איך חנוכה הפך ללג בעומר - בגלל התרגום שהשתבש.
לא של אונקלוס, ראה להלן.
א. יחיד ורבים
נהור \ נהוריא. בארמית זה פשוט יחיד ורבים. אבל בעברית זה מסובך.
איך הופכים אוֹר לרבים ?
שמות כח, ל
וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְ
ישעיהו כד, טו
עַל־כֵּ֥ן בָּאֻרִ֖ים כַּבְּד֣וּ יְקוק בְּאִיֵּ֣י הַיָּ֔ם..
תהילים קלו, ז
לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
בראשית א, יד
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹוקים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם..
(ישעיהו מד, טז)
"חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ ...וְיֹאמַר: הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר"
ר' אליעזר "והווי מתחמם כנגד אוּרָן שלחכמים, והווי זהיר מגחלתן שלא תִּכָּווה" (משנה אבות ב, י).
ב.
אבל מהי צורת הרבים של אוֹר ?
1. בתהלים – במזמור קלו הידוע: "לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (פסוק ז). בתנך צורת הרבים "אוֹרִים"
פעם אחת בלבד,
או
2. לאוּרים שהיא צורת הרבים של אוּר ישנן שתי משמעויות או אוֹר כמו באורים ותומים. , או במובן של אש כמו :
והווי מתחמם כנגד אוּרָן וכו.
3. יש גם ריבוי של אור בצורת "מאורות", - יְהִ֤י מְאֹרֹת֙, יוצר המאורות .
ג.
שולמאן - אשם.
ראשית נגדיר נכון כפי השימוש היום: אור להאיר . אוּר - אש דולקת ושורפת.
אז איך חנוכה הפכה לחג ־הָאוּרִים֙ ?
כי י,ב,מ, כתב ביוונית - אנו חוגגים חג זה [ חנוכה] וקוראים לו φῶτα = צורת הרבים של 'אור') –
כלומר 'אוֹרים' או 'אורות'.
ובתרגום הראשון של "קדמוניות היהודים" לעברית משנת 1864 נקט המתרגם קלמן שולמאן
תמורת φῶτα את הצירוף חג המאורות, כנראה בהשפעת הפסוק בראשית "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם.."
ובסידור : יוצר המאורות .
כיום השימוש הנפוץ הוא לצורת הרבים של אוֹר היא אוֹרוֹת, אבל בעבר ראינו שהשתמשו גם בצורת הרבים "אוּרים".
ובמאה ה־19 החלו המחדשים לכנות את חג החנוכה "חג האוֹרים" – אוֹרים רבים של אוֹר,
אך לימים זה השתבש והחלו לכנותו "חג האוּרים" – אוּרים רבים של אוּר (אש).
שלפי לשונינו היום מתאים יותר ללג בעומר.
ד.
בהלכה פנסים - ואוּרים.
על הפסוק בישעיהו: "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה' בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כד, טו).
המדרש [פסדר"כ קומי אורי א] מפרש את המילה אוּרים שבפסוק כ'פנסים' (כלומר נרות או כלים לנרות),
"במה מכבדים אותו? באילין פנסייא (=בפנסים הללו)".
ובטור "אורח חיים" תר"י, פסק להלכה. "ונוהגין בכל מקום להרבות נרות [בערב יום הכיפורים] בבתי כנסיות משום דכתיב 'על כן בָּאֻרִים כבדו ה" ומתרגמינן בפנסיא יַקרו ה'" .
" הטעות" - היא טעות.
יתכן אפוא שלא בלבול - ושקיעת צורת הרבים אוֹרים נקראה חג האורים, אלא הסתמכו על הפסוק הזה וההלכה בעקבותיה וכך נוצר קֶשר בין אוֹר לאוּר 'אש' ובין אש לנרות החנוכה – שגרם לחג האוֹרים להיקרא חג האוּרים.
ואחד - יוצא דופן -
מלכים ב ד, לט
וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ .. כאן זה שמו של צמח.
--------------------
* ישעיהו: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". על פסוק זה -
* ועל הדברים דלעיל - והקשרם למחלוקת ב"ה וב"ש בהדלקת הנרות, בעזהי בהמשך.
------------------------------------------------