ס''ק כתב:בסי' תרע"א פסק הטור בסתמא כשיטת תוספות דמדליק על פתח החצר, ובסי' תרע"ז הביא דברי רב שר שלום גאון דשכנים משתתפים בנר א' על פתח החצר [וזה מתאים לשיטתו], ולמהדרין מדליק כל אחד נר על פתח ביתו. והנה בזה באו דבריו כשיטת רש"י, דהא לתוס' צריך בפתח החצר דווקא. ולשון מסכת סופרים: מניחו על הפתח הסמוך לרה"ר משמאל. ומי יודע פשר דבר?
אותה שאלה [וביותר] נוכל לשאול על הריטב"א שנקט בדף כ"א ב' ד"ה מצוה גם בדעת רש"י כהתוס' ושאין כוונתו בדווקא להניח מבפנים דהלא מנהגם היה להניח מבחוץ, כדמוכח ממתני' דגמל שהיה עובר וכו' אלא שאפשר גם להניח מבפנים אם ירצה עיי"ש.
בעוד שבדף כ"ג ב' ד"ה הא הביא כדברי רב שר שלום גאון [לא בשמו] כמעט מילה במילה, שכתב שחצר גדולה שדרים בה בעלי בתים הרבה כל אחד בחדרו או בעלייתו היה נראה כי די שידלקו נ"ח אחד בפתח החצר וישתתפו בו כולם, אבל י"א כיון ומצות נ"ח איש וביתו כל אחד ידליק בביתו וא"צ להדלקה בחוץ כלום, וכתב שכן נהגו בכל הארצות האלו.
ובהכרח מתבאר ששאני במקום שדרים הרבה בעלי בתים מחצר שאין שם אלא בית ועליה, או אולי ב' בתים [כפי שהיא חצר בד"כ כמבואר בריש עירובין בכ"מ], שיש להם כניסה אחרת לכל אחד וצ"ת.
אבל זה רואים בברור שהיכא שיש הרבה בתים אין אפשרות כלל להדליק בפתח החצר ושזה היה מנהגם, וכן יתפרשו דברי הטור.
ומכאן פליאה גדולה ועצומה איך לא שתו לבם כל הפוסקים האחרונים ובפרט פוסקי זמנינו שבאו להחזיר עטרה ליושנה ולהדליק בפתחי החצר בבתי קומות, והלא לכאורה דעתם הפשוטה של רב שר שלום שהובאו בטור ללא חולק והריטב"א שכתב שכך נהגו אינה כן, אלא דבעי להדליק דווקא בפתח החלון.
ואולם מי שאינו גר בבנין של שומרי מצוה המדלקים נרות חנוכה, אדרבא הידור גדול לו להדליק בפתח הבניין ולהוציא כולם ע"י יקנה להם מעט מהשמן.