כתב הרא"ם: ק' דלכאו' היאך טמאו היוונים את פכי השמן הא אין עכו"ם מטמאים גם בחייהם, רק לאחר תקנת רבנן שיהו כזבים לכל דבריהם וזו התקנה נתקנה בזמן ב"ש וב"ה כשרבו זה על זה, דזה היה לכל היותר ק' שנה קודם חורבן הבית, דהלל ושמאי נהגו נשיאותם ק' שנה קודם חורבן הבית, ונס חנוכה היה ר"ו שנה קודם החורבן?
ותירץ דבגדיהם בחזקת טמאי מתים, והסתפקו הכהנים שמא נגעו בגדיהם בפכים.
והקשה בס' גט מקושר בשם בני חיי, דא"כ הוי ספק ספיקא?
ותירץ, דלא הוי ספק ספיקא המתהפך.
אבקש ביאור, א' - האם גם בחזקה אמרינן ספק ספיקא (בגדיהם בחזקת טמאי מתים היו?
ב' - ביאור בגדרי ספק ספיקא המתהפך. דהרי בעניין ספק אם ארי דרס (לענין טריפה) אמרינן ספק ספיקא, דשמא נכנס ארי, וגם אם נכנס שמא דרס בכותל ולא בבהמה, ולא אמרינן דצריך מתהפך - משום דסברת מתהפך היא מאי אולמיה האי צד דספק ספיקא שתתחיל ממנו, שמא נתחיל לדון מאותו צד דספק אחד, והכא בארי לא שייך לומר שני ספיקות דאם נסתפק האם דרס בכותל או בבהמה ודאי לנו שנכנס (חילוק זה ראיתי בשו"ת ר"י בן עטאר, בשם היעב"ץ (אבן צור), מכון ירושלים). וא"כ צ"ב בגדר החילוק בעניין ארי לכאן.
וצ"ב בחילוק (ושמא הכא כיוון שהספק הוא לא על הבגדים שהם ודאי קיימים רק האם נטמאו או לאו, שייך להסתפק ק"כ האם נגעו ואח"כ האם נטמאו. אבל ק' דא"כ אמאי לא הוי מתהפך).
כללו של דבר, ישנם ג' סוגי ספק ספיקא, האחד - מתהפך, האחד - אינו מתהפך, והאחד - אינו יכול להתהפך. אשמח אם הציבור יביא דוגמאות למקרים, ויבאר את המקרה דנן - בעניין חנוכה