחז להלכה שיש בעיא בנסיעות בימי חנוכה, שהאדם המתגורר דרך עראי אינו חייב בבית ההוא בנרות חנוכה, ולפלא דלית דחש ליה.

לענ"ד זה לא פלא דלית דחש ליה, כלל ישראל יודע להבחין מהו חידוש מופלג שקשה לקבל אותו, גם מפוסק הדור.

יוסף חיים אוהב ציון

וכן עורר בזה בספר לקט רשימות עמ' פ"א ואילך, בדברים חוצבי להבות אש.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' דצמבר 10, 2020 8:09 pm

לדעתי הזעקה על ביטול תורה בחנוכה היא מוגזמת, הרי קבעום להלל והודאה ובודאי שכרוך בזה קצת ביטול תורה וזה מה שתקנו חז"ל, ומנהג ישראל לעשות סעודות אינו דבר ריק,
ובפרט שיש כמה ענינים שאם לא היינו עושים אותם בחנוכה היינו צריכים להמציא יום אחר למעט מלימודינו ולעשות אותם, כגון מי שיש לו ילדים [או נכדים] קטנים הרי עצם מה שיושב ומקדיש להם תשומת לב הוא דבר גדול, וכן מה שמחדיר להם שמחה של מצוה,[ומי שרוצה יכול בקלות לנצל ימים אלו ללימוד עם ילדיו בנחת ושמחה, ואשרי לו], - וכן מצד שני בד"כ מי שיש לו הורים או סבים שאינם גרים בסמיכות אליו ממש, הרי בלא"ה היה צריך להקדיש איזה זמן במשך השנה לבקרם, ומה לא טוב לקיים מצוה זו בחנוכה?
ומה שמזדעקים על בין הזמנים בחנוכה, בשלמא אם טוענים שאין לעשות ביה"ז כלל, אבל אם ממילא עושים אין שום ענין לעשותו בזמן אחר, התורה היא אותה תורה כל השנה, ואדרבא אם עושים ביה"ז בחנוכה יש יותר סיכוי שינצלו אותו לסעודות של מצוה ולשאר דברים טובים.
והנה למשל מה שעשה רבינו התרוה"ד בימי חנוכה

לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנג ענין א
וזכורני בחנכה לפעמים היה רואה הכתבים שנשלחו והכתבים שאינם בהם צורך היה שורף אותם ... בכל חנכה עשה קטפות ומקצת בחורים מן הסוגיא שלמדו תו' על חנכה ולפעמים על דברים אחרים [הכוונה לחידות למיניהם שאין בהם מצות ת"ת, יעו"ש]

בברכה המשולשת

דורשי יחודך כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אגב, נתפרסם כמה וכמה פעמים שהגרי"ש אלישיב אחז להלכה שיש בעיא בנסיעות בימי חנוכה, שהאדם המתגורר דרך עראי אינו חייב בבית ההוא בנרות חנוכה, ולפלא דלית דחש ליה.

לענ"ד זה לא פלא דלית דחש ליה, כלל ישראל יודע להבחין מהו חידוש מופלג שקשה לקבל אותו, גם מפוסק הדור.

אני אמרתי בשיעור לבחורים וגם בשיעור לבע"ב לא לצאת לטיולים כנ"ל (בשם כו"כ מגדול"י)
וזה היה להם מאוד קשה לקבל, אבל הם בהחלט שמעו והקשיבו ושאלו וכו'
ואולי זה השפיע על מישהו.

דורשי יחודך

לא התכוונתי שקשה באופן מעשי, אלא שהחידוש מצד עצמו מחודש מאד, ולכאורה לא כל כך מבוסס במקורות ברורים.
וגם קשה לעכל חידוש כזה, שמי שלא מדליקים עליו בביתו אסור לו לנסוע בחנוכה לפחות משמונה ימים.
איך שכחו במשך כל הדורות להגיד לנו חידוש כזה?
(אני מדבר על מה שהזכירו קודם, לצאת לשבת חנוכה וכדומה, לא על שהייה בחוצות בלי בית.)

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ב' דצמבר 14, 2020 10:32 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הישיבה ליד הנרות, עם המשפחה, איננה הבעיא. הבעיא היא הנסיעות לשבת חנוכה ...
אגב, נתפרסם כמה וכמה פעמים שהגרי"ש אלישיב אחז להלכה שיש בעיא בנסיעות בימי חנוכה, שהאדם המתגורר דרך עראי אינו חייב בבית ההוא בנרות חנוכה, ולפלא דלית דחש ליה.

כיבוד אב ואם - דאורייתא. נרות חנוכה - דרבנן.

יעויין בשערי ימי החנוכה (טשזנר) פ"ב אות כ"ז - https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=189215

עזריאל ברגר

חיוב חינוך על ההורים - קרוב להיות דאורייתא (מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" וכו', והוא גם אחרי גיל מצוות - לפחות עד גיל כב שנה או כד), והרצון של ההורים לקבל כבוד מהבנים - אין בו שום חיוב...

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ב' דצמבר 14, 2020 12:50 pm

הם גם לא חייבים לזרוק ארנק לים, ובכל זאת אסור לי להכלימם.

עזריאל ברגר

טברייני כתב:הם גם לא חייבים לזרוק ארנק לים, ובכל זאת אסור לי להכלימם.

אם כראש ישיבה הייתי יודע שההורים של התלמידים בישיבה שלי זורקים באופן קבוע ארנקים לים ומצפים מהתלמידים שלא יכעסו וכו' - לא הייתי מקבל את בניהם לישיבה...

צריך לזכור שאנחנו מדברים על נורמה חברתית ולא על מעשה חד-פעמי.

ליטוואק פון בודאפעסט

אני רק רוצה להעיר, שכפשוטו ענין 'להשכיחם תורתך' היתה מחמת ריבוי הצרות. שכתב הרמב"ם בהקדמה לספר היד שריבוי הצרות גרמה לשכחת התורה עד שהוצרכו לכתוב את הכל. ובאמת ריבוי המחלוקת בישראל התחילה בתקופת היוונים כמובא באגרת רבי שרירא גאון. וכ"ז נגרם מחמת הצרות שהמיטו על ישראל שעצר בעדם מללמוד כראוי, ועי"ז הגיעו רח"ל לשכחת התורה.

אולי על דרך דרוש ואגדה יש עניינים אחרים, אבל זהו הפשט הפשוט.

דורש טוב לעמו

לענ"ד צריך לומר שהעניין של החופשות השונות שיש בישיבות בימי החנוכה, מה שמכונה בפי רבים 'בין הזמנים דרבנן', הוא גם בגלל העובדה שאצל רבים חג החנוכה נתפס כזמן למפגשים משפחתיים וכד', שכן זהו חג ויש חופשים לרבים וכד', וזה לא חג שיש בו שביתה ממלאכה, או מגבלות שונות כמו סוכה וכה"ג. ואז ממילא נוצרה המציאות הזו, שגם במקומות שאין חופש מוגדר, מ"מ בחורים רבים מטבעם חפצים ללכת לאותם מפגשים.
אבל אני חושב שבין היתר, רוצים לעשות מעין איזו 'פגרה' קטנה בלימוד, מבחינת ביטולה היא קיומה. מעין הפוגה קטנה כדי לחזור ולהמשיך בכוחות מחודשים בזמן חורף, שהוא מאוד ארוך, ולא תמיד פשוט להרבה בחורים, שאין איזו הפסקה בינתיים, וצריך להתמיד במשך חודשים רבים. וממילא הזמן היותר מתאים לכך הוא בחנוכה.
ובהחלט יש לציין את מה שכתבו לפני, שלא מדובר עכשיו במציאות שבמשך כל ימי החנוכה עוסקים בהוללות, ודברים אסורים. שזה באמת ייחשב ניצחון של היוונים, של תרבות יוון, שרצתה להחשיך את עיניהם של ישראל. אלא ב"ה לומדים בסדר בוקר, וחלק מהצהריים, וממשיכים ללמוד בערב, ויש יום או יומיים שנמצאים בחופש, כדי להתחזק בכוחות לקראת המשך הזמן.

די לחכימא · הודעהעל ידי **די לחכימא** » א' דצמבר 20, 2020 11:34 pm

השמים שמים לה' כתב:האם יש בדורות האחרונים ראשי ישיבות, שניסו או הצליחו לבטל את ימי הפגרא של חנוכה?

פונוביז' ר"ג.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר