שנת נס חנוכה - מאמר להורדה

[לענד]

מאמר נפלא אודות זמן חנוכה, וראיה ממטבעות שהנס לא היה בשנת ה' תרכ"ב

[פלוני אלמוני]

מי הוא הכותב ואיפוא התפרסם מאמר זו?

[חכמת המסכן בזויה]

הרב לוי יצחק רוזנפלד מברוקלין בקי נפלא ומומחה מפורסם בשדה מטבעות עתיקות.

[י. אברהם]

מה יוצא כעת לגבי השאלה באיזה יום בשבוע חל כ"ה כסלו?
כלומר האם נכונו דברי הגה"ק מאסטראווצא?
ראה כאן

[פלוני אלמוני]

מה שמובא בתוך המאמר ראיה מדברי הגמ' במס' ע"ז דף ח', כ"כ בספר דברי יואל על חנוכה, אמנם באוצר החכמה לא נמצא כי אם כרך א' ולכן א"א לי להעלות את הדברים.

[מעט דבש]

הנה ה'דברי יואל'
viewtopic.php?p=252018#p252018

[חכמת המסכן בזויה]

הנה מה שכתב לי א' מידידי בענין זה

"ראיה ניצחת מרש''י בדניאל כשיטת בעל דורות הראשונים

בדניאל פרק י''א חזיונו על מלכות יון שישבר לארבע, בהמשך הפסוקים בפסוק י''ז כתב רש''י: ואומר אני שהוא אנטיוכס הרשע מלך יון שגזר גזירות על ישראל וכו' וכן מפרש המשך הפסוקים. ושם פסוק כ': ועמד על כנו מעביר נוגש ( פירש רש''י, ויתחזק על בסיסו בהר המודעית מתתיהו המעביר נוגש יון מעל ישראל) ובימים אחדים ישבר ולא במלחמה (פירוש רש''י, כי מהם ובהם יקנאו אריסתובלוס והורקנוס על דבר המלוכה)

ובהמשך מבואר שיתחזק מלכות רומי ובפסוק כ''ב: וישברו וגם נגיד ברית כתב רש''י: גם מלך ישראל שיכרות עמם ברית גם הוא סופו שישטף לפניו כי יעברו רומים על הברית ויפשטו עליהם כמו שאמרו רז''ל (ע''ז ח) עשרין ושית שנין קמו בהמנותיה בהדי ישראל והדר אשתעבדו בהון. ועוד שם בפסוק כ''ז חוזר רש''י שהכונה על הורקנוס שיתחבר לרומיים נגד ארסתובלוס אחיו המלך.

מבואר היטב ברש''י שתחילת כ''ו שנים שעמדו רומיים בהמנותי' דישראל הוא של בניו של ינאי שהם בודאי כמה שנים אחר שמעון אבי זקינם, הרי שנצחון המלחמה בשנת תרכ''ב הרבה אחר נס חנוכה."

אמנם לי הק' צ"ע עדיין כי קשה לומר שהר"ו שנים מתחיל מינאי המלך ובניו

[חכמת המסכן בזויה]

עוד גרגיר א' בענין זה מאת ידידי ת"ח ודרשן על זה:

כתיב (דברים ל"ג, י"א): "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון". ודקדקו המפרשים באריכות לשון הפסוק "מן יקומון", דלכאורה היה די באומרו 'מחץ מתנים קמיו ומשנאיו', שימחצו מתני הקמים על ישראל ושאר שונאיהם.
ובאור החיים הק' (שם) העיר בזה, וז"ל: "ומשנאיו מן יקומון" אומרו "מן יקומון", ויבואר לדבריהם ז"ל (ב"ר צ"ט ב') שנתנבא (כאן הכתוב) על מלכות יון שעתידה ליפול ביד בני חשמונאי, לזה אמר "ומשנאיו מן יקומון", פירוש אפילו מן (אותו) הזמן עצמו שתהיה להם לשונאים קימה, וישראל (יהיו) שפלים, (מכל מקום) בזמן (הזה) עצמו, "מחץ מתנים קמיו וגו'", וכן היה, ודבר זה היא הצלחה בנס ופלא, עכל"ק.
ודבריו ז"ל משולל הבנה בהשקפה ראשונה
אך לפי דעת הסוברים שנס חנוכה היה בשנת תקצ"ו, ועד שנתחדש המלוכה של בית חשמונאים ארכו הימים כשלושים שנים, ובאותם ל' שנה היה הרבה מלחמות וצרות מהיונים המושלים בארץ הקודש כמבואר במגילת תענית ובספר יוסיפון וספר מכבים וספר החשמונאים ובמדרשים, בכל זאת באותו הזמן זכו להתגברות על היוונים להציל את ציפור נפשם של נשמת ישראל, את הבית המקדש, מתחת צפרני היוונים וחבריהם המתיוונים, ואף שעדיין היה רחוק מאוד מאוד מישועה בשדה המלחמה, עכ"ז שמחו שמחה גדולה לחדש את בית המקדש שכבר עברו שנים רבות שלא זכו לעשות את העבודה.
ולפי זה אשכחנא פתרי להבין באר היטב דברי האור החיים הק', דהתורה גילה לנו כי בימי החשמונאים "מחץ מתנים קמיו ומשנאיו", דגם באותו הזמן עצמו שתהיה להם עדיין להשונאים קימה, וישראל יהיו עדיין שפלים ונמוכים, יזכו להתגבר על השונאים, וזה שאמר הכתוב "מן יקומון", גם בזמן שעדיין היה להם קימה, בכל זאת נצחו החשמונאים והדליקו המנורה במסירות נפש, וזהו הנס ופלא שכתב האור החיים הק', המרומז בלשון הכתוב, והבן בס"ד.

[קו ירוק]

בתפילת על הניסים שהיא כמובן המוסמכת ביותר (ונתחברה אחרי תקופה, שהרי אומרים 'וקבעו שמונת ימי חנוכה' - לשון עבר),
כתוב שנס המלחמה הגדול היה קודם חנוכת הבית, שאחרי התיאורים רבים ביד מעטים וכו' ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמיך, אחר כן באו בניך לדביר ביתך וכו'.
והגם שהיו עוד מלחמות אבל שחרור עול מלכות יון שמנעו העבודה במקדש היה קודם הנס.

ומ"מ אני מסכים ששיטת תולדות עם עולם איננה מוכרחת מדברי חז"ל, ונראים יותר דברי חשמונאים ודורות ראשונים, שנס חנוכה ארע לפני סיום 180 שנה של שלטון יון בא"י, וסיום שלטון יון היה בימי יוחנן בן שמעון בן מתתיהו כהן גדול. הראשון שטבע מטבע.
וכן ערכתי בקובץ ששמתי באשכול זה:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 43#p323939

[מצליח]

לאור מאמרו של הרב רויזנפלד, ובכלל לדעת זו שהנס דפך השמן וטהרת המקדש היה כמה עשרות שנים קודם נצחון המלחמה, נופלים כל קושיותיו ותמיהותיו של שפרבר (המצורף) ועמו כל השלכותיו המרחיקות.