אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק. וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה:
עושה חדשות כתב:כל שנה אני שב ומתקשה.
תכלה רגל מן השוק לכאו' זהו זמן שאינו ניתן למחלוקת, ושיעורו קבוע, ואילו על 'משתשקע חמה' יש לנו תחילת שקיעה וסוף שקיעה, והיינו פלוג' ר"ת והגאונים כידוע, ומדדו הראש' הזמן מהשקיעה עד כלות הרגל, והסכימו כל הצדדים על שיעור חצי שעה.
היאך? והלא אם משקיעת ר"ת עד כלות הרגל חצי שעה, אז משקיעה דידן זה כמעט שעתיים!
הבו עזרה!
סעדיה כתב:הראשונים לא מדדו,
הם הסתמכו על דברי הגאונים שזהו השיעור.
אלו שאחזו כדעת ר"ת, ולדעתם כן מבואר בגמרא, סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא סברו שכונת הגאונים הוא לחצי שעה מצה"כ/שקיעה דר"ת.
וממילא אי פשיטא לן שדעת הגאונים הוא כהגר"א, אזי אפי' אם נחשוש לדעת ר"ת אין מקום ל'חצי שעה',
אא"כ ננקוט כהלכתייהו ולא מטעמייהו, אלא מטעם הרב לומד בישיבה.
לומד_בישיבה כתב:יש לשים לב לעוד נקודה.
הרי"ף שכתב חצי שעה גם זה דבר מוזר במידה ונאמר שהעתיק כן מהגאונים, שהרי על פניו עניין חצי שעה הכוונה בזה כדי שיתפרסם הנס לכל העוברים ושבים וכפי שסבר מרן הגרי"ז ז"ל שעליו לשים שמן בשיעור גדול כדי שידלק עד שיחזרו מקלנוע אדיסון, ולפי"ז מה הפשט בכוונת הרי"ף שהעתיק חצי שעה ממה שכתבו הגאונים, והרי אפשר שהיכן שהיו הגאונים הזמן היה חצי שעה ומהכ"ת שגם בזמנו הכוונה לחצי שעה.
לומד_בישיבה כתב:כמו כן מה הפשט ברמב"ם שהעתיק חצי שעה היה לו לכתוב כל אחד לפי היכן שהוא גר.
לומד_בישיבה כתב:אכתוב את זה כך.
האם שיעור חצי שעה הכוונה בזה, שאלו הנמצאים ברחוב צריכים לראות את הנרות במשך חצי שעה, דהיינו, שחכמים תיקנו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה או אפשר שהכוונה חצי שעה כדי להיות בטוח שכל העוברים רואים את נרות חנוכה.
ומכח חקירה זו ביקשתי ליישב כוונת הרי"ף ומדוע כתבו כולם חצי שעה גם אלו שמדליקים לפני ר"ת.[/size]
לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס.
סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.
ומכאן ראיה למה שכתבתי, שהכוונה שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ומשום כך העתיקו כולם חצי שעה.
סעדיה כתב:לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס./quote]
אחרי ככלות הכל,
בגמ' איתא 'עד שתכלה רגל מן השוק', מתי הוא זמן זה?
לומד_בישיבה כתב:ועל מה שכבודו שאל מה הבדל בין הגאונים לזמן הרמב"ם, ההבדל הוא ברור, כי הגאונים אפשר שהיו גרים באיזור מסויים שכעבור חצי שעה כבר לא היה נפש חיה ברחוב ואילו הרמב"ם היה גר במקום שהיו עוברים ושבים עד אמצע הלילה.
לומד_בישיבה כתב:סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.
לדבריך מצאנו כאן ראיה נפלאה שגם הגאונים סברו כדעת ר"ת שאם לא כן אין כל הסבר מדוע כתבו חצי שעה או שעה, והוא ראיה עצומה שלא כדעת מהר"ם אלשקר, ועיין בספר אורות חיים כמה הוא טורח להוכיח שגם דעת הגאונים היה כדעת ר"ת, לדבריך הא לך ראיה ברורה.
לומד_בישיבה כתב:סעדיה כתב:לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס./quote]
אחרי ככלות הכל,
בגמ' איתא 'עד שתכלה רגל מן השוק', מתי הוא זמן זה?
אתה שואל טוב מה זה הלשון עד שתכלה רגל מן השוק, אך לעומת זה הקושי בדברי הריף והרמב"ם וכו' שקידשו את החצי שעה קשה פי אלף, שהרי לא יתכן שבכל המקומות פסקו ללכת חצי שעה לאחר השקיעה.
והאם רק בזמן הגרי"ז ז"ל התחדש לנו שאנשים מסתובבים בלילות גם בלילה.
מה זה החצי שעה?!.
לומד_בישיבה כתב:סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.
לדבריך מצאנו כאן ראיה נפלאה שגם הגאונים סברו כדעת ר"ת שאם לא כן אין כל הסבר מדוע כתבו חצי שעה או שעה, והוא ראיה עצומה שלא כדעת מהר"ם אלשקר, ועיין בספר אורות חיים כמה הוא טורח להוכיח שגם דעת הגאונים היה כדעת ר"ת, לדבריך הא לך ראיה ברורה.
לא הבנתי מה הראיה.
כוונת סעדיה לומר שר"ת יגיד שזמן כלות רגל מן השוק הוא חצי שעה אחר השקיעה לדידיה ומהר"ם אלשאקר יאמר שהוא אחר חצי שעה משקיעה דידיה, ועל מה שהקשית איך יתכן שיחלקו בתרתי, נאמר שזה יתכן גם יתכן ודבר המצוי הוא כעין זה. אבל ביאור אינו שייך לזה שלא הבנתי בככל מה הראייה.
לא מובן איך אתה מציג את השאלה.
השאלה הנכונה היא שלפי הבנתך יש קושיה מהראשונים על הגרי"ז ולא שכל הראשונים תמוהים כי הגרי"ז אמר אחרת.
אוצר החכמה כתב:בפשטות אם הראשונים הבינו לא כמוך הפשטות היא כדבריהם.
גם הסוגיא מוכח כדבריהם מזה שהגמרא שואלת איזה רגל ועונה רגלא דתרמודאי, ולא עונה עד שהאחרונים לא יהיו ברחוב, משמע שיש כאן איזה גדר.
כידוע מה שכתב ע"ז המהר"ל אבל גם אם לא נלמד כמוהו, הכוונה היא כל עוד שאנשים רבים מסתובבים בשוק והשוק פעיל ממש אבל ברגע שהיה מתחיל להחשיך היו רגילים לסגור את כל החנויות ולא היו מוכרים סחורה לאור נרות. כך שמייד אחרי השקיעה היו מסתלקות החנויות, והחנויות האחרונות היו חנויות של מוכרי עצים שנצרכים לאותו לילה. ומרגע שהחנויות כולם נסגרות לא היה לאנשים מה להסתובב בשוק וזה נקרא תכלה רגל מן השוק.
כך שהעובדה שאנשים עדיין מהלכים ממקום למקום אינה משנה את ההגדרה של תכלה רגל מן השוק.
אוצר החכמה כתב:ומכאן ראיה למה שכתבתי, שהכוונה שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ומשום כך העתיקו כולם חצי שעה.
ההסבר הזה יכול להיות באי נמי לשיעורא. אבל לפי דאי לא מדליק מדליק קצת קשה לומר כן.
(אני יודע שאפשר להגיד בכל אופן כדבריך והיינו שגם לתירוץ הראשון היסוד הוא השיעור רק הנפ"מ היא אם זה שיעור מתחילת הזמן או מזמן שמדליק אבהל זה נראה דחוק)
לומד_בישיבה כתב:כמדומני שהראשון שמביאו הוא הרי"ף וז"ל ובני אדם המביאין אותם נקראין תרמודאי ומתעכבין עד אחר שקיעת החמה כמו חצי שעה עד שמגיעין לביתם.
ומשם הועתק לכל הראשונים שהשיעור הוא חצי שעה, האם היה מקור כל שהוא להרי"ף לכתוב שהשיעור הוא חצי שעה.
יוס'ל כתב:כדי שלא כל אחד יצטרך לרדת לשוק או לבדוק מהחלון אם כלתה כבר רגל התרמודיים , ובמיוחד היום כל אחד עם הנערווען שלו, ולאחר שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, ולא ידוע לנו מי הם האומה הזו, ובאיזה מדינה הם נמצאים, ובאיזו שעה הם חוזרים לביתם, ואולי בכלל עובדים במשמרת לילה וחוזרים רק בבוקר לביתם, וכי ידליקו עד הבוקר?!
אברך כולל כתב:יוס'ל כתב:כדי שלא כל אחד יצטרך לרדת לשוק או לבדוק מהחלון אם כלתה כבר רגל התרמודיים , ובמיוחד היום כל אחד עם הנערווען שלו, ולאחר שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, ולא ידוע לנו מי הם האומה הזו, ובאיזה מדינה הם נמצאים, ובאיזו שעה הם חוזרים לביתם, ואולי בכלל עובדים במשמרת לילה וחוזרים רק בבוקר לביתם, וכי ידליקו עד הבוקר?!
למיטב ידיעתי נס חנוכה קרה לאחר שבלבל סנחריב...
פלוריש כתב:החברה הקדושה כאן לא דנה כמה זמן צריך להדליק מי שמדליק על שולחנו, וכמה זמן מדליק מי שהגיע לביתו מאוחר בלילה
אב בבינה כתב:יש ראשונים שכבר כתבו חצי שעה וצאה"כ, כמדומה הר"ן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים