זה גם אני כתבתי אך זו לא הייתה רוח הדברים באשכולינו.איש רגיל כתב:המילה 'הלכה' משמעותה הוראה כיצד יהודי צריך לנהוג, וחלק מהשיקולים בדרך להכרעה מה היא ההלכה הם מנהג אבותיו.
יעיין מר בהקדמת הדרכי משה שכתב שם שבמקום שנראה לו לפסוק הלכה מסויימת וכך גם המנהג הוא תולה זאת במנהג, אבל ח"ו הוא לא העתיק מנהגים בעלמא ובלא טעם.איש רגיל כתב:מה שמובא ברמ"א בתור מנהג זה הלכה?
משולש כתב:כי הגאונים האלו גם פוסקי הלכה, לא? הם יודעים את ההלכה והחליטו לעשות כך.
איש רגיל כתב:משולש כתב:כי הגאונים האלו גם פוסקי הלכה, לא? הם יודעים את ההלכה והחליטו לעשות כך.
ואנו גם נוהגים כאבותינו שידעו גם הם את הכתוב בתורה, ואנו מבינים שאם עשו כך, ודאי שזה תואם את הכתוב בתורה, מה שנשאר לנו זה לדעת איך.
בן החבורה כתב:בדיוק, ועל פיהם אנו חיים למרות שהם לא ראו צורך להתנצל בפני כל הקנטרנים למיניהם.
דניאל כתב:איש רגיל כתב:משולש כתב:כי הגאונים האלו גם פוסקי הלכה, לא? הם יודעים את ההלכה והחליטו לעשות כך.
ואנו גם נוהגים כאבותינו שידעו גם הם את הכתוב בתורה, ואנו מבינים שאם עשו כך, ודאי שזה תואם את הכתוב בתורה, מה שנשאר לנו זה לדעת איך.בן החבורה כתב:בדיוק, ועל פיהם אנו חיים למרות שהם לא ראו צורך להתנצל בפני כל הקנטרנים למיניהם.
מורי ורבותי לא זו הדרך ולא זו העיר.
אם אין הסבר למנהג לא נוהגים על פיו, ולא משנה איזה גדולים גאונים צדיקים ופרושים נהגו בו.
דניאל כתב:ולגבי מ"ש איש רגיל נזכרתי שסיפרו לי פעם בשם חסיד גור שיש לו ראיה מוחלטת שההגיה החסידית היא הנכונה מסיני. דוכי ס"ד שהאדמו"ר קרא ק"ש בהגיה לא מדוקדקת?
משולש כתב:כי הגאונים האלו גם פוסקי הלכה, לא? הם יודעים את ההלכה והחליטו לעשות כך.
משולש כתב:חלק מאוד גדול מההלכות בגמ' נלמדות ממעשים. ורוב ההלכות בחזקת הבתים נלמדות מסיפורים. (ההוא ארבא, ההוא גברא, אתא לקמיה ד... וכו').
ובגמ' כתוב "מעשה רב" דהיינו אם מביאים מקור שכך נהג למעשה הרב, זה ראיה יותר חזקה מאשר אם רק היה פוסק כך בספרו.
אני לא דיברתי על מנהג מסוים אלא על העיקרון. לגבי המנהג הנידון כאן לפענ"ד צודק הרב בברכה משולשת בהודעה הזו.איש רגיל כתב:יש הסבר למנהג, וכבר האריכו רבים וטובים בזה.
משולש כתב:ובגמ' כתוב "מעשה רב" דהיינו אם מביאים מקור שכך נהג למעשה הרב, זה ראיה יותר חזקה מאשר אם רק היה פוסק כך בספרו.
דניאל כתב:לפענ"ד הפחותה יש להבדיל בין ד' סוגי מנהגים:
א. מנהג של חומרא מסוימת שצריך לנהוג בו מדין מנהג של מצוה. אבל זה רק לחומרא כמובן.
ב. מנהג שנהגו באיזה מקום להחמיר בטעות שא"צ לנהוג בו אבל אין רשאי להתירו בפניהם שלא יבואו לזלזל.
ג. מנהג שנהגו כדיעה מסוימת במקום שההלכה אינה מוכרעת. כגון מנהגי האשכנזים כהרמ"א וספרדים כהמחבר וכדומה.
ד. מנהג שנהגו בו על פי גדולים הוה ראיה שכך הם סברו. אבל א"א לסמוך על זה בלא טעם וכדאיתא בגמרא שאמר רבא לתלמידיו כי אתא שטרא דידי לידייכו לא מקרע תקרעוניה ולא מגבא תגבוניה (או משהו כזה, אני כותב מזיכרון), וגם אחר נתינת טעם הדבר מסור לפוסקי ההלכה כמו בכל מחלוקת.
א צענטער כתב:סוף סוף מישהו אומר את זה בקול ברור
לא משנה ההלכה משנה המנהג
וגם מה שאנחנו יהודים זה רק בגלל שאבותינו נהגו ככה
זה ממש פשט חדש בברוך שלא עשני גוי. כי אם הייתי נולד גוי הייתי חייב לנהוג כאבותי!
שלח כתב:האם יש הגדרה מהי שעת הסכנה?, האם מדובר על גויים שחשש שיהרגו אותו או יציקו לו או יגנבו לו את החנוכיה, והאם מדובר ביהודי שעלול לעשות לו דברים רעים וכדומה, לכאורה שעת הסכנה זה רק בגוי, אבל אם יש יהודים שעלולים להזיק האם יהיה אותו דין?
איש רגיל כתב:דניאל כתב:ד. מנהג שנהגו בו על פי גדולים הוה ראיה שכך הם סברו. אבל א"א לסמוך על זה בלא טעם וכדאיתא בגמרא שאמר רבא לתלמידיו כי אתא שטרא דידי לידייכו לא מקרע תקרעוניה ולא מגבא תגבוניה (או משהו כזה, אני כותב מזיכרון), וגם אחר נתינת טעם הדבר מסור לפוסקי ההלכה כמו בכל מחלוקת.
לא ברור לי אם אנו חולקים בכלל.
אתה מסכים שאם אני רואה אדם גדול, יר"ש ות"ח העושה דבר שעל פניו סותר את הידע התורני שלי, אני אמור להבין שטעיתי בלימודי וללמוד שוב, ואם ראיתי דרך ליישב מנהגו אני אמור לחשוב שזו הדרך הנכונה, אף שבתחילה לא היה נראה לי נכון ללמוד בדרך זו. ולדוגמא, אם אני רואה את הגרשז"א פותח פקק בקבוק בשבת, למרות שכשאני למדתי את הסוגיא היה נראה לי שאסור [ולצורך הדוגמא נתעלם כרגע מדעת החולקים]. או אם אני רואה את הגריש"א נוטל כספים מגרמניה, אני אמור להבין שהדבר מותר, למרות שעד היום חשבתי שהדבר אסור. אתה זוכר למה אני מתכוון?
אם אתה מסכים אתי, מה ההבדל בין זה לבין אם אני רואה אותם מדליקים בפנים, ויש כמה דרכים להסביר מנהגם זה, מדוע שלא אנהג כמותם.
ואם אינך מסכים איתי, תסביר בבקשה במה זה שונה ממה שהביא לעיל הרב בן החבורה?
דניאל כתב:אין לי מושג אם אנחנו חולקים או לא אבל אני מקוה שע"י שכל אחד יכתוב מה שהוא חושב יתבררו הדברים.
אתה- כפוסק הלכה ולא כסתם אדם- לא אמור לשנות את דעתך בגלל שראית אדם גדול נוהג כך או אחרת ואפילו אם הוא רבך. רמזתי לזה בהודעה הקודמת אך אולי לא הייתי מספיק ברור. לכן לא שייך בנידו"ד (אם את רוצה לדבר דוקא על המנהג הזה) להלין על כך שהחזו"א או פוסקים אחרים שינו את המנהג כיון שהדבר איננו תלוי במנהג אלא בפסק הלכה. מלבד זאת, הרי אם נאמר שמה שעשו כן היה מחמת אונס אין כלל ראיה מכל הגדולים שעשו כך.
באופן כללי, החכם עיניו בראשו להבחין בכל מקרה לגופו האם יש ראיה מכך שנהגו ע"פ גדולים שאכן כך פסקו או שזה שייך למקרים של "מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו".
הליקוטי מהרי"ח שהובא לעיל הוא ראיה לסתור (אם כבר) שכן מבואר בו שהטעם שמדליקים בפנים הוא כי יד האומות תקיפה (וכמו שמבואר בכל הפוסקים). מה שהוא מביא מהא"ר וחיי"א הוא חידוש של האליה רבה כנגד מה שכתוב ברמ"א (או שכוונתו להעמיד את הרמ"א באוקימתא מסוימת) ועל זה כתב מהרי"ח שאין המנהג כן אלא כפשט דברי הרמ"א. מה זה שייך לנידון שאנו עוסקים בו??
זו לא היתה המשמעות של חלק מההודעות, אבל לא חשוב.איש רגיל כתב:א. אף אחד לא מלין על החזו"א שמדליק בחוץ, הכוונה פה היא לענות למלינים על המדליקים בפנים. ועל כך התשובה הכ"כ פשוטה, שהם נוהגים ככמה וכמה גדולי עולם הנוהגים כך, ולמנהג זה יש גם כמה ביסוסים הלכתיים, כך שאין מה להלין עליהם.
בגמרא שם רואים שיש מקומות שאף מנהג שנהג ע"פ גדולים יתכן ולא היה אלא מפני שלא נתנו לב לבטלו ונתגלגל משמים כדי ליתן מקום לאחרונים להתגדר בו. מה לא ברור?איש רגיל כתב:ב. לא הבנתי מה קשור נידוננו ל'מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו', אשמח אם תבהיר את עצמך.
איש רגיל כתב:ג. ליקוטי מהרי"ח הוא ראיה מצוינת לנידון עליו אני מדבר, שאף שרצה לפסוק כהאליה רבה, מ"מ חזר בו מחמת שראה לגאונים וקדושים שנהגו אחרת.
איש רגיל כתב:כיון שהויכוח שלנו הוא האם יש מקום לנהוג כאבותי ורבותי, נגד מה שחשבתי לעשות כשלמדתי את הנושא.
דניאל כתב:אתה- כפוסק הלכה ולא כסתם אדם- לא אמור לשנות את דעתך בגלל שראית אדם גדול נוהג כך או אחרת ואפילו אם הוא רבך.
דניאל כתב:הטענה נגד המדליקים בפנים איננה אישית אלא ויכוח הלכתי. מכיוון שהפוסקים כתבו במפורש שהטעם להדליק בפנים הוא מפני הסכנה קשה לפרש פירושים אחרים.
דניאל כתב:בגמרא שם רואים שיש מקומות שאף מנהג שנהג ע"פ גדולים יתכן ולא היה אלא מפני שלא נתנו לב לבטלו ונתגלגל משמים כדי ליתן מקום לאחרונים להתגדר בו. מה לא ברור?
דניאל כתב:אין לי מושג איפה ראית שם כמו מי הוא רצה לפסוק. הוא מביא מחלוקת ואומר איך הוא ראה שנוהגים. אולי אלמלא כן הוא היה פוסק כהא"ר וחיי"א כי הלכה כבתראי אבל כיוון שראה שנוהגים כן הרי יש גם בתראי שעושים כהרמ"א.
ושוב, שם מדובר על מחלוקת ברורה בין שתי דעות מפורשות.
אגב, המשנ"ב פוסק כהא"ר.
אין לי מושג למה אתה כל כך מתנפל עלי. אני מלכתחילה לא באתי בעניין המנהג הזה בדוקא וכמובן שאינני אומר לכל אלפי ורבבות השואלים אותי לשנות ממנהגם. רק כיוון שדחקתני להתייחס למנהג הזה כתבתי את דעתי.איש רגיל כתב:נראה שכת"ר לא עיין מעולם ברצינות במאמר או בחוברת המבארים את טעמם של המדליקים בפנים.
חלילה לי. דיברתי רק באופן כללי.איש רגיל כתב:עכשיו ברור, אלא שלא ברור מנין לך שבדיוק כאן המקום שנתנו לך להתגדר בו?
דניאל כתב:אין לי מושג למה אתה כל כך מתנפל עלי. אני מלכתחילה לא באתי בעניין המנהג הזה בדוקא וכמובן שאינני אומר לכל אלפי ורבבות השואלים אותי לשנות ממנהגם. רק כיוון שדחקתני להתייחס למנהג הזה כתבתי את דעתי.איש רגיל כתב:נראה שכת"ר לא עיין מעולם ברצינות במאמר או בחוברת המבארים את טעמם של המדליקים בפנים.
עיינתי כעת לכבודך בספר מועדים וזמנים שמנסה ליישב המנהג בכה ובכה וכולי האי ואולי ועל אף שמסיק שאפשר להדליק בפנים כותב שעדיף להדליק בחוץ ובשו"ת מנחת יצחק שמנסה לומר כמה טעמים ובסוף נשאר רק בטעם ע"פ קבלה שכתוב בספר בני יששכר ונפלאתי פלאות איך שמח וסמך על טעם זה...
דניאל כתב:מ"ש מר על המהרי"ח לא הבנתי, מצטער :(
בן החבורה כתב:מה שיתכן לתרץ הוא (בהנחה שאינו מופרך מהמציאות) שבאר"י תמיד הדליקו בחוץ.
איש רגיל כתב:בן החבורה כתב:מה שיתכן לתרץ הוא (בהנחה שאינו מופרך מהמציאות) שבאר"י תמיד הדליקו בחוץ.
האריז"ל הדליק בפנים.
הישיבישער כתב:עוד לא ראיתי תגובה אחת נורמלית המסבירה מדוע בחו"ל עד השואה אף אחד לא הדליק בחוץ, ---אף אחד--- וזה בדוק היסטורית,
הבריסקער רב בעצמו כשהיה בחו"ל הדליק בפנים, וכן המהרי"ל דיסקין שהוא זה שחידש את המנהג בא"י להדליק בחוץ, בחו"ל הדליק בפנים,
בשעה שאין כל ספק שבבריסק לא הייתה כל סכנה, היו צועדים ברחובות עם לפידים בהכנסת ספרי תורה,
ורק להדליק כמה נרות קטנים בפתח הבית לא יכלו. וכי כל אותם גדולים לא קיימו את המצוה או לא חששו ללכתחילה להדליק בפנים???? אתמהה.
דניאל כתב:ג. עוד כתבו ליישב שמאחר שהותרה בשעת הסכנה נתבטלה גזירת חז"ל להדליק בטפח הסמוך לפתח ואף אחרי כן לא חזרה הגזירה. בעיני הקטנות זה היישוב הכי טוב ואינני יודע למה הגרמ"ש והגרי"ו לא כתבוהו
דניאל כתב:כבוד הרב איש רגיל.
אולי ננסה לעשות את מה שנבצר מבינתי למה לא עשו כאן מתחילת האשכול, ונפרט את הההסברים שיש למנהג. אני כותב את הידוע לי אבל נראה שהנך בקי בסוגיא יותר ממני ואשמח אם תחכימני בזה.
א. במועדים וזמנים העלה צד שא"א להדליק בחוץ שמא יכבה ע"י הרוח ואף שיש פתרון לזה להדליק בתוך בית חנוכיה ר"ל חידוש עצום שאין להדליק בתוך עששית מזכוכית. ודחאו.
ב. במנ"י כתב שאין להדליק בחוץ מפני הלצים ושגם זה חשיב סכנה. דיברו פה באשכול האם שייך לומר כך בארץ אבל בתוך שכונות דתיות ודאי צ"ע איך שייך?
ג. עוד כתבו ליישב שמאחר שהותרה בשעת הסכנה נתבטלה גזירת חז"ל להדליק בטפח הסמוך לפתח ואף אחרי כן לא חזרה הגזירה. בעיני הקטנות זה היישוב הכי טוב ואינני יודע למה הגרמ"ש והגרי"ו לא כתבוהו ,אבל אכתי צ"ע דאיזה בי"ד ביטל את הגזירה דאי נימא שהוא מזמן הגמרא יוצא כמה סוגיות שאינן להלכה, וגם בפוסקים לא משמע כן.
אגב, אני מכיר מישהו שלא רצה לשנות מן המנהג להדליק בפנים ולכן הוא מדליק שתי חנוכיות. אחת בסלון ביתו והשניה בפתח הבניין.
איש רגיל כתב:אך יש קונטרס הנקרא 'מקום הדלקת נר חנוכה',
עיינתי שם ונאכזבתי. הוא מדבר בעיקר על הטעם שביטלו את התקנה. לא ראיתי שום התייחסות למה שהערתי על זה בהודעתי האחרונה.אמסטרדם כתב:איש רגיל כתב:אך יש קונטרס הנקרא 'מקום הדלקת נר חנוכה',
מצאתיו בהיברו בוקס.
.ה. נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצות מניחו על שלחנו ודיו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים