חפציאלי כתב:מאתר דורש ציון שלום וברכה לכבוד הרב, ראיתי שרבים מברכים בחנוכה בחג שמח, האם זה מדוייק?
תשובה
בהחלט טעות, כי יש לנו שלשה חגים והם פסח, שבועות, וסכות. עליהם אמרה תורה "ושמחת בחגך". ואין מעמד חנוכה ככל שהוא חשוב ויקר, כחגים הנזכרים בתורה. ועוד צריך שיהיה הבדל הדרגתי בין שלשת המועדים לבין יתר המועדים. כי אחרת במה נברך את חגי התורה?
חנוכה הוא ימי הלל והודאה, ושמחה מחייבת אכילת בשר ויין כמובא בתלמוד [פסחים ק"ט, א] "תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר [דברים כ"ז, ז] וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין, שנאמר [תהלים ק"ד, ט"ו] ויין ישמח לבב אנוש". ואילו בחנוכה לא תיקנו זאת לנו.
הושע ב יג:
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל-מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ.
רד"ק שם:
והשבתי -
כי עם הצרה אין חדש ואין שבת וראשי החדשים והשבתות שהיה בהם קרבן מוסף, היו ימי שמחה, וכן החגים והמועדים שהיו ימי מנוחה ושמחה, לא יהיה להם בהם שמחה מרוב הצרות.
וכל מועדה -
אמר מועדה אחר שאמר חגה והמועדים הם חגים, וכן אמר יחזקאל בחגים ובמועדים, לפי שיש חג שאינו מועד אלא שמחה שישמח אדם ויאכל וישתה ויקרא חג, כמו ויעש שלמה בעת ההיא את החג וגו', שבעת ימים ושבעת ימים הנה קרא שבעת ימי חנוכת הבית חג, וכן אוכלים ושותים וחוגגים ויש מועד ג"כ שאינו חג, כמו לאותות ולמועדים, למועד אשוב אליך, וכן כל זמן שיתן אדם לחבירו, כמו: למועד אשר יעדו.
ורב סעדיה גאון ז"ל פירש:
חגה - שלוש רגלים וכל מועדה - ר"ה ויום הכפורים ושמיני עצרת:
"חגה מועדה". החג הם הימים שמרבים להביא בם שלמי חגיגה, והמועד כולל כל מועדים הקבועים, ור"ה ויוה"כ לא נקראו בשם חג בשום מקום, כי לא הביאו בהם שלמי חגיגה, כמ"ש באילת השחר (כלל תקמ"ה) וביחזקאל (מ"ה י"ז, מ"ו י"א), ולעומת זה מועדים הם הקבועים, וחג יקרא גם הבלתי קבוע אם יעשה לו חג לזבוח זבחים, כמו חג לה' מחר, ובזה מוסיף במ"ש וכל מועדה:
בן ראובן כתב:מועד, יו"ט, אבל מה הקשר לחג? וכי מביאים בו קרבן חגיגה?
עושה חיל כתב:נא להבדיל: יש מועד יש יום טוב ויש חג.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים