שמן מוצק, 10% פראפין

[היא שיחתי]

מה דעתכם?
כשר לכתחילה?
השמן ראוי למאכל
רק הפראפין לא ראוי, יש בעיה לערבב? זה נקרא הידור הדלקה בשמן?

[מאיר סובל]

דבר שהוא בתערובת, וחלק של 90% ממנו ראוי למאכל, והשאר לא,
נכון לומר עליו שהרוב ראוי למאכל?

כשבא מישהו לאוכלו, מסתכל על המרכיבים, או על המנה בפועל? למעשה בגלל 10% יתנזר מהכל.
אם כן איך אפשר לקרוא לנר כזה "השמן שבו ראוי למאכל"? מדליקים את כל הנר, ולא רק את השמן שבו.

כנלע"ד וה' יאיר עיני וצויי"מ וימ"ן

[הכהן]

סוגיית שמן קרוש נידונה בעבר בקובץ באו"י. מי שיוכל שיעלה הנה.

[היא שיחתי]

שו"ר שכבר כתבתי להסתפק בזה בעבר בפורום, אך לא השיבו לי

הסתפקתי האם במקרה שמעורב 90% שמן זית הראוי לאכילה ועוד 10% פראפן שלא ראוי לאכילה
האם זה מגרע בשמן כיון שעכשיו אינו ראוי לאכילה
או דילמא אין זה דין שיהיה ניתן לאוכלו בפועל, אלא הוא דין באיכות השמן שיהיה שמן איכותי מסוג הראוי לאכילה וא"כ מה שמעורב עוד 10% פראפן אין זה מגרע שהרי יש שמן זית הראוי לדלוק לכשעצמו חצי שעה

מה דעתכם על שמן מוצק, יש בזה איזה חיסרון ???

[שבטיישראל]

קודם כל תשאל איפה כתוב בשו"ע ובנו"כ -
1. דצריך להדליק בשמן הראוי לאכילה
2. דאסור להדליק בחומר בעירה שאינו ראוי לאכילה

[יאיר]

אבל הוא שאל על הידור.

[אברך]

דבר שהוא בתערובת, וחלק של 90% ממנו ראוי למאכל, והשאר לא,
נכון לומר עליו שהרוב ראוי למאכל?

כשבא מישהו לאוכלו, מסתכל על המרכיבים, או על המנה בפועל? למעשה בגלל 10% יתנזר מהכל.
אם כן איך אפשר לקרוא לנר כזה "השמן שבו ראוי למאכל"? מדליקים את כל הנר, ולא רק את השמן שבו.

כנלע"ד וה' יאיר עיני וצויי"מ וימ"ן

מסברא אתה ודאי צודק, הרי בכל שמן שלא ראוי למאכל זה מחמת אחוזים מסיימים של חומר שאינו ראוי למאכל, ולא מחמת שכל השמן אינו ראוי למאכל, וא"כ מדוע לא נאמר שהשמן מצד עצמו ראוי למאכל, אלא שיש בו אחוז מסויים קטן של חומר שלא ראוי למאכל.
אלא שאם באופנים מסויימים ניתן להפריד את החומר שלא ראוי מהשמן הראוי, יתכן ונחשב כשמן הראוי למאכל, כיון שלמעשה ניתן לאוכלו ע"י הפרדה. וצל"ע.

[שבטיישראל]

אבל הוא שאל על הידור.

גם על "הידור" כזו לא מצאתי מימי בשו"ע ובנו"כ !!!

המאן יש למאן דהו מקור ?

[יאיר]

צודק! (ומוזר שכולם מרבים לומר כך):
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=61516
שאלה:
יש כאלו שאומרים ששמן זית לחנוכיה צריך להיות שמן זית ראוי לאכילה. מה המקור לדעה זו? האם הוא חומרה או הידור? כך ראוי לעשות?

תשובה:
אין מקור לדעה זו. אדרבה, אם השמן למאכל יקר יותר עדיף לתת את העודף לצדקה.

http://www.din.org.il/2010/12/01/%D7%94 ... %95%D7%A8/
הדלקת נ"ח בשמן זית למאכל או למאור
כ"ד כסלו ה'תשע"א
רבני בית ההוראה
השאלה:
הרב שליט"א
האם יש ענין לרכוש שמן זית הראוי למאכל שהוא יקר משמעותית, ראיתי שכך מפרסמים בשם הגרי"ש,
תודה רבה

תשובה:
כל שמן זית גם למאור שנמכר בחנות, הינו ראוי למאכל, ואף שמן זית הראוי לאכילה אם יאכלו ממנו הרבה הוא יזיק, אינני יודע מה מפורסם בשם הגרי"ש אלישיב, וכנראה הוראתו היתה בשמן זית שאינו ראוי לאכילה מחמת שמערבים בו נפט וכד', אך שמן זית למאור הרגיל אין שום בעיה באכילתו על ידי טיבול או הכנסה לסלט וכד'.

מקורות:
בגמ' במסכת ברכות (לה:) שנינו "רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ. היכי דמי? אילימא דקא שתי ליה (משתה) – אוזוקי מזיק ליה! דתניא: השותה שמן של תרומה – משלם את הקרן ואינו משלם את החומש" ומפרש שם רש"י שאכילת שמן מזיקה "לגופיה" ואין שמה אכילה, ובפשטות דברי רש"י הכוונה שזה מזיק את גוף האדם, אמנם במאירי מביא שם ב' ביאורים אם הכוונה שמזיק את האדם או שמזיק את השמן שהרי לא נהנה ממנו, ולהלכה הובא בפוסקים הטעם ששמן זית אין מברכים עליו משום שמזיק לגוף (עי' שו"ע הרב סי' רב ס"י, ומשנ"ב שם ס"ק כט).

מכל מקום מבואר בגמ' שאין הנאה כלל באכילת שמן ואין כזה מושג "שמן לאכילה", וכל ענינו של השמן הוא "וטובל בשמן" דהיינו בתור מטבל ולא בתור "אוכל", השמנים של דורות הקודמים היתה בהם חמיצות גבוהה שלא היו רגילים להוציא את החמיצות, וסתם שמן של פעם לא היה נחשב "שמן לאכילה" לפי תקני משרד הבריאותמשום כך השותה שמן זית אין לו לברך.

מה שמובא בשם הגרי"ש אלישיב, אינני יודע מה הוסבר לו מדוע השמן אינו ראוי לאכילה, ויתכן שאמרו לו שאינו ראוי אף לטיבול [כמו נפט וכד'] אולם למעשה אין השמן למאור שנמכר מזיק יותר משמן שהיה בזמן חז"ל, וראוי לטבל בו, ועל כן אין שום מניעה להדליק בשמן זית למאור


תוכן השאלה:
יש דעה ששמן זית לחנוכיה צריך להיות ראוי לאכילה. מה המקור לדעה זו? ומי פוסק כך? והאם ראוי לנהוג כך?


תוכן התשובה:
בס"ד

שלום וברכת ד´

אין לכך מקור ברור, אלא שיש רצון להשוות דין חנוכה לבית מקדש, ובבית מקדש רק שמן אכיל היה כשר "מן המותר בפיך". על כן מי שהדלקת נרות חנוכה שלו היא כמנהג המקדש בודאי ראוי להקפיד על שמן שיהיה ראוי לאכילה בלבד, אולם מי שלא מקפיד בכך אין זה עיקר הדין.
ידוע הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל שהיה מקפיד מאד בנושא זה.


חנוכה של אורה ותורה

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

[אוצר החכמה]

לכאורה מן המותר בפיך הכוונה לאפוקי דבר איסור ולא דבר שאינו ראוי לאכילה, שהרי עור לקלף לתפילין אינו ראוי לאכילה.

לכאורה יש כאן שני דיונים על שמן זית שכולו שמן זית ורק חמיצותו אוסרת ע"פ משרד הבריאות לאכלו, ודיון אחר על מעורב בפרפין ובזה יש לדון מצד אחר דאם הפרפין משתתף בבעירה, אולי חסר משהו בהידור ההדלקה בשמן זית, ואפילו אם עירב כשר בפסול כשר, אבל בהידור של שמן זית אולי חסר.

[יאיר]

צודק!

מצד שני עיין כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?21890&&page=37 (קטו)

[יאיר]

http://www.otzar.org/aspcrops/62838_158 ... 122012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/142095_23 ... 122012.asp

[יאיר]

עוד:

[שבטיישראל]

אם בשמן הראוי למנורה קמיירי - המדובר בענין אחר לגמרי

אבל מיההכי תיתי ענין "ראוי לאכילה" - האם שעוה ראוי לאכילה ? והרי מצינו בפוסקים דהידרו להדליק בשעוה דאואה צלול ?!

[יאיר]

אבל יש ענין להדר בשמן זית דבו היה הנס וכן שיהיה ראוי לאכילה (וכדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל) כמו שהיה במקדש! (משא"כ בשעוה).

[שבטיישראל]

במכת"ה "ענין לדעת הרב אלישיב" עדייין לא מהווה מקור בדברי הפוסקים !!!

[בברכה המשולשת]

אם כבר מדובר על המותר בפיך, יש בכך שאלה על המנהג להדליק בשמן שריפה (וכך אני הקטן נוהג), שהרי הוא אסור באכילה,

[סורגים]

אבל הוא שאל על הידור.

גם על "הידור" כזו לא מצאתי מימי בשו"ע ובנו"כ !!!

המאן יש למאן דהו מקור ?

לדעת כמה פוסקים אם אינו ראוי לאכילה יש לאוסרו משום הקריבהו נא לפחתך וכמו שאין מקדשים על יין המגולה, ומטעם זה אסור להדליק בשמן המאוס וכדו'.

[אוצר החכמה]

על עניין הקריבהו נא יש לדון, ששם ביין מטרתו לאכילה, ולזה התקלקל, ואפילו עם סיננוהו שייך הקריבהו כמו לתת למלך כלי שנשבר ותוקן. אבל כאן שכל העניין למאור מי אמר שהמלכים מקפידים שיאירו להם בדבר שראוי לאכילה. ומאוס זה עניין אחר שהוא מגונה ואין כבוד המלך בו.

[סורגים]

באמת שיש אחרונים שכתבו שלא אמרינן בזה משום הקריבהו נא לפחתך.

ואני הסתמכתי על אלו האחרונים שכתבו שאין מדליקים בשמן שמצאו בו עכבר, אם הוא מאוס - פמ"ג קנד א"א ס"ק יט ומש"ז ס"ק י, ועי"ש תרעג א"א ס"ק א ומ"ב שם ס"ק ג. ועי"ש במש"ז ובשד"ח מער' חנוכה אות ד אם הוא מאוס לו ולא לאחרים, ואם יש בשמן ששים לבטלו.

אמנם באמת שיש לדון אם שמן זית שאינו ראוי לאכילה מחמת שנתן לתוכו חומר מקלקל והחמיץ אם נחשב לדבר מאוס כמו שמן שמצאו בו עכבר או אפשר שלא גרע מנר שעווה. ויש לדון.

[אוצר החכמה]

השמן זית למאור (לא זה שניתן בו פראפין) הוא שמן שניתן בו משהו שעושהו אינו ראוי לאכילה או כמו שמשמע למעלה שהוא משום שלא זקקוהו כ"כ?

[סורגים]

שמן שניתן בו נפט כדי לעשותו מוצק לכאו' כבודו צודק שאינו גרע משעווה, אני מדבר על שמן למאור (בחמיצות גבוהה) שאינו ראוי לאכילה, והגם שכתב לעיל שהוא ראוי לאכילה אני עצמי ניסיתי לאכול מזה, ויסלחו לי על הביטוי, זה פשוט "מגעיל" כך, שבהחלט ניתן לומר בזה שהוא אינו עדיף משמן שנכנס בו עכבר.

(בזמנו בדקתי וראיתי שהם כותבים שהם עושים את השמן רק למאור משום שאין להם מה לעשות עם הזיתים האלו, כנראה, מדובר במשהו פסולת - וכך הוא גם הסברא הפשוטה, שאילו היה ניתן לעשות בהם שמן למאכל רגיל לא היו מפסידים לעשותו שמן למאור).

--
אבקש גם להעיר על מה שהכניס כאן מן המותר בפיך, שזה נגד הפסוק תולעת שני וכבר האריך בזה התורה תמימה ועוד.

גם מה שכתב כאן.

השמנים של דורות הקודמים היתה בהם חמיצות גבוהה שלא היו רגילים להוציא את החמיצות, וסתם שמן של פעם לא היה נחשב "שמן לאכילה" לפי תקני משרד הבריאות משום כך השותה שמן זית אין לו לברך.

עד כמה שידוע לי הכהנים היו אוכלים מנחות פעמים עם לוג שמן ופעמים עם שתי לוג ופעמים עם ג' לוג. ולרב המשיב הפתרונים.

[היא שיחתי]

אם הבנתי נכון נעשה כאן עירבוב בין עניין ההדלקה בשמן שהוא מופיע בקדמונים לבין עניין הדלקה בשמן הראוי למאכל שמקורו מהגרי"ש לפי הידוע לי
שאלתי לגבי שמן המעורב בפארפין היא בעיקר כלפי עניין השמן האם הדבר חשוב כשמן או לא (על אף המשמעות בלשון השאלה כמובן שזהו הנושא היותר מהותי בזה)

[סורגים]

http://www.shabes.net/bsd/index.php?opt ... &Itemid=81
שמן זית שאי אפשר לאוכלו כפי שהארכנו לעיל יש לאוסרו משום דבר המאוס וכן מצאתי להדיא בבן איש חי לגבי שמן זית שהניחו תחת המטה ונפסל לאכילה. ועיין בקישור הנ"ל.
לגבי שמן זית שנותנים לתוכה נפט וכדו' לעשותו מוצק, על פניו יש לומר שלא גרע מנר שעווה, אך בבואך לדון אם נחשב לשמן זית, זכור לי שראיתי פעם שהפוסקים דנו בזה אם אמרינן בה ביטול ברוב, ואיני זוכר כעת היכן.
מסברא הייתי אומר שלא שייך בזה ביטול ברוב, כיון שאין זה עניין של איסור והיתר, ועניין ביטול ברוב נאמר לגבי איסור, אך אין בכוח הביטול ברוב להפוך נפט לשמן זית. ודומני שעמד בזה השערי ישר לגבי לימון שנפל בתוך אתרוגים ונטל את הלימון לנטילת לולב אם יצא ידי חובתו, שהרי סוף סוף אין זה אתרוג אלא לימון.

[הכהן]

סוגיית שמן קרוש נידונה בעבר בקובץ באו"י. מי שיוכל שיעלה הנה.

[יאיר]

לא הצלחתי למוצאו (אולי גם עקב בעיות בחיפוש).

[הכהן]

מצאתי אצלי, נדמה לי שזה לא הכל

[יאיר]

טעיתי. חשבתי שהתכוונת בקובץ באו"י = ב'אור ישראל'.