פורום אוצר החכמה

הנה מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל במנחת שלמה-הכריע להיתר כנגד רוב הפוסקים- שמן של שביעית אעפ"י שאסור להשתמש בו אלא להנאה כדין פירות שביעית, מותר להדליק בו נרות חנוכה, אף שאסור להשתמש לאורן, לפי שגם השימוש בשמן לפרסם את הנס על ידי הארת הנרות, הריהו נחשב שימוש להנאה, וגם אין זה נחשב כהפסד וכילוי השמן, הואיל ושימוש זה הוא בדרך ההדלקה הרגילה.
ומנגד הגר"ח קניבסקי שליט"א בדרך אמונה בשם החזו"א שאין להתיר- ובביאור הלכה שם העיר ע"ד, ולענ"ד לא הבנתי הפיקפוקים דאע"ג דודאי מותר להדליק כדי ללמוד לאורו אף על גב דמצות לאו להנות ניתנו היינו משום דההדלקה הוא לראות לאורו וזה מותר ומה נ"מ מה שיראה לאורו מה שירצה יראה וכן להדליק סביב לחנותו הרבה נרות לפרסם בית מסחרו כ"ז הדלקה לראות לאורו היטב ועי"ז מתפרסם אבל נ"ח שאסור להנות לאורו אלא למצוה שהתורה אמרה להדליק דהא קי"ל דאפי' אם הוא לבדו בין הגוים ידליק בברכה שעצם ההדלקה הוא פרסום הנס (עי' שעה"צ סי' תרע"ב ס"ק י"ז) ואפי' אם כבתה מיד אין זקוק לה אלא שצורת ההדלקה צ"ל באופן שראוי להיות פרסום הנס ושיראו את הנרות ולא שיראו לאור הנרות וזה לא נקרא הדלקה להנאה,
-ולכאורה יש כאן מחלוקת מה נקרא הנאה, והאם הנאת פרסומי ניסא נחשב הנאה או הפסד- א"כ מה ההלכה בזה, הרוצה להקל יקל?

בדיוק היום למדנו נושא זה בשיעור הלכה בין מנחה לערבית ואמרתי שלענ"ד- למה לו לאדם להכניס עצמו למחלוקת אם יצא ידי חובה אם יכול לצאת ידי חובה אליבא דכו"ע??
(ביחוד שיש כאן ספק ביטול עשה של פירות שביעית)
ושאלוני אם גם יהיה כך אם אין לו שמן אחר וייאלץ בשל כך להדליק בנר שעוה- ועניתי שאפ"ה (כי לא חיישינן הלכה למעשה לדעת מרנא המהר"ל, שהוכרע לא כוותיה בזה, משא"כ במחלוקת זו)

מהי 'דעת מרנא המהר"ל'?

שאין להדליק בנר מוצק

לפי החשבון בסדר עולם, שנה שנעשה בה נס חנוכה מוצאי שביעית היתה. וא"כ הזיתים שמהם הזדרזו להכין שמן להדלקת המנורה היו קדושים בקדו"ש. האם אפשר להביא מזה ראיה לפולמוס הנ"ל על הדלקת נ"ח בשמן של שביעית.

עושה חדשות כתב:לפי החשבון בסדר עולם, שנה שנעשה בה נס חנוכה מוצאי שביעית היתה. וא"כ הזיתים שמהם הזדרזו להכין שמן להדלקת המנורה היו קדושים בקדו"ש. האם אפשר להביא מזה ראיה לפולמוס הנ"ל על הדלקת נ"ח בשמן של שביעית.

לא, כי י"ל שהכהנים ששימשו בעבודה בהיכל נהנו מאור המנורה (כדכתיב "שמן למאור").