להדליק נר חנוכה ונר שבת בבת אחת

[קול אומר קרא]

מי שיש לו שמן כדי נר חנוכה ונר שבת אבל יש לו רק פתילה אחת, האם יכול להדליק נר ולהתנות שאחר חצי שעה יהיה נר שבת?

[אורי אגסי]

באותו ענין, שמעתי לאחרונה בשם א' מהפוסקים (אולי המג"א)דאע"פ ש"נר חנוכה ונר שבת נר שבת עדיף משום שלום בית", מ"מ בזה"ז כיון שמדליקים בתוך הבית, מי שיש לו נר א' ידליק של חנוכה ויהנה לאורה, דדוקא בזמן שצריך לברור בין נר חנוכה שידלק בחוץ לנר שבת שבפנים עדיף שלום ביתו, אבל כשמדליק בפנים עדיף שיקיים ב' המצוות בנר א' ואע"פ שנהנה מנר חנוכה.

[יגל]

בלקראת שבת נדפסה תשובתו של בעל להורות נתן זצ"ל שבזמננו שלרוב הפוסקים יוצאים ידי חובת נרות שבת באור חשמל, ידליק את החשמל לנר שבת ואת הנר לנר חנוכה.

לגוף השאלה עיין במג"א סימן תרע"ח סק"ב ולבושי שרד ופמ"ג, שאפשר לצאת בנר אחד ידי חובת שבת וחנוכה, ונחלקו האחרונים מה יברך. ובאליה רבה כתב שא"א וכ"כ במשנ"ב.

[תוך כדי דיבור]

באותו ענין, שמעתי לאחרונה בשם א' מהפוסקים (אולי המג"א)דאע"פ ש"נר חנוכה ונר שבת נר שבת עדיף משום שלום בית", מ"מ בזה"ז כיון שמדליקים בתוך הבית, מי שיש לו נר א' ידליק של חנוכה ויהנה לאורה, דדוקא בזמן שצריך לברור בין נר חנוכה שידלק בחוץ לנר שבת שבפנים עדיף שלום ביתו, אבל כשמדליק בפנים עדיף שיקיים ב' המצוות בנר א' ואע"פ שנהנה מנר חנוכה.

הוב"ד במשנ"ב ריש סי' תרע"ח, שכתב שאין כן דעת רוב האחרונים. והערוה"ש כתב לסמוך על זה בשעה"ד, כי בעיקר העניין של שימוש בנר חנוכה - שזה החששא בזה - סוברים כו"כ פוסקים שאין איסור בתשמיש מצוה (ולכאו' יש לצרף גם הסוברים שאיסור השימוש הוא דווקא בשימוש קרוב כמניית מעות וכו'. וגם המשנ"ב כתב כעין זה בעניין קרוב, עי' סי' תרע"ג בביה"ל ד"ה ויש).

אלא שלכאורה צ"ע בכל זה, הלא קיי"ל (בסי' תרע"ב) דלאחר שיעור מצוותו מותר להשתמש בו, וא"כ כשיחזור מבית הכנסת כבר יהיה אפשר בשופי להשתמש בו כנר שבת ושלום בית וכו'?

[קול אומר קרא]

גם לי נראה כדברי תוכ"ד. ומש"כ יגל, לא מצאתי בהפניות שלו מהנוגע לשאלתי. (שם כתוב רק שבזה"ז שמדליקים בפנים ידליק נר חנוכה ואעפ"כ לא יאכל בחשכה עי"ש).

[בן פקועה]

אלא שלכאורה צ"ע בכל זה, הלא קיי"ל (בסי' תרע"ב) דלאחר שיעור מצוותו מותר להשתמש בו, וא"כ כשיחזור מבית הכנסת כבר יהיה אפשר בשופי להשתמש בו כנר שבת ושלום בית וכו'?

לכאורה אין לקושיית פותח האשכול על מה לחול. נר חנוכה מדליק על פתחו מבחוץ ונר שבת מדליק על שולחנו. ומעתה אין הקושיא אלא בשעת הסכנה כאשר מדליק על שולחנו, ולא פלוג. וגם באופן זה אינו יכול לברך על הדלקת הנר, כמי שאינו מדליק נר מיוחד לשבת אלא משאיר את הנר הדלוק מבעוד יום.

[איש_ספר]

השואל שאל אם מהני תנאי, ומדובר כשמדליקו בפנים.
מסברא הדבר קשה מאד, וכבר נסתפק בזה האדר"ת בקונטרס עריכת נר שהתפרסם במוריה גליון רסה- רסו. עי"ש.

אדרת.jpg (51.42 KiB) נצפה 10348 פעמים

[וישל"ע אם שייך לחבילות חבילות]

[נוטר הכרמים]

מענין לענין באותו ענין.

ידוע הדין האמור בנר חנוכה שמוכר כסותו לצורך נר חנוכה משום פירסומי ניסא. בלשון הרמב"ם מדויק שאין הדין כן לגבי נר שבת. (דלא כמובא בביאור הלכה הל' שבת סי' רסג בשם הפמ"ג, ועי' מ"א מחה"ש וביאור הגר"א שם, ואכמ"ל).

ובכן שאלו הלומדים, מה הדין באחד שאין לו נר חנוכה, ואזי הולך ומוכר כסותו כדין, ברם, ע"ש היום, וקיי"ל כדברי רבא דנר שבת ונר חנוכה נר שבת קודם משום שלום ביתו. נמצא איפוא שמכירת הכסות היא בשביל נר שבת ולא בשביל נר חנוכה. האם יש עליו חיוב 'מוכר כסותו' בכה"ג?

מטו משם מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל וילחט"א מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שגם בכה"ג חייב למכור. מאידך, שמעתי מאאמו"ר שליט"א כי הגאון רבי אברהם יהושע שליט"א מבריסק אמר לו כי פשוט שאינו חייב למכור.

מה דעתכם?

[איש_ספר]

מפוניבז'ער רב אחד למשנהו.
נסתפק בזה הגרי"ש כהנמן - דברי הרב ב' עמ' קי"א.
ושם נסמן לתשו' משנה הלכות שרושם על מו"מ שהיה לו בזה עם אדמו"ר מגור בעל פני מנחם.

[חיים]

לכאורה לדעת הרמב"ם בער"ש וחנוכה חייב העני למכור כסותו עבור שתי נרות, נר שבת ונר חנוכה. וכיון שמוטלת עליו החובה למכור כסותו גם עבור נר שבת, יש מקום לומר כי החובה נשארת גם במקרה שאין מכירת כסותו מספקת לשתי נרות.

[נוטר הכרמים]

לכאורה לדעת הרמב"ם בער"ש וחנוכה חייב העני למכור כסותו עבור שתי נרות, נר שבת ונר חנוכה. וכיון שמוטלת עליו החובה למכור כסותו גם עבור נר שבת, יש מקום לומר כי החובה נשארת גם במקרה שאין מכירת כסותו מספקת לשתי נרות.

.

הוקדם שהספק הוא לפי הדיוק בלשון הרמב"ם שלא זכר דין מכירת כסות גבי נר שבת, וראה במקורות שצוינו, ובאור שמח ע"ד הרמב"ם בהל' שבת נראה כדבריך דהוא הדין.

[חיים]

לכאורה לדעת הרמב"ם בער"ש וחנוכה חייב העני למכור כסותו עבור שתי נרות, נר שבת ונר חנוכה. וכיון שמוטלת עליו החובה למכור כסותו גם עבור נר שבת, יש מקום לומר כי החובה נשארת גם במקרה שאין מכירת כסותו מספקת לשתי נרות.

.

הוקדם שהספק הוא לפי הדיוק בלשון הרמב"ם שלא זכר דין מכירת כסות גבי נר שבת, וראה במקורות שצוינו, ובאור שמח ע"ד הרמב"ם בהל' שבת נראה כדבריך דהוא הדין.

אולי לא הובנתי, אך כוונתי ברורה. לדעת הרמב"ם שבכל שבת אין צורך למכור כסותו, אזי מודה הוא כי בער"ש של חנוכה חייב למכור כסותו עבור שתי הנרות, נר שבת ונר חנוכה. מעתה כיון שמוטלת עליו החובה למכור כסותו גם עבור נר שבת, יש מקום לומר כי החובה נשארת גם במקרה שאין מכירת כסותו מספקת לשתי נרות.
מקווה שכעת הדברים מובנים.

[יגל]

נוטר, ראה בשפת הים (וולפסון) או"ח סי' ח' (יש באוצר ואיני יודע כיצד לשלוח לינק לעמוד הרלוונטי).

[ראשית חכמה]

מאמר בענין זה מהרה"ג ר' אלי' ברוך פינקל זצ"ל.

[נוטר הכרמים]

מאמר בענין זה מהרה"ג ר' אלי' ברוך פינקל זצ"ל.

בספר החדש שיצא זה עתה 'שבט הלוי' על חנוכה, מובא ספק זה בשם הישועות מלכו, יעו"ש.

[בור ועם הארץ]

מאמר בענין זה מהרה"ג ר' אלי' ברוך פינקל זצ"ל.

בספר החדש שיצא זה עתה 'שבט הלוי' על חנוכה, מובא ספק זה בשם הישועות מלכו, יעו"ש.

ראיתי ספר זה בחנות, ולא הספיק לי עיוני לעמוד על בירורו, האם ספר זה אומר הבא מן החדש הוא, או רק ליקוט באמרים מספרים הישנים?

[נוטר הכרמים]

מאמר בענין זה מהרה"ג ר' אלי' ברוך פינקל זצ"ל.

בספר החדש שיצא זה עתה 'שבט הלוי' על חנוכה, מובא ספק זה בשם הישועות מלכו, יעו"ש.

ראיתי ספר זה בחנות, ולא הספיק לי עיוני לעמוד על בירורו, האם ספר זה אומר הבא מן החדש הוא, או רק ליקוט באמרים מספרים הישנים?

גם וגם. לבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך.

עוד ינובון וגו' לאורך ימים.

[תוך כדי דיבור]

שבתי ולמדתי בינתיים הסוגיה עם הרשב"א, ומצאתי שהרבה מהדברים שנאמרו בזה אינם צריכים ואינם יכולים לפי דבריו המפורשים. שמעצם שאלת רבא "נר חנוכה ונר ביתו" מי עדיף, הוא מוכיח שאי אפשר לקיים שניהם בנר אחד (ודילמא לא ראה המגן אברהם את דברי הרשב"א בחידושיו, דאל"כ אפשר שלא היה כותב היפך דבריו בלי לציין) - ומזה הוא לומד לעניין שימוש בנר חנוכה, שאסור אפילו לצורך מצוה וסעודת שבת. ומבאר (מדברי רבו הרמב"ן) שכשמשתמשים בחפץ של מצוה אחת לקיים מצוה אחרת, הרי זה כזלזול במצוה הראשונה, שמעדיפים השניה על פניה, עיי"ש.

ואולי לפי זה נוכל לתרץ הקושיה הנ"ל שהקשיתי, שלכאורה אחרי דברי הרי"ף שלאחר שעבר שיעור ההדלקה של הנר מותר להשתמש בו, נמצא שכל דברי רבא על נר חנוכה ונר ביתו מי עדיף, הם רק עד סוף שיעור ההדלקה (דהיינו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, לרוב הפוסקים), ואח"כ לעולם יוכל לקיים שניהם בנר אחד? אבל לפי ביאור הרמב"ן והרשב"א אפשר לומר, שעניין הזלזול שבשימוש בחפץ מצוה אחת למצוה אחרת אינו מדין "אסור להשתמש לאורה", ושייך גם לאחר סוף שיעור ההדלקה. (ואז שמא גם תנאי לא מהני, שסוף סוף הרי ניכר שנר זה היה נר חנוכה, ורק שינוי במעשה - שבמוצ"ש יעבירנו למקום אחר או יקח השמן וכדומה, או עצם מה שכבר נכבה ומדליקו שוב - יועיל לבטל הזלזול הנ"ל). אבל באמת אין זה נראה כלל, דכלום אפשר לומר שלקרוא לאור נר חנוכה יהיה מותר אחר שיעור ההדלקה, אבל לאכול לאורו סעודת שבת יהיה אסור מפני שזו מצוה? (ולא תהא כהנת כפונדקית וכו', אף שמצאנו בכ"ז בכמה הלכות שדוקא דבר מצוה חמיר טפי)
ואולי יש להסביר הכל בפשטות, שכיוון שבחצי שעה הראשונה שלאחר צאת הכוכבים ודאי אסור להשתמש בנר החנוכה לנר שבת, על כן לא דנו חז"ל והראשונים שישתמש בשניהם אח"כ בנר אחד, כי סוף סוף גם בחצי שעה הזו צריך אור בביתו בשביל שלום בית! (ובימיהם שלא היו הציבור מאריכים בתפילה, ודאי היה חוזר לביתו קודם סיום השיעור הזה). ואין הכי נמי, שלאחר שיעור זה יכול לקיים בנר זה העניין דנר שבת, ואפילו בלי תנאי.

[מאחורי הקלעים]

מענין לענין באותו ענין אציין מה שראתי בשו,ת מהרש חלק ב סימן ג או י שמביא אסתפקא באחד ששכח ולא הדליק בער"ש נר חנוכה ובשבת מדליק נר בשביל חולה שיש בו סכנה ונסתפק בשואל אם יכול לצאת באותו נר שהדליק בשביל חושיב"ס ידי,ח נר חנוכה ובואת י"א מחדש ומביא גם כן מהבית אפרים דכתב כן בתשובה ס"ג דהדלקה בערב שבת מבעוד יום זמנה היא כמו ביום חול בחשיכה נמצא דבער"ש בין השמשוות כבר זמן חיוב הדלקת נר חנוכה ולא מועיל כלום מה שמדליק אחרי זמן החיוב עיי"ש

[אתנחתא]

תוכ"ד,
זה ששאלת (על המג"א) שאחרי שיעור כבר מותר להשתמש בו, לא הבנתי, דבפשטות הכוונה בוודאי שיש לו רק בדיוק לשיעור הדלקת נר חנוכה. כפשוט (וגם אם נאמר שבשבת צ' שיעור גדול, הרי מדובר שיש לו שיעור רק לשיעור הנ"ל וממילא אח"כ כבר נכבה, וא"כ מה יעשה אם רוצה לסעוד ליד הנר)

[תוך כדי דיבור]

אמת שכך נראה בפשטות, שבזה עסקינן שיש לו שמן כדי להדליק רק נר אחד כשיעור (כי אם יש לו כמות שמן להדליק יותר מכשיעור, למה לא יחלק אותה לשני נרות ומה השאלה בזה). אבל באמת זה אינו כך בהכרח, ולדוגמא אם יש לו שמן כדי להדליק נר בשיעור הצריך לחנוכה (דשבת) ועוד כחצי שעה: אם יחלק את הכמות לשני נרות, האחד לשיעור חנוכה והשאר לשבת, נמצא שנר השבת יכבה עוד לפני צאת הכוכבים ולא יבוא כלל לידי השימוש המיועד לו; משא"כ אם יכול להדליק שניהם בנר אחד, יוכל להספיק וליהנות מנר זה בשופי לסעודת השבת, לאחר שעבר שיעור החיוב של נר חנוכה ובטל איסור השימוש.

[אתנחתא]

זוהי היכי תמצי חמוד, אך עדיין "ויש להקשות בדוחק" לא אמרינן, המג"א מדבר במקרה הפשוט שאין שום שמן נוסף ורק שמן לבד לחנוכה (ואכן בהי"ת שלך מי יימר שהמג"א לא יסכים שבדוחק אפשר לעשות כך) (רק בזה אנו באים אם זוהי הדלקה לשם מצוה והתקיים המצוה בכך מכיון שלא הודלק לשם נר שבת וכשיטת בעלי התוספות ואחרים לעומת רבינו משולם בנר שבת שדלוק מאליו, וגם בזה יש לעיין בשעת הדחק (שנותר נר דלוק ואינו בבית לכבות ולהדליק לשבת) מהו הדין גם לר"ת אם לפועל יצא המצוה בנר שדלוק (ונחלק אולי בחילוק הידוע ששתי מצות אתניהו בנר שלום בית וכבוד שבת שכבר דשו האחרונים בזה, וא"כ כבוד שבת לא יצא אך שלום בית יצא וכו' וכו' וכו' ואפשר לפלפל רבות).

ודבריך על פי הרמב"ן לא הצלחתי להבין ולענ"ד חידוש דחוק ואתך הסליחה.

[תוך כדי דיבור]

אם ההיכי תמצי דחוק א"י, כי אז יהיה צריך לומר שהעניין כולו דחוק מעיקרו, שעוסק רק במי שיש לו שמן בדיוק כשיעור הנדרש, באומד מצומצם, לא כו"כ דקות פחות מכך שאז לא מקיים המצווה, ולא כו"כ דקות יותר מכך שאז מגיעים הדברים ל"היכי תמצי" שלי. אלא על זה אני משיב, שהעניין יכול להיות גם כך (שיש לו שיעור באומד מצומצם) וגם כך (שיש לו מעט יותר, אבל לא מספיק לנר בפנ"ע), דנהי שבאמת אחרי תום שיעור המצוה יוכל להשתמש באורה לנר שבת, אבל הלא צריך נר שבת גם לפני תום השיעור ולכן אין זה פיתרון המועיל לו, ועל גבי זה איריא דיון הפוסקים היאך יעשה.

[איש_ספר]

בש"ק עברתי על לקט יושר הנדמ"ח ומצאתי שם חידוש גדול הנוגע לנידון כאן: 'בזמן הזה אין לו שיעור לנר חנוכה [עיין דרכי משה סי' תרע"ב אות א' מחלוקת ראשונים - הערת המהדיר שם] לכך אסור בהנאה כל הנר אפילו שהיה הנר גדול ['יש כאן חידוש, שע"פ הדעה שאין שיעור לנ"ח בזה"ז יוצאת גם חומרא, שכל הנר הוקצה למצותו, שהרי כל זמן שדולק מקיימים מצוה וכשמלדיק אינו יודע מתי יכבה או יכבנו- הערת המהדיר]

[היא שיחתי]

לשאלת פותח האשכול
יש סברה לומר שכיון דהדלקה עושה מצווה ואף בהדלקת נר שבת הדלקה עושה מצווה כמבואר במשנ"ב א"כ כשמדליק מתחילה לשם נר חנוכה אזי אין יכול לכוון שאח"כ יהיה נר שבת שהרי אין כאן מעשה הדלקה
אכן יש לדון דמלכתחילה יהיה הנר עבור שתיהם
אבל בזה יש לומר דאין עושין מצוות חבילות חבילות ורק בגוונא של השואל שלאחר חצי שעה יהיה נר שבת אז אין חבילות חבילות לכאו' כיון שהרי כבר קיים חובת החנוכה אך יש חיסרון של הדלקה עושה מצווה וכמש"נ