בני ברקי כתב:או הם מדליקים כמו חילונים שמדלקים בכל מיני כנסים שרוב הפוסקים סוברים שזה ברכה לבטלה כי תיקנו רק בבית כנסת ולא בכל התכנסות ציבורית
בן החבורה כתב:מבחינתך הבני ברקית הרי עדיף לא לקבל תשובה ולהגיע למסקנא שהם מדליקים כמו חילונים ומברכים ברכה לבטלה, כי הרי אינך מתכוין לקנטר, ולכן להכעיס אענה לך.
האדמורי"ם מתחלקים לשלשה. יש שמדליקים את נרות בית הכנסת לפני ערבית ואין מדליקים בבית הכנסת מנורה נוספת ויש שדירתם צמודה לבית המדרש ויש שמעתיקים דירתם לימי החנוכה לחדרם שבבית המדרש.
בני ברקי כתב:מבלי לקנטר אלא לדעת באמת את ההלכה
על מה סומכים האדמורים שמדליקים בברכה בבית הכנסת אחרי ערבית
זה דין של הדלקת בית הכנסת(ובאמת אין עוד חנוכיה בבימהמד שלהם שמדלקים בין מנחה למעריב כנהוג ואכן אח"כ הם מדליקים שוב בבית? והאם לא תיקנו להדליק בבית כנסת דווקא בין מנחה לערבית ולא ב9 בערב?
או הם מדליקים כמו חילונים שמדלקים בכל מיני כנסים שרוב הפוסקים סוברים שזה ברכה לבטלה כי תיקנו רק בבית כנסת ולא בכל התכנסות ציבורית
לשון הרמ"א (תרעב, ב) "הגה: י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק, ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה". ובטעם שטוב להזהר בזה"ז כתב בלבוש (וכן מובא בביה"ל ע"פ הטור) מפני שנהגו להדליק בפתח הבית מבפנים, והיה ניכר קצת לעוברים ושבים. ולפ"ז לדידן המדליקין בתוך הבית, אין שייך טעם זה. ועיקר הטעם להקדים ההדלקה לדידן, הוא משום 'זריזים מקדימים למצוות' (ע"פ הר"ן שבת).
והנה כבר האריכו האחרונים לדון במי יש לו אפשרות לקיים מצוה בהידור רב יותר, או להקדימה בהידור פחות, מאן עדיף, האם זריזים מקדימים או מצוה ברוב עם וכדו' ואכמ"ל. מ"מ במצוות נר חנוכה שכל ענינה הוא פרסום הנס לרואים הנרות, לכאו' כו"ע יודו דקיום המצוה ברוב עם עדיפי על 'זריזים מקדימים למצוות'
דמנהג מדינות אשכנז היה לכתחילה להדליק הנרות שלא בתחילת הלילה, אלא לפני הסעודה כאשר כל בני הבית היו מקובצים יחד, משום פרסומי ניסא. (מובא במנהגי וורמיזא לר"י שמש סי' קצט. וכן במקור חיים לבעל החוות יאיר ריש תרעב). ומקור מנהג זה בדברי הראשונים וכמובא במנהגי ר' אייזיק טירנא (חנוכה) "... ומצותה מתחילת הלילה עד עמוד השחר, אבל טוב להדליק קודם אכילה ובעוד שבני הבית נעורין".
וראה במנהגי מהרי"ל אשר אכן נהג להדליק בתחילת הלילה, ומנמק זאת בב' טעמים "כי אמר מצות נר חנוכה משתשקע החמה. ועוד הואיל דבני ביתי דרים בבית אחד אם אני מאחר שוב לא יהיו אצלי ועכשיו הם באים אצלי לשמוע הברכה ולראות הדלקתי". וכן מובא בלקט יושר (ח"א עמוד קנא ענין ד) מנהג בעל התרוה"ד "והוא מדליק בתחלת הלילה משום דכמה בני אדם היו מצויין בביתו בתחלת הלילה. אבל הבחורים ושאר בני ביתו היו מדליקין כשרוצים לאכול".
ומבואר מכל הלין שעיקר מנהג אשכנז היה להדליק בזמן שרוב בנ"א מקובצים יחד משום פרסומי ניסא.
אמסטרדם כתב:יצויין שהגה"ק ר"א מבעלזא ז"ל הדליק פעם ביום ראשון בהשכמת הבוקר [וזה היה כבר אחר שמיהר עצמו בכל השבת הקודם כדי שיוכל להדליק בהקדם במוצ"ש כמנהג אדמור"י בעלזא] וציווה אז לעשות חושך בחדר...
יש אדמורי"ם שאין לשאול עליהם "כלל"...
אמסטרדם כתב:כוונתי היתה לסתימת התריסים, ותודה לך על המ"מ להסיפור,
בקשר להנ"ל יצויין מעשה שהיה אצל האדמו"ר ר' יהושע מבעלזא [נפ' תרנ"ד] שפעם בהושענא רבא התאחר מלהתפלל עד שעה אחד אחה"צ [מחמת איזה תקלה בהמקוה - עתניאל יידע יותר מן הסתם] וציווה להחזיר השעון לשעה מוקדם יותר, ומי יעמוד בסוד קדושים אראלים ותרשישים.
היימישער כתב:בבעלזא היכל הטיש הוא בביתו הפרטי של האדמו"ר.
שבטיישראל כתב:הרה"ק ממונקאטש זיע"א מבאר את הענין בנימוקי אורח חיים בהל' חנוכה
ילקוט יוסף סימן תרע"א סעיף ט
נוהגים במסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה שמשמעים בהם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם, להדליק נרות חנוכה בשם ומלכות, משום פרסומי ניסא, ויש להם על מה שיסמוכו. דמאחר וקהל רב מתאסף במקום, לא גרע מבית הכנסת שמדליקין בו נרות חנוכה לפרסומי ניסא. וטוב להתפלל שם ערבית בצבור, מיד לאחר הההדלקה אך אין זה מעכב. [ילקו"י מועדים עמו' רד הערה מג. ומה שכתבנו שם מתפלל מנחה ועבית וכו', [וכן העתיק בתורת המועדים] לא לעיכובא הוא אלא טוב ונכון הדבד. וכ"פ בספר משנת יעקב (בהל' חנוכה עמ' רס). ובספר אז נדברו (ח"ה סי' לז, וח"ו סי' עה וחי"א סי' לב ולד). ובשו"ת בית מרדכי (סי' מא), ובשו"ת יד נתן ח"ב (סי' כה). ובשו"ת משנה שכיר (סי' רב), ע"ש, דזיל בתר טעמא דניסא במקום שיש עשרה].
נהר שלום כתב:ילקוט יוסף סימן תרע"א סעיף ט
מיד לאחר הההדלקה אך אין זה מעקב.
שברי לוחות כתב:יש לחלק את הנידון, דבר שיש לו מקור נאמן על פי הלכה, או שעושים כן על פי מסורת אבותיהם הקדושים, שעל זה אין שום קושיא כלל.
וכלפי הדברים התמוהים שצדיקים עושים מעצמם, הנה ממנ"פ אם מאמין אתה שהצדיק הוא בעל מדריגה נשגבה יותר ממך אם כן מה מקום להקשות עליו, ואין מקום לקושיא מדוע אתה לא יכול לנהוג כך וכו', ובאם לאו, אז בדרך כלל לא יעשה דברים תמוהים.
שברי לוחות כתב:נכון מותר וצריך לשאול שאלות, אבל אם השאלה היא איך מותר לו לעשות נגד ההלכה, בעל כרחינו תהיה התשובה שהוא במדריגה נעלה יותר ממך ושיש דברים שהם למעלה מהשגתינו, כמובן שלפני זה נצטרך להיות משוכנעים ובטוחים שהוא הוא אכן הצדיק שעליו מתאים תירוץ זה
שברי לוחות כתב:נכון מותר וצריך לשאול שאלות, אבל אם השאלה היא איך מותר לו לעשות נגד ההלכה, בעל כרחינו תהיה התשובה שהוא במדריגה נעלה יותר ממך ושיש דברים שהם למעלה מהשגתינו, כמובן שלפני זה נצטרך להיות משוכנעים ובטוחים שהוא הוא אכן הצדיק שעליו מתאים תירוץ זה
ו החזון איש שאכל בלי ברכה כשלא היה יכול לכוון (מעשה איש
אסור להאמין ללשוה"ר גם אם היא כתובה בספרשברי לוחות כתב:
ארזי ביתר כתב:והנה עוד אשכול, שנכנס לדיון מטופש, יד מי על העליונה. יד החסידים או יד מתנגדיהם. וכיניתיו 'מטופש', משום שדיונים אלו, מעל כל במה - מכובדת ככל שתהיה, לא השפיעו עוד על אף אחד.
מחר יקום איזה חבר חסידי מהפורום, ויפתח אשכול, על הרגשת עונג שב"ק בעת שירת הזמירות אצל ראש ישיבה פלמוני, וכולם יזדעקו, זה לתמיכה וזה להתנגדות.
ומה התכלית בכך? בואו נתבגר...
אוצר החכמה כתב:האם תוכל להביא מקור ופרטים אודות הסיפור התמוה הזה?ו החזון איש שאכל בלי ברכה כשלא היה יכול לכוון (מעשה איש
מרן המשגיח כתב:אסור להאמין ללשוה"ר גם אם היא כתובה בספר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים