הנחת החנוכיה על הרצפה

[יוס'ל]

האם ראוי או לא, בבית המקדש הונחה המנורה על הרצפה, אך הרצפה הייתה קדושה שהרי הילכו עליה יחפים, האם יש בזה מנהגים, כי ראיתי אדמורי''ם חלוקים במנהגיהם, יש שהניחו מגש תחת המנורה ויש שלא הניחו, וכל זה אמור באלו שמדליקים בצורת מנורה ולא בחנוכיה עם ווענטיל.

בבעלזא ללא מגש


בבעלזא מכנובקה עם 2 מגשים


בנובומינסק עם מגש ענק


ובספינקא עם שרפרף ומגש

[מבני עליה]

אולי הכל תלוי בגודל ה"מנורה".

[לומד_בישיבה]

מי שיש לו מנורת חנוכה גבוהה אם מותר לו להעמידה על הרצפה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=155
וכבר הארכתי בעניין במקום אחר.

[יוס'ל]

מי שיש לו מנורת חנוכה גבוהה אם מותר לו להעמידה על הרצפה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=155
וכבר הארכתי בעניין במקום אחר.

יישר כח, עיינתי בדבריו, והעולה שגם הנחת מגש תחת המנורה אינו חלק, ולכתחילה צריך להניח רגלי המנורה מעל ג' טפחים ולא החליט שם האם עדיף מעל ג''ט או בתוך עשרה טפחים.

[לומד_בישיבה]

שו"ת בר אילן אינו תח"י.
אמנם בעבר ראיתי שם בערך כך.
שהמנורה צריך להיות תוך עשרה טפחים משום ששכינה היא למטה מעשרה כמו כן משום שרשות הרבים הוא רק עד עשרה טפחים.
א. אצלי בריטב"א אין דבר כזה.
ב. מה הקשר.
ג. האם מישהו יודע מניין לקחו חז"ל לומר כי עד גובה של עשרה טפחים נחשב כרשות הרבים.

---
אולי כאן הוא מסביר את העניין.
http://talmudon.com/wiki/index.php?titl ... %9F_%D7%91.
לא בדקתי

שנו איסור מן התורה בשבת (אבל לא ביום טוב) להוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים או להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד ואסור להעביר מרשות יחיד אחת לאחרת דרך רשות הרבים. ישנו גם איסור לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים. רשות היחיד מוגדרת כשטח בגודל של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ומוקף במחיצות משלשה צדדים. להגדרת מחיצות נגיע בהמשך ההקדמה. האוויר מעל רשות היחיד נחשב כרשות היחיד גם כן. רשות הרבים מוגדרת כמקום השייך לרבים ואינו מקורה ואינו מוקף במחיצות, ויש ברחבו 16 אמות לפחות, ויש אומרים שגם צריך שיעברו בו 600,000 איש ביום. אוויר רשות הרבים עד גובה של עשרה טפחים נחשב כרשות הרבים. כל מקום שהוא בגודל של לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ומכל סיבה שהיא אינו נחשב כרשות היחיד או כרשות הרבים (כגון שמוקף מחיצות פחות מעשרה טפחים או שאינו רחב 16 אמה) מהתורה אינו בכלל איסורי הוצאה אבל חכמים גזרו עליו וקראו לו "כרמלית" ואסרו בו איסורי הוצאה שונים. כל שטח שאינו לא רשות הרבים ולא רשות היחיד ולא כרמלית הינו מקום פטור ואין בו איסורי הוצאה כלל אפילו מדרבנן.

[לומד_בישיבה]

חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנן התם גץ היוצא וכו' כבר פירשתיה במקומה.
הניח חנוני את נרו מבחוץ חנוני חייב וכו'. פי' כי כשהניחה ברשות הרבים ממש פושע הוא, ודכוותה פוטר רבי יהודה בנר חנוכה מפני שהניחו ברשות הרבים משום פרסומי ניסא, וש"מ היכא דאפשר מצוה להניחו מבחוץ ברשות הרבים וכדכתיבנא לעיל, וכן פרש"י ז"ל כאן ובב"ק.

אמר רבינא זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה טפחים. דאע"ג דלא מיפסלא אלא למעלה מעשרים כדלקמן, מצוה להניחה בתוך עשרה טפחים.
לימא ליה בעל גמל לחנוני היה לך להניחה למעלה מגמל ורוכבו. וא"ת נהי דמוכח מהכא דעדיף טפי להניחה תוך גמל ורוכבו, מנא לן שיהא מצוה להניחה תוך עשרה, וי"ל דבתורת טעמא אתינן עלה, דכיון דתוך גמל ורוכבו עדיף טפי מפני שקרובה לו ונראית תוך רשותו, עדיף דבתוך עשרה טפי דהוי איהו ונרו ברשות אחת לגמרי, דכל תוך עשרה חשיב רשות כדאמרינן בכל דוכתא דעד עשרה חשיב רשות (היחיד) [הרבים] (לקמן ק' א') (לכן שיער) [וכן השיעור] גבי סוכה, ואמרינן נמי (סוכה ה' א') שלא ירדה שכינה למטה מעשרה.

* * * * * * * * * * * * * *
קטע ריטב"א זה מופיע בבר אילן אצלי בדקתי שתי מהדורות של הריטב"א ואין זכר.
תעלומה!

[שמן הטוב]

לפי הריטב"א דהוא הלכה ברה"ר שעולה רק לעשה טפחים, נמצא דכל זה במדליק ברה"ר אבל המדליק בתוך הבית וק"ו בביהכ"נ ודאי אין שום מעלה בתוך עשרה ופשוט.

[אבא יודן]

האם ראוי או לא, בבית המקדש הונחה המנורה על הרצפה, אך הרצפה הייתה קדושה שהרי הילכו עליה יחפים, האם יש בזה מנהגים, כי ראיתי אדמורי''ם חלוקים במנהגיהם, יש שהניחו מגש תחת המנורה ויש שלא הניחו, וכל זה אמור באלו שמדליקים בצורת מנורה ולא בחנוכיה עם ווענטיל.

כנראה הכל תלוי עם ה'DESIGNER והמצלם, שכפי גודל הצילום וגודל המנורה על מנת שיחזיק ה'רבה ואת ה'ספודיק ואת השמש שבידו וכו' ודו"ק היטב.

[יוס'ל]

האם ראוי או לא, בבית המקדש הונחה המנורה על הרצפה, אך הרצפה הייתה קדושה שהרי הילכו עליה יחפים, האם יש בזה מנהגים, כי ראיתי אדמורי''ם חלוקים במנהגיהם, יש שהניחו מגש תחת המנורה ויש שלא הניחו, וכל זה אמור באלו שמדליקים בצורת מנורה ולא בחנוכיה עם ווענטיל.

כנראה הכל תלוי עם ה'DESIGNER והמצלם, שכפי גודל הצילום וגודל המנורה על מנת שיחזיק ה'רבה ואת ה'ספודיק ואת השמש שבידו וכו' ודו"ק היטב.

לא הייתי מכניס מחשבת פיגול בעבודת הקודש כאשר הכהן גדול מדליק את המנורה, מה גם שלמגש אין שיעור כ''כ גדול שיפריע למישהו, גם המצלמות דהיום אין להן הגבלות כאלו, כמו פעם שהצלם לקח רוורס בשביל לתפוס תמונה מלאה.

[גבול ים]

האם ראוי או לא, בבית המקדש הונחה המנורה על הרצפה, אך הרצפה הייתה קדושה שהרי הילכו עליה יחפים, האם יש בזה מנהגים, כי ראיתי אדמורי''ם חלוקים במנהגיהם, יש שהניחו מגש תחת המנורה ויש שלא הניחו, וכל זה אמור באלו שמדליקים בצורת מנורה ולא בחנוכיה עם ווענטיל.

כנראה הכל תלוי עם ה'DESIGNER והמצלם, שכפי גודל הצילום וגודל המנורה על מנת שיחזיק ה'רבה ואת ה'ספודיק ואת השמש שבידו וכו' ודו"ק היטב.

חלילה וחלילה, הרי בצדיקי הדור עסקינן שאין להם שיג ושיח בצילומים כידוע, וכל מעשיהם ממה שקבלו דור אחר דור מאבוה"ק בעלי רוה"ק [ואגב אינם חובשים ספאדיק אלא קאלפיק] ובודאי הדברים עומדים ברומו של עולם, וכפי ששמעתי בלחישה יש בזה דברים מכבשונו של עולם שענין המגש שתחת המנורה הוא כענין הקערה שבליל הסדר שהיא בחי' מלכות כידוע, וזה ענין י' טפחים דמנורה להמשיך הארה מאור הבינה לכל י"ס עד המלכות.
ומכ"מ צ"ע מה שלא מצינו כן במנורה דביהמ"ק.

[יוס'ל]

האם ראוי או לא, בבית המקדש הונחה המנורה על הרצפה, אך הרצפה הייתה קדושה שהרי הילכו עליה יחפים, האם יש בזה מנהגים, כי ראיתי אדמורי''ם חלוקים במנהגיהם, יש שהניחו מגש תחת המנורה ויש שלא הניחו, וכל זה אמור באלו שמדליקים בצורת מנורה ולא בחנוכיה עם ווענטיל.

כנראה הכל תלוי עם ה'DESIGNER והמצלם, שכפי גודל הצילום וגודל המנורה על מנת שיחזיק ה'רבה ואת ה'ספודיק ואת השמש שבידו וכו' ודו"ק היטב.

חלילה וחלילה, הרי בצדיקי הדור עסקינן שאין להם שיג ושיח בצילומים כידוע, וכל מעשיהם ממה שקבלו דור אחר דור מאבוה"ק בעלי רוה"ק [ואגב אינם חובשים ספאדיק אלא קאלפיק] ובודאי הדברים עומדים ברומו של עולם, וכפי ששמעתי בלחישה יש בזה דברים מכבשונו של עולם שענין המגש שתחת המנורה הוא כענין הקערה שבליל הסדר שהיא בחי' מלכות כידוע, וזה ענין י' טפחים דמנורה להמשיך הארה מאור הבינה לכל י"ס עד המלכות.
ומכ"מ צ"ע מה שלא מצינו כן במנורה דביהמ"ק.

דוחק גדול לומר שהרבי מתעניין בצילומים, וכי פרסומת הוא צריך, אחרי שעומדים בהדלקה שלו און ליין אלפי איש.

זה לא 'אגב' - כידוע הבעלזער רוב היה לובש קאלפיק הרבה שנים, עד שנודע לו לפני כמה שנים שהמנהג בבעלזא היה לחבוש ספודיק ומיני אז שינה מנהגו. המכנובקער נשאר עם הקאלפיק.

ומה שהעיר מביהמ''ק, אין לדמות, שם ראינו שהכהנים עלו ברגליהם על המזבח, ואותנו לימדו שלא עולים על השולחן כי הוא ... מזבח.

[גבול ים]

תמהני עליך ר' יוסל', וכי אדמו"ר שאין אצלו בהדלקה אלפי איש און ליין כן מחפש פרסומת ??? אדרבה כולם כאחד ליבם לשמים.
מש"כ בענין הקאלפיק הי' חידוש אצלי, וכמדו' שבבעלזא הרי הלכו עם ספאדיק בכל השנה, ולפי"ז היה המנהג שלא ללבוש כובע מיוחד להדלקה, הלא כן.
ומכ"מ מנהג הקאלפיק נהוג בעוד הרבה חצירות מכמה תפוצות ישראל, בין מרומניא כמו בבית ריז'ין וויזניץ, וכן מפולין כמו שזכורני מהרה"ק מאלכסנדר זיע"א, ועוד. ואמנם יש שנהגו בשטריימל פשוט כמו שנוהג כ"ק אד"ש בעל האור שלום ממישקאלץ.
קו' על המנורה בביהמ"ק, היא לא מחמת קדושת המנורה, שע"ז מתרץ בדמיון המזבח, שלפי מש"כ המגש הוא לא רק להפסיק בין המנורה לקרקע, אלא יש בו ענינים רמים, ואולי לכן המנהג בבעלזא מכניבקא בב' מגשים, א' כנגד המלכות, וא' להפסיק בין המגש הזה לקרקע, ודוק. וע"ז תמהתי איך נתקיימו ענינים אלו בביהמ"ק, וי"ל.

[לומד_בישיבה]

לפי הריטב"א דהוא הלכה ברה"ר שעולה רק לעשה טפחים, נמצא דכל זה במדליק ברה"ר אבל המדליק בתוך הבית וק"ו בביהכ"נ ודאי אין שום מעלה בתוך עשרה ופשוט.

לא חשבתי על כך שזה כוונת הריטב"א ויישר כוחך!.
---
א. בכל אופן הגריש"א ז"ל כפי הנראה לא סבר כך, ויש ממנו תשובה ושם כותב שאמרו תוך עשרה משום פרסומי ניסא ומשום כך אינו מקפיד על כך. אשמח מי שיעלה לכאן את התשובה.
ב. מה שראיתי לאחד הפוסקים שתופס כדבר פשוט שעשרה טפחים הכוונה למקום הלהב איני יודע מהיכן לקח לומר כן, והרי נר הכוונה לכלי השמן, ובפשטות כל המנורה נחשבת לנר חנוכה, שהרי זהו הנר. וצ"ע.

[שמן הטוב]

זה כמה שנים שאני מסופק בזה אם זה כולל השלהבת או לא, אך שוב נראה נחזור לדברי הריטב"א הנ"ל דהעלה מהסוגי' בב"ק דהאדם ונרו צריכים להיות במקום אחד, וכמו ששם הכוונה לנר הכולל את השלהבת שהרי זה ענין הסוגי' שם, כך גם לעניננו בשיעור י' טפחים הכוונה שהשלהבת תהיה תוך עשרה ודוק

[מבני עליה]

לפי הריטב"א דהוא הלכה ברה"ר שעולה רק לעשה טפחים, נמצא דכל זה במדליק ברה"ר אבל המדליק בתוך הבית וק"ו בביהכ"נ ודאי אין שום מעלה בתוך עשרה ופשוט.

נראה שיפה הסיק הרב טוב שמן טוב מדברי הריטב"א. אמנם פלא עליו ועל כל חכמי הפורום שליט"א שהעלימו עיניהם ממחלוקת מפורשת שהעמיד בזה מרן הב"י בסי' תרע"א (סעיף ו' מסעיפי שיר"ד) בין המרדכי שכתב כן לטור שסתם דלא כן, וסיים על שיטת הטור "וכן נוהגין המדקדקין". והעתיק כ"ז הכהן הגדול במ"ב ס"ק כ"ז, והוסיף גם מדיליה שכן אכן נוהגין המדקדקין וכמו הב"י.

[שמן הטוב]

לפי הריטב"א דהוא הלכה ברה"ר שעולה רק לעשה טפחים, נמצא דכל זה במדליק ברה"ר אבל המדליק בתוך הבית וק"ו בביהכ"נ ודאי אין שום מעלה בתוך עשרה ופשוט.

נראה שיפה הסיק הרב טוב שמן טוב מדברי הריטב"א. אמנם פלא עליו ועל כל חכמי הפורום שליט"א שהעלימו עיניהם ממחלוקת מפורשת שהעמיד בזה מרן הב"י בסי' תרע"א (סעיף ו' מסעיפי שיר"ד) בין המרדכי שכתב כן לטור שסתם דלא כן, וסיים על שיטת הטור "וכן נוהגין המדקדקין". והעתיק כ"ז הכהן הגדול במ"ב ס"ק כ"ז, והוסיף גם מדיליה שכן אכן נוהגין המדקדקין וכמו הב"י.

ראיתי - בני עליה- דברי הכהן הגדול וישר כח, ואני בעניי רק הראיתי דלד' הריטב"א שציינו יוצא דברשות היחיד אין כל חסרון, וגם לד' המ"ב שהביא מנהג המדקדקין הלא סיים שם דבביהכ"נ המנהג להניח המנורה גבוה, [וצ"ב לשיטת הטור מאי שנא, ואולי דומיא דמנורת בהמ"ק] אך צ"ע לכאורה מלשון הגמ' מניחו על שולחנו ודיו והשולחן הלא למעלה מי' הוא, ואולי מודדין מהשולחן. אך לא משמע כן בב"י.

ועכ"פ לענין הנדון השני אם השלהבת היא חלק משיעור תוך העשרה, וכן לענין הדין דלמעלה מג' יש להסתפק אם סגי מה שהשלהבת למעלה מג' או דבעינן גם הנר תוך ג' דאל"ה כארעא סמיכתא דמי וע"ז אמרנו גם כי יש להוכיח מד' הריטב"א הנ"ל לענין תוך עשרה מיהת ויל"ע בכ"ז.

[חיימקה]

בעלזא.jpg (55.34 KiB) נצפה 4593 פעמים

כיום עם מגש!